הטרנספורמציה של הארכיטקט: ממומחה טכנולוגי למומחה עסקי

אנו נמצאים כעת בעיצומו של העידן הרביעי של התפתחות טכנולוגיית המידע. לאורך הדרך מומחי IT מאותגרים לפתח את כישוריהם הטכנולוגיים ללא הפסקה כדי לעמוד בקצב של הטכנולוגיה המתקדמת, ובה בעת לעמוד בציפיות של הגורמים העסקיים.

השילוב של שני סוגי הכישורים ואופן התפתחותם מהווים את הטרנספורמציה של הארכיטקט.

עידן המומחיות

ב-25 השנים הראשונות להתפתחות המחשוב העסקי, מאז הופעתם של המחשבים המסחריים הראשונים באמצע שנות ה-50 ועד הופעת המחשב האישי הראשון של יבמ (IBM) בשנת 1981, היו אנשי ה IT בעידן של מונופול ושליטה. המטרה העיקרית עבור חלק גדול של צוות ה-IT הייתה רק לגרום לתוכניות המחשב לעבוד.

הקניית הידע הטכנולוגי הייתה יקרה ביותר והמקום העיקרי לרכוש אותו היה בכיתות ההדרכה של ספק החומרה והרבה לילות של עבודה כדי להתמודד ולהתגבר על הבעיות הטכניות לבד. למיומנויות, לתחקור ופתרון בעיות טכנולוגיות היה ביקוש גבוה. מנהל מחלקת עיבוד הנתונים (המנמ"ר בלשון ימינו) נחשב ל"גיבור היום" כאשר הצליח להשלים את הפקת המשכורות לעובדים בזמן במשך חודשיים רצופים.

אנשי העסקים ידעו מעט מאוד על מחשוב ואפשרו למומחים הטכנולוגיים ליטול את ההובלה באשר להחלטות באיזה טכנולוגיות להשתמש, באיזה אופן להשתמש בהן, מה ראוי למחשב ומה לא.

הארכיטקטים של אותה התקופה היו הטכנולוגים שהבינו באמת את הפרטים – איך מחשבים עובדים ומבצעים את ה"קסם" – ואף יצרו סביבם "הילה של אומנות". הסביבה הטכנולוגית הוגדרה באמצעות הארכיטקטורה הטכנולוגית: סביבת העבודה, עקרונות ממשקי אדם מכונה, אופי התקשורת, אבטחת המידע ועוד.

עידן היעילות

מתחילת שנות ה-80 ועד שנות ה-90 המוקדמות שתי תמורות עיקריות חלו ששינו את האופן בו ה-IT עבד.

הראשונה שבהן הייתה הגידול העצום של המחשוב האישי בארגון. אנשי עסקים, אשר לאורך זמן רב צברו תסכולים מהתמודדות עם המגבלות שהוטלו עליהם על ידי אנשי הטכנולוגיה, קנו מחשבים אישיים באלפים והעבירו אותנו אל השלב הראשון של המחשוב המבוזר, תוך יצירת פזמון חדש משותף של "תנו כוח מחשוב לעם".

זה עזר להניע את התמורה השנייה, ביקוש גובר ורב לכוח מחשוב ושטחי אחסון לנתונים, שגרמו לעלויות השימוש בטכנולוגיה ל"הרקיע שחקים" ולהפוך את החיפוש אחר היעילות ליעד עיקרי. המיומנות של התקופה הייתה בעיצוב מערכות והידע הנדרש היה של יסודות התהליכים העסקיים.

הארכיטקטים של עידן המומחיות החלו לצאת ממרכז המחשבים ולגבש סטנדרטים טכנולוגיים המתאימים לסביבות מורכבות יותר. היעד העיקרי היה לעשות את הדברים נכון!

עידן האפקטיביות

לקראת אמצע שנות ה-90 כשחברות מצליחות כבר לנהל ולבקר את העלויות הטכנולוגיות שלהן בעצמן וחידושים טכנולוגיים ממשיכים להופיע, מנהלי העסקים ומנהלי ה-IT נדרשים יחד לחקור את האפקטיביות של המערכות עליהן הם מתבססים. המיקוד עובר לעשיית הדברים הנכונים!

עשיית הדברים הנכונים דורשת כבר הבנה של המטרות העסקיות וכישורים אנליטיים חזקים כדי לעשות את הבחירה הטובה ביותר בין אפשרויות מגוונות. זה קורה כאשר ארכיטקטים טכנולוגיים מתחילים לנוע בבטחה לתפקידי ארכיטקטורה ארגונית, המגדירה את הדרישות של תהליכי העבודה מזרימת המידע. מגדירה את אופי המערכת (ריכוזית, מבוזרת), הפונקציות החייבות לקבל פתרון, הקשרים בין הפונקציות השונות, אחריות לנתונים ולתהליכי זרימת המידע, ועוד.

עידן החדשנות

ככל שהשימוש באינטרנט הולך וגדל ומשתלב בתוך המודלים העסקיים, היעדים הטכנולוגיים מתפתחים מתמיכה בעסקים ליצירת ערך עסקי. לארכיטקטים, השינוי הזה דורש קפיצה קוונטית חדה ולא אבולוציונית במיומנויות ובידע .

הארכיטקטים אינם יכולים יותר לסמוך על הידע הטכנולוגי העמוק שברשותם ועל הכישורים האנליטיים שלהם כדי להבטיח הצלחה. הנושא מספר אחד שהם חייבים להבין הוא האופן בו העסק עובד – לא ברמה התהליכית, אלא ברמה הקונספטואלית – ברמת המודל העסקי. המיומנות הדרושה להם אינה סביב השאלה כיצד לנתח את פרטי המערכת, אלא להיפך: כיצד לחבר את החלקים כדי ליצור תובנות חדשות, נקודות מבט רחבות יותר וערך מוסף עסקי.

ממומחיות ליעילות, ארכיטקטים עשו עם השנים מעבר לסוג אחר וחדש של תפקיד. הגיע הזמן לשינוי נוסף. ארכיטקטורה עסקית, המתארת את השינויים הצפויים בארגון על מנת שהתהליכים בארגון יפעלו בהתאמה למטרותיו. הארכיטקטורה מציעה הזדמנות משמעותית עבור מי שמוכן לעשות את קפיצת המדרגה לחדשנות.