מארק צוקרברג קורא לשחרור האינטרנט בהודו

"האם יש מישהו שיכול לצאת כנגד זה"? שואל מארק צוקרברג, מנכ"ל ומייסד פייסבוק (Facebook), ומוסיף תהייה אקזיסטנציאליסטית: "האין קצת אינטרנט טוב יותר מכלום?"

את הדברים פרסם צוקרברג השבוע (ב') בטיימס של הודו (Times of India), שם ניסה להציג במאמר דעה מנומק את עמדתו בנוגע לסוגיית פרויקט Free Basics שלו, שאמור היה לספק גישה חינמית לאינטרנט לכל תושבי המדינה – בכללם חסרי אמצעים רבים שמעולם לא גלשו עד כה ואנשים שפשוט לא היו מודעים לאפשרויות הרבות הגלומות ברשת – אבל כרגע נמצא במצב הקפאה בהוראת הרגולטור ההודי.

Free Basics הוא חלק מיוזמה של צוקרברג אשר מכונה Internet.org שמספקת גישה ללמעלה ממאה אתרי אינטרנט ויישומים ללא תשלום לתושביהן של כ-35 מדינות עולם שלישי בכלל ולהודו בפרט. הרעיון שניצב מאחורי המיזם נשמע באמת כמהלך נאצל מטעמו של צוקרברג, אלא שלאחר שפעל בהודו כשנה תחת מטר תלונות כבד על היות הפרויקט מפר את ניטרליות הרשת – עיקרון הקובע כי לא תתבצע העדפה או אפליה בין מכשירים, שירותים או מחירים ביישום רשתות התקשורות – עכשיו הוא כבר לא פעיל עוד.

לתמוך בשירותי אינטרנט בסיסיים בחינם

"אם אנו מקבלים את הרעיון שלכל אחד מגיעה גישה לאינטרנט, אז אנחנו חייבים בוודאי לתמוך בשירותי אינטרנט בסיסיים בחינם", כתב צוקרברג במאמר. "זו הסיבה שיותר מ-30 מדינות הכירו ב-Free Basics כתכנית שעולה בקנה אחד עם ניטרליות הרשת וכטובה לצרכנים", הסביר צוקרברג את משנת הפרויקט במאמר.

עם זאת, בהודו – שבה שיעור צמיחת האינטרנט הוא המהיר בעולם למרות שכמעט מיליארד מתוך 1.5 מיליארד תושביה אינם מחוברים אליו כלל – הטענות להצדקת פרויקט Free Basics לא מתקבלות בקלות ונמצאות בליבה של מחלוקת דרמתית.

Internet.org, שאותו הפעיל צוקרברג תוך שיתופי פעולה מול גופי תקשורת מקומיים בארצות שבהן הפרויקט הושק, נועד בהגדרה לספק גישה חופשית לאינטרנט ולספק שירותים "בסיסיים" בחזית האינטרנטית. אבל ההחלטה מה בסיסי ומה לא היא כנראה מורכבת וסבוכה – כך, בעוד שמשתמשי הפרויקט יכולים לקבל גישה לפייסבוק ולוויקיפדיה (Wikipedia), הם לא יכולים לשוטט בחופשיות באינטרנט ולגלוש אל כל אתר או מקום שבו הם מעוניינים לבקר. הסיבה לכך היא שבפרויקט נכללים רק אתרים ויישומים שעמדו בדרישות טכניות שנקבעו בעבור Free Basics. כך למשל, מתחרתה של הרשת החברתית הדומיננטית, טוויטר (Twitter), אינה חלק מהתכנית.

צוקרברג ותומכיו טוענים כי לצורך רתימת חברות הטלקום להציע גישה חופשית לאינטרנט, השימוש בנתונים מצד הנהנים מהפרויקט חייב להיות מוגבל ומינימלי. הם גם מיהרו לציין כי כל אתר או אפליקציה יכולים להצטרף לתכנית, כל עוד הם עומדים בדרישות שהוטלו על הפרויקט בידי פייסבוק.

לגרום לאנשים לגלות את האינטרנט

"יותר מ-35 מפעילים השיקו את Free Basics ו-15 מיליון בני אדם הגיעו סוף סוף לאינטרנט", כתב צוקרברג. "מחצית מהאנשים המשתמשים ב-Free Basics עוברים בתוך כחודש לשלם בכדי להיכנס לאינטרנט המלא. כך שהנתונים ברורים – Free Basics הוא גשר לאינטרנט המלא ולשוויון דיגיטלי", מבהיר צוקרברג במאמר.

מבקרי הפרויקט, לעומת זאת, רואים את הדברים אחרת לגמרי. הם מכירים בכך ש-Free Basics יכול לגרום לאנשים לגלות את האינטרנט, אך טוענים כי המיזם גם מאפשר לפייסבוק מנוע לעשיית כסף, וכן שהוא פוגע בתחרות בשוק. אחרי הכל, טוענים המקטרגים, פייסבוק הוא אחד השמות הראשונים שמשתמשים רואים כאשר הם נכנסים לאינטרנט, דבר שמעניק לחברה יתרון על פני מתחרותיה, וזה יתרון שיגדל ככל שיותר גולשים הודים יצטרפו אל האינטרנט דרך הפרויקט.

"פייסבוק אינה כנה כאשר היא טוענת ש-Free Basics תואם את עקרון ניטרליות רשת, בדיוק כמו הקמפיין המניפולטיבי שהיא מריצה לקידום הפרויקט 'החברתי' למשתמשים ההודים", כתב ניקהיל פאווה, יזם ומתנגד לפרויקט במאמר דעה נגדי שפורסם בטיימס של הודו. פאווה הוסיף כי למעשה "Free Basics דוחה את האפשרות למתן גישה חופשית אמיתית לעניים לאינטרנט הפתוח, הפלורליסטי והמגוון".

ואכן, טענתו של פאווה כי העניים לא מקבלים את הסוג הגישה שמגיע להם אל האינטרנט בהחלט תפסה בהודו. בחודש אפריל הרחיק אפילו לכת אחד ממבקרי הפרויקט וקבע ש"Free Basics מספק אינטרנט עני לעניים".