אבטחה תמורת מהנדסים: הסוד לזוגיות מאושרת בין הודו וישראל

"לחברות סייבר ישראליות יש פוטנציאל עצום בהודו, הן בממשלה ובחברות תשתית והן במגזר התוכנה העצום של הודו", כך אמר פרופ' ו.ס. סובראמיניאן בשיחה עם אנשים ומחשבים. פרופ' סובראמיניאן, חוקר באוניברסיטת מרילנד ומומחה למדעי המחשב, שותף לארגון המפגש בין אנשי תעשיית הסייבר והממשל במסגרת שבוע הסייבר הלאומי אותו הנחה במשותף עם פרופ' יצחק בן ישראל. הוא חוקר את תחום אבטחת ה-IT מזה 25 שנה ואת המאמר הראשון שלו כתב יחד עם פרופ' שרית קראוס מאוניברסיטת בר אילן.

"יש לי הערכה לרמה הגבוהה של המחקרים בכל האוניברסיטאות. מרבית מחקריי עסקו בשימוש במחשוב נגד טרור. פיתחתי מודלים ממוחשבים, אמצעי חיזוי ושיטות ניתוח כדי לחזות את התנהגותם של הטרוריסטים. ישראל והודו סובלות מאיומים דומים של טרור, שאמנם לא מגיעים בדיוק מאותם מקורות (אירן וחיזבאללה במקרה של ישראל ופקיסטן, מעצמה עולמית לייצור טרור גם בתחום הסייבר, במקרה של הודו), אבל הם די דומים. אני מודע לכך שישראל היא המובילה העולמית באבטחת מידע ולכן אני עושה את כל המאמצים לחבר בין שתי המדינות. מצד אחד יש לך טכנולוגיה טובה, ומהצד השני אנשים שמבינים טכנולוגיה אך ללא הטכנולוגיה עצמה. היכולת ללמוד מהניסיון של ישראל בתחום הינו חשוב מאוד ולכן יש לי הכבוד ליטול חלק בדיאלוג בין שתי המדינות באמצעות מכון Ananta Aspen Centre בהודו ואוניברסיטת תל אביב, ולארח כ-60 משתתפים בהם חברות משתי המדינות."

Win-Win Situation

"ההזדמנויות בשיתוף פעולה בין ישראל להודו בתחום הסייבר עצומות. בהודו פועלות חברות גדולות שמעסיקות כלמעלה ממאה אלף עובדים ובעלי בסיס לקוחות גדול, כולל חברות מרשימת הפורצ'ן 500 (Fortune 500). חברות ישראליות מציעות טכנולוגיה מצוינת שניתן יהיה להטמיע בהודו ולייצר, מה שנקרא, Win-Win situation. עבור הודו הדבר החשוב ביותר הוא בניית יכולת בתחום הסייבר. ההודים מכירים היטב פיסות רבות של תוכנה מכל סוג והן מטמיעות אותן בחוזים בחברות באירופה וארצות הברית. אבל ברבות מהתוכנות הללו יש פרצות המנוצלות על ידי האקרים. ישראל הגיעה להישגים גדולים בהכשרת מפתחים שמתכננים את המוצר מראש ללא באגים, והודו זקוקה לידע הזה. אם אינך מבין מה החולשות שלך אינך יודע מפני מה להתגונן.

"התשתית ההודית נמצאת כל הזמן תחת מתקפה מגורמים רבים, לכן הצורך לשתף פעולה בתחום זה הוא עצום. חברות הודיות מפסידות הזדמנויות עסקיות בשל בקרת נתונים לא מספקת וניטור הרשתות. כיום נתונים רבים דולפים מהודו ואיננו רואים שום מנגנון שיפסיק דליפה זו. יש צורך להכניס מנגנונים שיעצרו זאת או לפחות שיגרמו להאקרים לשלם מחיר יקר תמורת הניסיון, וישראל טובה בכך. היא יכולה להציע סיוע בטכנולוגיות ספציפיות, למשל מלכודות דבש. אם רשתות התקשורת בהודו יפלו, עסקים הודים יפגעו, שלא לדבר על הממשלה.

דוגמה לשיתוף פעולה כזה היא השקעתה של טאטא (Tata) בקרן מונומנט של אוניברסיטת תל-אביב בסך חמישה מיליון דולרים, מתוך מטרה להבין טוב יותר את נוף החדשנות והטכנולוגיה המגיעים לישראל ולשתף פעולה במסחור טכנולוגיות. קרן מונומנט משקיעה בעיקר בסטארט-אפים בתחום ה-IT: אבטחת סייבר, Big Data, ומכשור רפואי".

נעזור לכם בסגירת הפער של החוסר במהנדסים

שגריר הודו בישראל, אנדיפ סנקר, ציין כי באוניברסיטת תל אביב לומדים עשרות סטודנטים הודים, וכי הודו היתה מעוניינת להגדיל את חילופי החוקרים. סנקר סיפר כי התרשם מאוד מביקורו ברעננה, שם לקח אותו ראש העירייה לבית ספר שבו תלמידים מחוננים בכיתות י'-י"ב לומדים סייבר, והילדים הציגו בפניו את הפתרונות שלהם. כאשר דיווח על כך לממונים עליו במשרד החוץ ההודי הוא התבקש לתרגם את מערך השיעורים של המקצוע במטרה להטמיעו גם בהודו.

סנקר שיבח את ההחלטה של ישראל לרכז את כל השחקנים בתחום הסייבר – תעשייה, אקדמיה וצבא, ואמר כי מדובר בצעד חכם. עוד הוסיף כי באפשרות הודו לעזור לישראל להתגבר על המחסור במהנדסים, והוא מודע לכך שחברות תוכנה ישראליות כבר פעילות בהודו.