חירות אמיתית בעולם תחרותי – חלק ב'

בשבוע שעבר דיברנו על כך שהעבודה בתחום ההיי-טק והטכנולוגיות התובעני, טומנת בחובה אתגרים עצומים ודורשת לפתח כושר התמודדות וכושר הישרדות לא רגילים.

אמרנו שהאתגר שלנו הוא לרתום את כוחות הגוף למילוי שאיפותיה הנעלות של הנשמה, ואם נצליח לנצל כוח זה, אין דבר שלא נוכל להשיג. הגענו למסקנה שהמאבק בין הגוף לנשמה הוא תמידי, אבל הוא זה שבונה אותנו ומאפשר לנו להשיג את ההצלחה.

אסור לחפש את הנוחות, העבודה הקלה, ואת הפתרון המהיר ונטול הכאב, אלא לשאוף לנושאים שדורשים השקעה אמיתית, אבל יוצרים תשואה נצחית בתמורה. ספורטאי ששואף לזכות במדליה אולימפית, לא ישיג אותה אם יבחר בדרך הקלה ולא ירצה להתאמץ במשך שנים.

אפשר להשיג את החירות האמיתית, ואת השליטה על האני הרגשי והגופני ועל כוחות הגוף שלנו, תוך רתימתם להשגת ההצלחה על ידי שימוש בכלים הבאים:

● תבונה: להשתחרר מהנטיה הטבעית של הגוף ללכת על "הכל או לא כלום". עם קצת תבונה, אפשר לפרוק את הגוף ממאמצי ההגנה הטבעיים שלו ולהתקדם בשלבים.

● בהירות: להכניס לראש ש"אני יכול", ולרשום בטבלה את הרווחים שלנו מכך למול ההפסדים – אם נמשיך לדבוק בשיטת "אני לא יכול". קריאה יומית של הדברים שכתבנו תבהיר את הרווח מול הפסד, ותיתן לנו את הכוח להתגבר על חיפוש הדרך הקלה.

● ביטחון: לבקש סיעתא דשמיא ממי שאמר והיה העולם ולבטוח בו שיעזור לנו להשיג את מטרותינו.

כך אנו משלימים את המעגל – כשאנו מחוברים למטרה האמיתית שלנו בחיים, אנו רוצים להשיג דברים נפלאים, ואנו יודעים שביכולתנו להשיג אותם.

אז מדוע לחכות? נסו להפוך את השבועות הבאים לזמן של שחרור אמיתי. החופש להשיג את הרצונות העמוקים ביותר שלכם, חופש מהספקות ומהסחות הדעת שחיבלו במאמציכם עד כה, והחופש מההשתוקקות לנוחיות והנטייה להפסיק באמצע. בתבונה, בהירות וביטחון, כל אחד מאיתנו יכול להגיע באמת ל"חופשי להיות אני".

קל לדבר וקשה לבצע

נכון, קל לדבר וקשה לבצע. החיים מלאים קשיים ומהמורות, לא הכל הולך חלק, אך החוכמה היא להתייחס אליהם כאל אתגרים שעוזרים לנו למנף את עצמנו, ממש בדומה לשיעור שלומדים מהפרפר.

אדם הביט בגולם של פרפר. יום אחד, הופיע פתח קטן בגולם. האדם ישב והביט במשך כמה שעות בפרפר ובמאמציו לדחוף את גופו דרך אותו פתח קטן.

לפתע, הפרפר הפסיק להתקדם. נראה היה שהוא התקדם ככל יכולתו ואינו יכול יותר, אז האדם החליט לעזור לפרפר. הוא לקח זוג מספריים ופתח את הגולם.

הפרפר יצא בקלות, אבל גופו היה מנוון והכנפיים שלו מכווצות. האיש המשיך להתבונן, בציפייה שכל רגע כנפיו של הפרפר יפתחו, יגדלו וייפרסו – ובכך יתמכו ויעצבו את גוף הפרפר. אבל זה לא קרה!

למעשה, הפרפר בילה את שארית חייו בזחילה עם גוף מנוון וכנפיים מכווצות. הוא אף פעם לא הצליח לעוף. האיש בחסדו וטוב לבו לא הבין שהגולם הדחוס ומאבק הפרפר לצאת ממנו – היו התהליך שדוחף נוזלים מגוף הפרפר לתוך כנפיו כדי שיוכל לעוף אחרי שיצא לחופשי מן הגולם.

לפעמים, מאבקים הם בדיוק הדבר הנחוץ בחיינו. אם אלוהים היה מאפשר לנו לעבור את חיינו ללא מכשולים, זה היה גורם לנו לנכות. לא היינו חזקים כמו שיכולים היינו להיות. לא היינו יכולים לעוף. לא היינו יכולים להשיג את המטרה האמיתית של החיים שלנו.

ביקשתי כח…        ואלוהים נתן לי קשיים לחשלני.
ביקשתי חכמה…    ואלוהים נתן לי בעיות לפתור.
ביקשתי שפע…    ואלוהים נתן לי מוח וכוח לעבוד.
ביקשתי אומץ…    ואלוהים נתן לי מכשולים להתגבר עליהם.
ביקשתי אהבה…    ואלוהים נתן לי אנשים להם אוכל לתת מעצמי.
ביקשתי טובות …    ואלוהים נתן לי הזדמנויות.

איש היי-טק יקר: אל תגיד אני לא יכול – תגיד… כן – Yes I Can