פורים שפיל

את סיפור המגילה ומה שהתרחש בשושן, בירת פרס, רובנו מכירים עוד מגן הילדים: היה מלך די מושחת בשם אחשוורוש שמלך מהודו ועד כוש. הייתה מלכה יפה בשם ושתי, שלא שמעה בקולו והוצאה להורג.

היה גם מרדכי היהודי, שהציל את אחשוורוש מפני שני מתנקשים. היתה אסתר הצנועה שחוזרה על ידי המלך, וכמובן שהיה המן הרשע שרצה שכולם ישתחוו לפניו, וכשמרדכי סירב – הסית את אחשוורוש כלפי כל היהודים.

ואז בזכות ההשגחה ובאמצעות אסתר, במקום שיהרגו את כל היהודים בי"ג באדר – הכל התהפך. בסופו של דבר תלו על העץ את המן, והיהודים ניצלו.

עיון במדרשי חז"ל מגלה לנו פרטים פחות מוכרים ממה שהתרחש שם בשושן הבירה, אי שם בתקופה שבין חורבן בית ראשון לבין בניית בית המקדש השני, בערך בשנת 482 לפני הספירה.

מי היה מרדכי היהודי?

מרדכי לא היה סתם יהודי פשוט, אלא אחד משריו החשובים של אחשוורוש. בירושלים, לפני הגלות, היה מרדכי מחשובי הרבנים גדולי הדור, אבל בחורבן בית ראשון הוגלה על ידי נבוכדנצאר. בהמשך עבר עוד כמה מקומות עד שהתיישב בשושן, שם היה המנהיג של עם ישראל בתקופת הגלות הקשה.

מאיפה אחשוורוש הגיע?

אחשוורוש כלל לא היה מזרע המלוכה, אלא הגיע לשלטון על ידי עושרו הגדול. לפני שהיה מלך, הוא שימש כשומר הסוסים של המלך שקדם לו, בלשצאר, שלגמרי לא במקרה היה אביה של ושתי. הוא שילם שוחד לאנשי השלטון על מנת לקבל את המלוכה, ומאחר ולא היה מהשושלת ה"נכונה" האחיזה שלו בשלטון לא הייתה מספיק יציבה.

למה ושתי סירבה לבוא למשתה ולהראות את יופייה?

ושתי לא הייתה האדם הכי ביישן או צנוע, בדיוק להיפך. אבל קצת לפני שקראו לה – פרחה בגופה צרעת, לכן סירבה לבוא, מחמת הבושה. אז ושתי הוצאה להורג, ואחרי שהתפכח אחשוורוש – הוא הבין מה עולל, והצטער מאוד.

האם גם מרדכי היה במשתה?

בדיוק להיפך. הוא ידע שמדובר במשתה הוללות, והזהיר את כל היהודים לבל ילכו לסעודה. הם לא ממש הקשיבו לו, חשבו שהוא פשוט לא מבין בפוליטיקה, וסברו שעליהם לפתח קשרים עם השלטון, גם אם יחטאו תוך כדי.

מי היה יותר גרוע – אחשוורוש או המן?

מסתבר שאחשוורוש היה מלך לא פחות עריץ ואכזר, אלא שבמגילה הפרט הזה לא מצוין מסיבה פשוטה: היא נכתבה על ידי מרדכי ואסתר עוד בימי חייו, והם לא רצו לכתוב עליו דברי גנאי בשל שלום המלכות.

איזו היסטוריה משותפת הייתה להמן ולמרדכי?

מסתבר שבתקופה מסוימת בחייהם שניהם היו מפקדים בצבאו של אחשוורוש, כשמדינה אחת מרדה בו, והמלך ציווה על שניהם לדכא את המרד. כל אחד יצא עם הגדוד שלו לדרך הארוכה – אך בזמן שמרדכי ציווה על חייליו לאגור מזון, כי הרי אי אפשר לדעת מתי תגיע האספקה הבאה, חייליו של המן אכלו את כל הצידה לדרך כבר בהתחלה, החלו להשתגע ברעבונם ורצו להרוג אותו.

המן פנה אל מרדכי בתחינה לקבל מעט אוכל, ובתמורה התחייב שיהיה מעתה עבד שלו. אלא שתקופה קצרה לאחר מכן, כשהמן קודם בתפקיד, הוא ראה את מרדכי ודרש ממנו להשתחוות לו, ומרדכי הזכיר לו שהוא התחייב להיות עבד שלו. אגב, בתקופה מוקדמת יותר, עבד המן כספר בכפר קטן בשם קרצום.

אז מה קרה בסוף?

היהודים יכלו לצאת מהמקומות בהם התחבאו מפחד, לקראת י"ג באדר – התאריך בו שאר העמים הצטוו להרוג את היהודים ולבזוז את רכושם. אבל באותו יום הכל התהפך, ולא רק שהיהודים לא נהרגו – הם אף הורשו על ידי אחשוורוש להרוג בשונאיהם. גם בניו של המן נהרגו (אחרי שהמן עצמו כבר נתלה על העץ), ואילו זרש ברחה למקומות מרוחקים והתפרנסה מקיבוץ נדבות.

מדוע אוכלים דווקא אוזני המן?

המן חזר לביתו לאחר ההשפלה שעבר כאשר התבקש להרכיב את מרדכי על הסוס ברחובות שושן כשאוזניו מקוטפות (כלומר ללא אוזניים). כמו כן אוזני המן הן משולשות מאחר ונהג לחבוש כובע קצינים משולש (כמו נפוליאון). יש אומרים ששלוש הפינות הן זכר לשלושת ימי הצום של אסתר המלכה.

* עובד ממאמר של דוד כהן.