Paper Planes: מברכים לשלום את כל העולם

ראש השנה היה, לפחות פעם, תאריך אליו מתכוננים רבות במהלך תקופת סוף השנה העברית. הילדים של היום כבר לא ממש מכירים את זה, אבל אני עוד זוכר את הרשימה, ואת ברכות השנה הטובה שהיינו מכניסים למעטפות, בהתאם לרשימה, וזורקים לתיבות הדואר בתקווה שיגיעו בזמן. הטלפון שנכנס בסופו של דבר לכל הבתים, פגם כמובן במשלוח הברכות הפיזיות, אבל לפחות השאיר על כנו את ההיבט האישי.

אבל בימינו, דור הפייסבוק (Facebook) והווטסאפ (WhatsApp), האחות החורגת, רוב המברכים כבר מסתפקים בברכה אחת, מאוד לא אישית, שנשלחת לכל קהל החברים, העוקבים, המשתתפים ואפילו המשפחה. יותר מהר, יותר זול, פחות כאבי ראש, לא שוכחים אף אחד. פחות אישי? כל החיים שלנו הפכו לפחות אישיים, אז מה?

כמובן שאף אחד לא מפריע לאף אחד להשתמש גם בטלפון החכם בתפקידו המקורי, כלומר להתקשר כדי לומר שנה טובה, אבל מי אני כי אשא דברים ברמה.

עד כמה העולם הוא קטן

כך או כך, יומיים שלושה לפני החג אני בטוח שכבר סיימתם פחות או יותר לברך, וזה בדיוק הזמן לעבור למשהו גלובלי יותר שאולי לא מתאים בדיוק למושג "ברכות", אבל בהחלט עומד בתקן של דבר נחמד שמעביר איזשהו מסר פשטני של חיבור בין האנשים בעולם, שמאפשר לנו לראות שוב עד כמה העולם הוא קטן או כפר גלובלי. ואתם יודעים מה, יש לו גם היבטים מהנים.

לאפליקציה הזו קוראים Paper Planes – מטוסי נייר, והיא נוצרה עקב שיתוף פעולה בין גוגל (Google) עצמה לבין סטודיו בשם Active Theory. אפשר היה להציץ בה כבר בכנס המפתחים האחרון של גוגל, אבל רק בימים האחרונים היא עלתה באופן רשמי לחנות.

מה בעצם עושים באפליקציה הזו? שולחים מטוסי נייר לחלל של האינטרנט, או כמו שמספרים יוצריה, מעיפים אותם בחזרה לעולם. וכך הם מסתובבים להם, כשנכון לכתיבת שורות אלו כבר מדובר ביותר מ-165 אלף מטוסי נייר כאלה בעולם הווירטואלי שמסביבנו – גם אם אנחנו לא ממש מודעים לכך.

מה עושים איתם? כאן נכנס הקטע החברתי לתמונה. אפשר לתפוס אותם באמצעות רשת פרפרים. איך עושים את זה? פשוט נמצאים במסך שהוא כנראה המסך הראשי של האפליקציה, וכשרואים ציור של רשת פרפרים, מנפנפים בטלפון. לא עוברת שנייה וכבר נוחת בתוכה מטוס נייר. לאחר שפותחים אותו עם שתי שאצבעות שמתרחקות זה מזה, אפשר לראות את כל המקומות בהם הוא ביקר בדמות חותמות. בכל פעם שמישהו תופס מטוס, הוא מוסיף לו חותמת שמסמלת את המקום. לי כבר יצא לתפוס מטוס שהיו בו תריסר חותמות, והחותמת של פתח תקווה הייתה הבר מצווה – אז מתברר שיש מקום כזה.

להעיף ד"ש בחזרה לעולם

לאחר סיום ההחתמה מה עושים? מקפלים את המטוס לצורתו המקורית ומעיפים אותו בחזרה. איך? פשוט מחזיקים את הטלפון ביד ומעיפים אותו כמו כל מטוס נייר, רק שכמובן כדאי מאוד שלא להשלים את המהלך עם העפה אמיתית של הטלפון. כך או כך, במכשירים בהם הרטט פעיל הוא יורגש היטב בתהליך ההטלה וגם בתהליך התפיסה. איזשהו ניסיון פשוט להוסיף משהו לחוויה הפיזית.

המערכת לא התחילה כמובן עם 165 אלף מטוסים באוויר, וכל משתמש מתבקש, לפחות פעם אחת, לשלוח מטוס משלו. אז לוחצים בדף – שנראה כמו מעטפה של דואר אוויר מפעם – על המקום בו רוצים למקם את חותמת המיקום, מקפלים וכאמור מנפנפים בטלפון. לאחר מכן, בעמוד הראשי של הרשת, אפשר ללחוץ על האייקון של מטוס הנייר כדי להוסיף עוד ועוד מטוסים לרשימה האישית.

כדי לעקוב אחר הרשימה האישית לוחצים על See Your Planes. ברשימה הזו מוצגים כל המטוסים שנשלחו מהטלפון עם מספר סידורי שמציין את ההצטרפות שלו לנחיל הענק. לצידו רואים אייקון שמציין כמה פעמים המטוס נתפס על ידי אחרים. זה אומר שאפשר ללחוץ עליו כדי לראות פירוט של המקומות בהם הוא ביקר 'פיזית', ואפילו לשתף את זה עם החברים, משפחה וגומר באמצעות כל אפליקציה שתומכת בשיתוף.

יוצרי האפליקציה מספרים כי היא נולדה ממחשבה פשוטה – "מה היה קורה אם היית יכול לזרוק מטוס נייר ממסך אחד למשנהו?" התוצאה היא כמות גדלה והולכת של מטוסי נייר שמחפשת מקומות נחיתה זמניים. זה אולי לא ישנה לנו כלום בחיים, אבל זה בהחלט נחמד, ואם תרצו, מאחורי הקלעים יש גם ברכה: שלום מישראל, היי מארצות הברית, סלאם מאיחוד האמירויות וכדומה.

האפליקציה לא מושלמת. כשיש הרבה חותמות כבר קשה להבין מאיזו עיר בעולם היא מגיעה, וחבל שאין אפשרות גם לראות רשימה טקסטואלית שגם תהיה מסודרת לפי הסדר של מקומות הנחיתה, החל כמובן במקור. יש עוד דברים שהיה אפשר לשפר, כמו תקיעה מדי פעם כשעוברים לעמוד האודות, אבל זה לא ממש פוגע בפואנטה.

עוד היבט של האפליקציה הזו הוא האתר paperplanes.world שמציג את העולם עם מטוסי נייר שמסתובבים סביבו, ומודיע בכל פעם כשמישהו שולח עוד מטוס. הנה בדיוק מישהו שלח מחיפה. עוד אלמנט נחמד לאפליקציה שהיא באמת נחמדה בבסיס שלה.

להורדה לאנדרואיד לחצו כאן.