אילן שיינפלד, סופר ומשורר: "מיילים ואפילו סטטוסים – שיטת הכתיבה משפיעה על התוצר הספרותי"

"בשנים האחרונות גיליתי ששיטת הכתיבה משפיעה על התוצר הספרותי. כיום ניתן לכתוב בכל מיני דרכים: ברשת חברתית, בבלוג, במיילים וגם בשיטה המסורתית של מחברת צהובה ועט פיילוט. לכאורה מדובר באותה פעולה פשוטה: כתיבה. אבל מנסיוני ומנסיון האנשים שאני מלמד כתיבה, כל דרך מייצרת תוצר אחר".

את הדברים האלה אמר המשורר והסופר אילן שיינפלד במסגרת רב שיח מיוחד שנערך על ידי אנשים ומחשבים לרגל שבוע הספר העברי, שמתקיים השבוע. רב השיח נערך תחת הכותרת: האם הספר העברי החדש הוא דיגיטלי? והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.

שיינפלד הסביר: "כתיבה על בלוק נייר דורשת הרבה פחות עריכה מאשר בכל הפורמטים הדיגיטליים, בעיקר משום שבכתיבה הפיזית, עם העט, אין לנו את הגלילה שמאפשרת לנו לבדוק מה כתבנו ויותר מכך אין לנו את האפשרות לשפץ את כתיבתנו בעזרת מחיקות והחלפות מפני שמה שנכתב – נכתב כבר".

באירוע התארח גם אבי קראוס, מנהל עמוד הפייסבוק של הוצאת ידיעות אחרונות ספרים. קראוס אמר כי "עולם הספרים הישן חייב להשתמש ביכולת לדיאלוג עם קהל הקוראים. זו יכולת שלא הייתה לנו עד עכשיו והיום בזכות הרשתות החברתיות היא זמינה ופשוטה".

אבי קראוס, מנהל עמוד הפייסבוק של הוצאת ידיעות אחרונות ספרים

הוא פירט: "הגישה לסופר קלה יותר היום. אם בעבר סופר היה משיק ספר חדש, נעלם לכמה שנים וחוזר שוב, אז כיום הוא זמין ונוכח לקהל שלו בפורמטים רבים ולכן יש לו יכולת לייצר שיחה שהיא עמוקה לא פחות מהיצירה".

דב איכנולד , מנכ"ל ידיעות אחרונות ספרים, מייצר פעילויות בעמוד הפייסבוק ( Facebook) של ההוצאה שבהן משולב שימוש בחוכמת המונים בדרך להוצאת הספר. אחד המקרים היותר ידועים התרחש כאשר ההוצאה רכשה זכויות על ספר מצליח מאוד שיצא בצרפת שתורגם ונכשל בצורה גדולה בחנויות. איכנולד פנה לגולשי עמוד הפייסבוק והזמין אותם למסע של שינוי הספר. הוא שיתף אותם בבחירת השם החדש, הכריכה החדשה, חילק עותקים ישנים כדי לשמוע הערות וגם את הספר בתצורתו החדשה.

קראוס ציין כי "המקרה הזה הוא דוגמה ליכולת לייצר סיפור שיווקי שמשולב בכלים דיגיטליים ומרכיב שיח אמיתי בין גולשים להוצאה לאור. החומה בין מכונות הדפוס לבין הקהל הקורא בבית נשברה.

אחד הקהלים הכי רלוונטיים לספרות וספרים בצורתם החדשה והדיגיטלית הוא ילדים. הסיבה לכך היא שיש הקנייית הרגלי קריאה בגיל הזה על ידי ההורים מחד וגם היעדר חרדה מהשינויים הטכנולוגיים שנכנסים לעולמנו.

יותם שווימר, מו"ל הוצאת טל מאי ספרי ילדים

יותם שווימר, מו"ל הוצאת טל מאי ספרי ילדים, הסביר כי "הרוב המוחלט של ספרי הילדים הדיגיטליים הישראליים המוצגים כיום הוא של עיבודים של טקסטים מוכרים. בין אם מעשיות ובין אם קלאסיקות של ספרות הילדים העברית, כמו למשל "מעשה בחמישה בלונים". בעוד הטכניקה העיקרית היא להוסיף לספר פיצ'רים אינטראקטיביים, שהופכים אותו למשחק יותר מאשר לסיפור. מה שחסר לנו – ומתחיל להתפתח מאוד בעולם – אלו ספרים דיגיטליים שנוצרים מלכתחילה לפורמט הזה ומשתמשים בו כפקטור מרכזי בנרטיב הסיפורי ובחוויית הקריאה. כלומר, לא סתם ספר שיש בו אינטראקטיביות חיצונית לסיפור המעשה, אלא סיפור שמסופר באמצעים דיגיטליים אשר כל המרכיבים שבו יוצרים יחד סיפור ייחודי".