סטיב בלאנק: "חדשנות היא נכס שצריך להגן עליו ולתחזק אותו"

סטיב בלאנק הוא אחת הדמויות הבולטות בקהילת ההיי-טק העולמית זה שנים ארוכות. במשך 21 שנים עמד בראשן של שמונה חברות בתחום ההיי-טק והמציא את עקרונות העבודה לתמיכה במיזמי היי-טק וטכנולוגיה.

ארצות הברית אימצה באופן מלא את המודל של בלאנק לסיוע במחקר הטכנולוגי והחדשנות זה כבר כמה עשורים, ובכך הצליחה לשפר את אחוזי ההצלחה של סטארט-אפים אמריקנים מ-11% הצלחה ל-60% הצלחה.

בלאנק הוזמן על ידי המדען הראשי, אבי חסון, לתת ייעוץ לייעול ההשקעה בחברות לקראת הקמת הרשות הלאומית לחדשנות בעתיד.

בשיחה עם אנשים ומחשבים במהלך אירוע מפגש שקיים עם יזמים, מדענים, אנשי קרנות הון סיכון ועוד, אמר בלאנק כי התפיסה הבסיסית שלו היא שסטארט-אפים אינם גרסאות קטנות של חברות גדולות. "חברות גדולות יודעות הרבה דברים על התחום. הן מכירות את הלקוחות ואת המתחרים, הן יודעות כיצד לעשות תמחור. הסטארט-אפיסטים חושבים שהם יודעים הכל אבל הם מכירים רק דבר אחד – את הטכנולוגיה, ועושים הערכות לגבי השאר".

גרסה קטנה של חברות גדולות

"למרות זאת, במשך 50 שנה התייחסנו לסטארט-אפים כגרסה קטנה של חברות גדולות" אומר בלאנק. "חייבנו אותם לכתוב תוכניות עסקיות כמו שחברות גדולות עושות כשהן מוציאות מוצר חדש, ואנחנו מנהלים אותם כאילו הם חברות גדולות – כולל שכירת בעלי תפקידים דומים (מנכ"ל, מנהל שיווק וכו'). זו שגיאה. סטארט-אפים חייבים כלים משלהם שיאפשרו להם לחקור את התחומים שהם לא מכירים – כלומר רכיבי המודל העסקי: מי הלקוחות, מה התמחור, מהי הרגולציה בתחום אליו הם נכנסים וכו'. כשגילינו זאת, פיתחנו את הכלי המכונה Lean Startup והתחלנו ללמד אותה בסטנפורד (Stanford) ואחר כך במקומות אחרים. מדובר בסמסטר שבו התלמידים פועלים להדמיית סטארט-אפ, וכל אחד מהם צריך לדבר עם עשרות לקוחות בשבוע כדי להבין מה הם רוצים".

בלאנק מסביר כי "בדיעבד התברר שמה שטוב ליזמים בשנות העשרים שלהם, טוב גם למדענים שהמדינה מעודדת למסחר את הרעיונות שלהם. פנה אלי בכיר בקרן הלאומית למדע (NSF) ואמר כי הם משקיעים המון בתחום המסחור אך שיעור הכשלונות גבוה. וכך נולד קורס I-CORP (ר"ת Innovation Corp) שבא לתת לחוקרים במעבדה כלים לקדם את מסחור הטכנולוגיות שלהם ולבנות על בסיסם סטארט-אפים".

"מבחינה היסטורית, המדענים חושבים שמסחור זה בעיה של מישהו אחר, אבל אם אתה רוצה להפוך את המדע או הטכנולוגיה שלך למוצר, אתה חייב לדעת את הדברים הללו, ולא בערך", מסביר בלאנק. "בסופו של דבר תשכור אנשים שיעשו מכירות, שיווק ופיתוח עסקי, אבל גילינו שהמדענים הם האנשים הטובים ביותר לבצע את תהליך הגילוי הזה בעצמם. גילינו שקל מאוד ללמד אותם משום שהתהליך דומה לתהליך המדעי. פיתוח עסקים משמעותו בדיקת השערות והרצת ניסויים כדי לאשר או לפסול אותן. זה בדיוק מה שהמדענים עושים. פרט לעובדה שהמחקר הזה נעשה מחוץ למעבדה במקום שבו אף מדען לא מרגיש בנוח. אנחנו מלמדים אותם איך לעשות זאת. בארצות הברית לימדנו את זה את המדענים המקבלים מענק מרשויות המחקר המדעי הגדולות NSF, NIH, מחלקת האנרגיה ועוד. עד כה לימדנו 700 צוותים המורכבים ממדען ומאנשי מעבדתו, למשל דוקטורנטים ופוסט דוקטורנטים".

סטנדרט בכל הנוגע ליזמות

"התוצאה היתה ממפתיעה", אמר בלאנק. "לא רק שקמו כתוצאה מהפרויקט הזה מאות סטארט-אפים אלא שהחוקרים, שהם אנשי סגל חזרו לאוניברסיטאות כשהם רואים את המחקר שלהם ושל הסטודנטים שלהם בדרך שונה לחלוטין. זה שינה את תמונת העולם על הערך של המדע והיישום. רובם אומרים שזה השפיע על הקריירה שלהם".

"ישראל היא לא רק אומת סטארט-אפ. היא הסטנדרט בכל הנוגע ליזמות. למעשה יש היום שלושה מקומות בהם יש אקו-סיסטם של הנדסה ויזמות. ישראל, ניו יורק ובייג'ין הצליחו לבנות אקו-סיסטם מוצלח."

"עמק הסיליקון נולד במקרה", אמר בלאנק. "בתקופת המלחמה הקרה עם ברית המועצות, שימשה אוניברסיטת סטנפורד כמרכז לפיתוח כלי נשק. בסטנפורד גם פעלה מעבדה סודית שבה עבדו 400 חוקרים על פיתוח נשק. אחד הפרופסורים במעבדה הזו התחיל את תרבות הסטארט-אפ כשאיפשר לסטודנטים וליזמים טכנולוגיים לקחת בחינם טכנולוגיות שפותחו במרכז בתחומים הצבאיים ובתחומי התקשורת וקישר אותם עם משקיעים. דבר דומה מספקת היום 8200 ליזמות בישראל".

"כולם מנסים לחקות את ההצלחה הישראלית", מסביר בלאנק. "ישראל היתה שנים רבות בעלת מספר היזמים הגבוה לנפש, היום היא שניה אחרי קוריאה. ישראל כמו סינגפור היא מדינה קטנה הנסמכת על חדשנות קפיטליסטית כדי לשרוד. הם משקיעים כל הזמן. ישראל צריכה גם היא לחדש כדי לשרוד. היא הצליחה להפוך ממדינה סוציאליסטית למדינה הקפיטליסטית ביותר בעולם בזכות היזמים. ישראל צריכה להיות גאה בכך. התוצאות מרשימות".

ואולם לדברי בלאנק, אסור לשבת על זרי הדפנה. "קשה לבנות – קל מאוד לאבד. מספיק שמפעילים מדיניות כלכלית שגויה, לא מבינים את התפקיד של סין לא מבינים את השינויים שחווים היזמים כדי להרוס הכל. חדשנות היא נכס שצריך להגן עליו ולתחזק אותו".