"המגמות הבולטות של השנה: גידול בהשקעות והתעניינות בינלאומית גוברת"

כיצד אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי?
"תשע"ו היתה שנה טובה לענף בישראל במונחי השקעות, צמיחה והתעניינות בינלאומית גוברת. נרשמו מגמות חיוביות, שצפויות להימשך: התרחבות של ההיי-טק הישראלי מבחינות מגזרית, סוציו-אקונומית וגיאוגרפית. עולם ההשקעות והחממות בחברות בתחום הרפואה קיבל השנה חיזוק משמעותי: נפתחו שלוש חממות רפואיות נוספות, שמאחוריהן חברות בינלאומיות שמרחיבות פעילות בארץ".

מה צפוי לנו בשנה הבאה?
"אינני נביא אבל נראה שאותה המגמה תימשך. יש התעניינות גוברת בענף בישראל מצד חברות בינלאומיות. הן פותחות פה נציגויות לחיפוש טכנולוגיות, שהופכות לאקסלרטורים ומשם למרכזי פיתוח. אני נמצא בקשר אישי עם מספר חברות בינלאומיות ששדרגו בשנה החולפת את הנוכחות שלהן בישראל.

אולם, מעל לכל, מה שמרגש אותי במיוחד הוא העובדה שההיי-טק הישראלי מגיע לחלקים רחבים יותר של הציבור, ומגמה זו תימשך. כמו כן, מרגש לראות את החיבוק הגדול שהאוכלוסיות החדשות מקבלות מהחברות הוותיקות".

את מי היית מכתיר כמהלך השנה בתעשייה?
"המהפכה החדשה שמבצעים ד"ר יוסי ורדי, מוישי פרידמן ורבים וטובים אחרים בחיבור החרדים להיי-טק. מדהים לראות את החיבוק הענק של צמרת ההיי-טק התל אביבי לאוכלוסיות האחרות, כולל ערבים, שם ראוי לציין את חמי פרס. אצלו רואים שהתפוח לא נפל רחוק מהעץ מבחינת החשיבה בגדול והחזון, כמו שאביו, הנשיא לשעבר שמעון פרס, עשה בתחום הביטחוני (וניסה בתחום המדיני). אם בשנות ה-90 ההיי-טק הישראלי תודלק בהון האנושי של העלייה הרוסית, ורדי ופרס מנסים כיום לעשות זאת עם החרדים והערבים".

מה אתה מאחל לתעשייה לשנה הקרובה?
"שנמצא את המודל ליצור פה סטארט-אפים שיהפכו לחברות גדולות כמו צ'ק פוינט (Check Point) ו-MobilEye.

החסרונות הגדולים המובנים שלנו בישראעל לעומת סטארט-אפים אמריקניים הם מרחק מהשוק, מימון מופחת והכרה פחות טובה של חוויית המשתמש בארצות הברית. דווקא בעולם שכולו תוכנה ובתחומים שבהם לא צריך לפתח את הממשק הישיר ללקוח אלא את מנוע התוכנה מאחוריו, החסרונות הללו מצטמצמים, כמו בשתי החברות שהזכרתי. זה מגדיל את הפוטנציאל שישראל תספק לאורך זמן, מעבר לאקזיטים המרשימים, גם חברות גלובליות גדולות לאורך זמן".