"מדיניות משרד התקשורת היא שהרווח של בזק לא יחולק כמתנות לאזרחים"

"אנו מעדיפים שבזק תשקיע בתשתיות מאשר לחלק מתנות לאזרחים". כך אמר מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, בדיון של ועדת הכלכלה שהתקיים במתכונת דיון מהיר לפי בקשתם של חברי הכנסת נורית קורן, מיקי לוי, אוסאמה סעדי וזוהיר בהלול, בנושא פעילות בזק לסיכול רפורמת השוק הסיטונאי והטעיית לקוחות.

מי לא הייתה בדיון? מנכ"לית בזק, סטלה הנדלר.

במהלך הדיון אמר פילבר, כי "עולם הסלולר הביא אותנו לשוקת שבורה מבחינת התשתיות ואסור לחזור על זה".

לפי הטענות שהובאו הבוקר בפני הוועדה, בזק פועלת לסכל את רפורמת השוק הסיטונאי, שנועדה לפתוח לתחרות את שוק האינטרנט המהיר.

לדברי ח"כ לוי, "אנחנו עדיין רחוקים מתחרות אמיתית בשוק". לדבריו, בזק מסרבת לספק שירותי טלפוניה סיטונאית למרות הוראות הרגולטור ובג"ץ, ומונעת הפחתת מחירים של כחצי מיליארד שקל בשנה. הוא אף הצטרף לביקורת של היו"ר, ח"כ איתן כבל, על היעדרותה של מנכ"לית בזק מהדיון.

לבחון שהרפורמה לא תפגע גם בעובדים

ח"כ סעדי הוסיף, כי "רפורמת הסלולר הביאה לצניחת מחירים שהורגשה בכיס של הציבור, אך רפורמת השוק הסיטונאי עדיין לא מורגשת". ח"כ בהלול ציין, כי "בזק מסרבת לספק טלפוניה סיטונאית בניגוד להנחיית משרד התקשורת, והיא לא יכולה להמשיך להתנהל כמונופול ארכאי". ח"כ קורן אמרה כי "מה שחשוב זה יוקר המחייה וכי צריך לבחון שהרפורמה לא תפגע גם בעובדים".

פילבר אמר, כי "רפורמת השוק הסיטונאי היא אחת המורכבות והמסובכות שנעשו". לדבריו, חברי הכנסת נגעו בסעיף אחד מתוך שורה שלמה של דברים. עוד הוסיף, כי "הרפורמה כוללת שלושה צעדים; ביצוע שוק סיטונאי בתשתית הנייחת של בזק, ביטול ההפרדה המבנית בבזק והאצת הנחת תשתית נייחת בישראל". לדבריו, "אנחנו בסיומו של החלק הראשון ובתחילת שני החלקים הבאים, ששזורים זה בזה".

באשר לנתונים, אמר פילבר, כי הרפורמה יצאה לדרך ב-17 בפברואר 2015 והתחזית הייתה שיעברו 125 אלף לקוחות לשוק הסיטונאי, כשבפועל עברו 285 אלף לקוחות, שמתוכם 47 אלף הם לקוחות בזק בינלאומי, עוד 110 אלף לקוחות סלקום, 80 אלף פרטנר, 25 אלף לאקספון, וכ-10,000 לקוחות לכל אחת מהחברות טריפל סי, טלזר ואינטרנט רימון. "היו בעיות ועיכובים והמדיניות הקודמת של המשרד הייתה ללכת לעימותים. אני אמרתי שאני מעדיף לאכול את הענבים ולא לריב עם השומר", אמר פילבר. לדבריו, 30 מתוך כ-40 בעיות שהתגלו כבר טופלו והיתר במגמת פתרון.

יחזיקו טלפון חכם ולא יוכלו לקלוט בו

"הפוקוס הוא לא על המחיר – המחירים בישראל הן מהזולים בעולם", אמר פילבר. "הפוקוס הוא על התשתית, ותשתית התקשורת הלאומית של ישראל נבנית על ידי חברות פרטיות שצריכות להרוויח. הדור הרביעי בישראל לא מתקדם. יש פיקציה של דור רביעי בעוד שבכל העולם הוא בפריסה מלאה והדור החמישי כבר בדרך. בסוף נגיע למצב שאנשים יחזיקו טלפון חכם ולא יוכלו לקלוט בו. בשוק הנייח מוכרים ללקוחות 100 מגה-ביט, כשלכבלים יש יכולות פיזיות שרחוקות מאוד מזה והמהירות המקסימלית שאפשר להגיע אליה בישראל היא 37 מגה-ביט".

עוד הוסיף פילבר, כי "מדיניות משרד התקשורת, על דעת ראש הממשלה, היא שהכסף יושקע מחדש בבנייה ובשדרוג התשתית הנייחת בישראל. אנחנו ברגע היסטורי ויש לנו מנוף של פעם בדור על המונופול של בזק – אני רוצה שבעוד שנה שנתיים יהיו מהירויות של 400-500 מגה ובשביל זה צריך להדליק את הסיבים ולטפל בהפרדה המבנית יחד עם השוק הסיטונאי", אמר פילבר.

עוד הוא ציין, באשר לשיווק באנדל, כי יש סכסוך עסקי בין בזק לפרטנר וסלקום והוא ייפתר ברגע שתבוטל ההפרדה המבנית. "בטלפוניה יש שני ציפורים על העץ – יש מחיר אטרקטיבי, רק שצמוד אליו תיק שירות שאף אחד לא יודע לממש, אף אחת מהחברות לא שיווקה קו טלפון, כי הדבר תקוע. הצעתי פשרה שתאפשר להתניע את המהלך", אמר.

טלפון חכם בתוך שוק מפגר

מנהל מחלקת קשרי ממשל בסלקום, ניר יוגב, אמר כי "הרפורמה בכל מה שקשור לאינטרנט יצאה לדרך עם המון קשיים, ובכל זאת יש הפחתה של  40%-30% במחיר". יוגב ציין כי אם זה היה שולי, בזק לא הייתה נעמדת על הרגלים האחוריות ומפרה הוראות של משרד התקשורת.

מנהל אגף הרגולציה של פרטנר, יהב דרורי, הוסיף כי שניים מעמודי התווך של הרפורמה לא יושמו, ועד היום לא נמכר ולו קו טלפוניה סיטונאי אחד.

מצדה של בזק, הגיבה שרון פליישר בן יהודה, סמנכ"לית הרגולציה של החברה, ואמרה כי "הטלפוניה לא הייתה חלק מרפורמת השוק הסיטונאי, והכניסו אותה בצורה רשלנית שלא ניתנת ליישום מבחינה טכנולוגית".

"בזק פנתה למשרד התקשורת והלכה לבג"ץ, והמשרד התחייב שתיושם מתכונת אחרת. בזק מוכנה למתכונת של פריסייל – שבה החברות קונות את הקווים ובזק נותנת שירות מלא. החברה עמדה בהנחיות הרגולטור ומכרה באופן שוויוני את כל החברות", היא אמרה. באשר לבנדל האינטרנט, הוסיפה פליישר בן יהודה, כי "יש עוד 10 חברות אינטרנט שלא הגיעו לדיון ואין להן תלונות, כי הן חתמו על הסכם עם בזק, ורק סלקום ופרטנר לא מוכנות לחתום על ההסכם, אז בזק לא יכולה לשווק אותן. בזק היא חברת התקשורת היחידה שמשקיעה מיליארד שקל בתשתית בשנה, סלקום משקיעה אולי 100 מיליון שקל בשנה", היא אמרה.

כבל סיכם ואמר, כי הוועדה תעקוב אחר התקדמות התחרות בטלפוניה, ובעוד כחודשיים תקיים דיון מקיף בשוק התקשורת, "כדי שלא נגיע למצב שיהיה לנו טלפון חכם בתוך שוק מפגר".