האם האדם הוא מכונה או נשמה?

נושא האוטומציה, רובוטיקה וכו' מתעצם מיום ליום ואנו עדים לכך שרובוטים מחליפים פעולות שבעבר בוצעו על ידי בני אדם. שמעתי שיש אנשים שסוברים שגם האדם הוא מכונה או רובוט מתקדם שבמוקדם או במאוחר לא יהיה לו יתרון על פני רובוט ברזל.

אותי לימדו שהאדם מורכב מחומר ומרוח ובגופו מפעמת נשמה, שהיא זו שנותנת לו את המעלה על שאר הברואים. האמת היא שעל מנת להכיר בכך נדרש להפעיל את ההגיון, אך מסתבר שזה קצת יותר מורכב מכך.

להלן מספר הוכחות למציאות הנשמה.

התודעה והבחירה החופשית

ההוכחות הלוגיות מבוססות על העובדה שהאדם שונה מכל בעלי החיים, ויש בו כוחות נפש שלא יתכן שהם חלק מהטבע, כגון הבחירה החופשית והתודעה – שאין להם מקום בעולם החומר.

חוקי הטבע אינם מאפשרים כלל מושג של בחירה בין טוב לרע. ידוע שבעלי החיים פועלים על פי אינסטינקטים קבועים מראש. עצם קיומה של ישות אוטונומית באדם מעידה על כך שיש באדם ישות רוחנית פנימית, שתמשיך להתקיים גם לאחר מות הגוף. נושא זה קרוי במדע בשם "הבעיה הפסיכופיזית".

אהבה צדק ורחמים

קיימים באדם מושגים רוחניים שאין להן מקור בעולם החומרי. מושגים כמו אהבה ורחמים, ומוסר ומצפון, צדק וערכים – מושגים נעלים אלו אין להם יסוד בעולם החומר, שמבוסס מטבעו אך ורק על הישרדות ותועלתיות.

אין ביקום שלנו אטום של אהבה, או מולקולה של צדק, אך עובדה שהמושגים הללו חשובים לאדם יותר מכל דבר אחר בחיים. זוהי הוכחה נוספת למקור הרוחני שנמצא באדם.

המוסר הוא מושג שהבורא טבע בכל בני האדם ולא רק ביהודים, אלא שאנחנו קיבלנו את ספר הוראות היצרן (התורה) שבאמצעותו אנו יודעים בדיוק כיצד לבצע את רצון השם האמיתי, לבחור בטוב ולהימנע מהרע, ולהתחבר אל מקור החיים.

ידיעה פנימית על הנצחיות

כמו כן, אין אפילו תרבות אחת בכדור הארץ שלא הסיקה על קיומה של נשמה באדם והחיים לאחר המוות, דבר שמוכיח כי ידיעה זו טבועה עמוק בכל בני האדם.

חוסר סיפוק מהחומר

בשונה מבעלי החיים שמוצאים את כל סיפוקם בעולם החומר, נמצא שהאדם הוא היצור היחיד שלא מסתפק בחומר, ואינו מסוגל להגיע לאושר באמצעות החומר, ואין זה משנה כמה כסף ומזון ויכולות חומריות ישיג בחייו. מה שמעיד על נשמתו הרוחנית הנמצאת בקירבו הזועקת למקור יוצרה.

הרגש הדתי

בנוסף לזה, קיים באדם רגש דתי חזק מאוד שמושך אותו להשיג ידיעה על בוראו, להתפלל אליו ולעובדו. עובדה זו מתבטאת בכל התרבויות בעולם, וחוצה ימים ותרבויות.

המושג הדתי – אין לו שייכות בעולם החומר, ומעיד על משמעות חייו הרוחנית של האדם בעולם הזה – להתחבר למקור יוצרו הרוחני שברא אותו.

מובן שאילו היה האדם רק חומר, לא היתה לו סיבה לחפש חוויה שהיא מעבר לחומר, וכל סיפוקו היה צריך לבוא לידי ביטוי בעולם החומרי – בתענוגות חומרים באוכל ובילוי. עצם העובדה שבני האדם שואפים ליותר, ומחפשים יותר, מעיד על המקור הרוחני שבקירבם.

עדות לחיים לאחר המוות

תמצאו בהרבה עדויות של מתים קליניים מכל רחבי העולם, שבהם אנשים מתרבויות שונות ואמונות שונות שהגיעו אל סף המוות, תיארו תמיד יציאה מן הגוף וחוויה צלולה מאוד בעת שליבם ומוחם נדם, וחזו כולם בשער לעולם הבא.

האם יתכן שמקורם של המושגים הללו נובע מן המוח?

ובכן, המוח איננו יותר מאשר מכונה – מחשב משוכלל שמבצע פעולות קבועות מראש שנקראות "אינסטינקטים". אך מנין מגיעה התודעה?

גם אם ניצור את המחשב המשוכלל ביותר בעולם, שיעלה על כל היכולות האנושיות לחשב ולבצע פעולות – מחשב זה עדיין לא יגלוש מעצמו ברשת, או יגלה תחומי ענין ומחשבה בעולמנו. כי למחשב אין כל רצון ותודעה, ולא משנה כמה קודים נמשיך להוסיף בתוכנה שלו, הוא רק יבצע את הפעולות שתוכנתו בתוכו מראש, ולעולם לא יגלה מחשבה עצמאית משלו.

בחירה חופשית לא תיתכן במציאות החומר, כי המושג של בחירה סותר את החוקיות של החומר, ומתעלה עליו.

גם המכונה שנקראת מוח, איננה מסוגלת לסתור את חוקי הטבע, ולבצע בחירה חופשית שסותרת את חוקי הטבע. המוח גם איננו מסוגל לחוש בחשיבות המצפון, ערכים וצדק, שאינם קיימים בעולם החומר, וגם אין להם כל משמעות חומרית.

המוח הוא חומרי, הוא מתואם להישרדות טבעית בעולם החומר, ואינו אמור לבקש משמעות רוחנית ודתית, או להקריב את החיים החומריים בעבורם. אין ספק שהרגש הדתי הוא הרגש הכי חזק שיש באדם.

עצם העובדה שהאדם כולל בתוכו את כל התכונות הרוחניות שתוארו, מעיד על המקור הרוחני שמפעיל את המכונה המוחית המופלאה שבו, שיש נהג בתוך הרכב. ובמות הגוף, חוזרת הנשמה שנהגה בו למקור יוצרה. אנו, אנשי ההיי-טק צריכים להכיר ראשונים באמת זו. הלוואי ונזכה להשתמש בנשמה שלנו וביתרונות שלנו על שאר הברואים, על מנת להשתמש בכל הקיים בעולם בצורה מושכלת ותועלתית, וליצור עולם יותר נאור ומתקדם. החוכמה היא ליהנות מפלאי הטכנולוגיה ולהישמר מפגעי הטכנולוגיה.