"למרות כל ה'ביטקוינים' וה'פייפאלים' – הביקוש למזומנים עולה ונדרש בניהול חכם"

כך אמר איתן בליימן, מנמ"ר ברינקס ישראל, שתיאר מערכת ניהול מזומנים באמצעות האינטרנט של הדברים בכנס IoT.con

איתן בליימן, מנמ"ר ברינקס ישראל. צילום: ניב קנטור

"למרות כל ה'ביטקוינים' וה'פייפאלים' – הביקוש למזומנים עולה ונדרש ניהול חכם". כך אמר איתן בליימן, מנמ"ר ברינקס (Brinks) ישראל.

בליימן דיבר באירוע "האינטרנט של הדברים", IoT.con. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים באחרונה באולם אירועים LAGO, ראשון לציון. את הכנס הנחו פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה, ואילן אלתר אלתר, מנכ"ל אלתרנט.

לדברי בליימן, "ברינקס פעילה בישראל 51 שנה ומתמקדת בניהול המזומן: פתרונות למוסדות פיננסים בהובלת מזומנים, תפעול רשתות כספומטים, מרכזי מזומנים עבור בנקים ופתרונות ללקוחות מסחריים שבהם נעשה שימוש חזק באינטרנט של הדברים.

בליימן תיאר את שירות Brink's Compusafe, המאפשר ללקוחות לא רק להעביר כספים אלא גם לנהל את יתרות המזומנים שלהם בצורה יעילה יותר.

"בלב המערכת כספת עם מסך מגע ומכשיר ספירת כסף, למשל בתחנות הדלק. כאשר מצטבר סכום מסוים, המתדלק מכניס את הכסף לכספת ומדווח על הסכום בעזרת המסך החכם", מסביר בליימן. "הכל משודר אלינו, ובשעות הערב אנחנו מקבלים מידע על כמות הכסף שנאספה בכספת ומזכים את תחנת הדלק ישר לחשבון הבנק, גם אם נגיע לכסף בעוד שבועיים. ברגע שהכספת מתמלאת אנחנו יודעים לאסוף את הכסף, סופרים אותו לצורך בדיקה אחרונה ואם יש פערים, בודקים מול הלקוח".

בליימן אומר כי "במקומות שאין בהם הצדקה שכל סוחר יחזיק כספת, למשל בעלי חנויות ודוכנים בקניונים. הם מקבלים מאיתנו שקיות בטחון, ובאמצעות אפליקציה סלולרית הם מדווחים על הכסף שהפקידו בשקית תוך שהם סורקים את הברקוד, הולכים לכספת המרכזית של הקניון, ומציגים את ברקוד מול הכספת. הכספת פותחת תא ולשם הם מכניסים את הכסף. אנו מקבלים טופסי הפקדה וכך אנחנו יכולים להגיע ולקחת את הכסף".

להפקיד בלי לעבור אצל פקיד

ולא רק בקניונים, הוא מבהיר. "בקרוב ניתן יהיה להפקיד את הכסף במכשיר דמוי כספומט, כאשר הסוחרים יכולים להשתמש באפליקציה שלנו או של הבנק. בעל העסק ממלא טופס הפקדה באפליקציה סלולרית, מגיע למכשיר ומפקיד את הכסף באותה קלות בלי לעבור דרך פקיד. על ידי שימוש בסנסורים; האינטרנט של הדברים, אפליקציה סלולרית ושירותי ענן, אנחנו סוגרים תהליך לוגיסטי שלם של ניהול המזומן".

"בתחנות הדלק אנחנו חוסכים חצי יום עבודה של מנהל תחנה", אומר בליימן. "ברגע שהמתדלק הכניס כסף לכספת, מנהל התחנה יכול לראות את מצבה מהבית. הגדלנו את הבטחון, את השליטה על המזומנים ועל זרימת המידע, משום שהכסף נרשם ועובר לבנק".

"אומרים שהמזומן הולך להיעלם, אבל זה לא נכון, ועובדה שאנחנו משקיעים הרבה כסף בכך", הוא מבהיר. "אנחנו נמצאים בעולם האינטרנט של הדברים כבר הרבה זמן. כל המכוניות, כל השריוניות ושאר המערכות שלנו הן מערכות האינטרנט של הדברים מלאות. הדבר משתלב עם החזון שלנו לאפשר ללקוחות שלנו שימוש יותר יעיל בניהול המזומן שלהם".

כמו בעולם הפיזי, אומר בליימן, "גם כאן כל התהליך מנוטר ומנוהל תחת בקרת אבטחת מידע קפדנית, שהרי אם ישתלטו על מערכות ההפקדה, לא יצטרכו לשדוד אותנו פיזית. עד כה הכנסנו 500 כספות חכמות לתחנות רכבת, מרכולים, פיצוציות, ברים ומסעדות, ובקרוב נתרחב לקניונים. עוד עשרות כספות רכשנו עבור אחד הבנקים שישתמש בהם להפקדות מזומנים בלי היעזרות בפקידים. בעתיד אננו מתכננים להכניס כספות חכמות  משוכללות יותר, שבהן אפשר לשים ערמה של כסף, מטבעות וצ'קים, ולספור אותם בלי להעביר אחד אחד. זה מתאים למשל לרשתות סופרמרקטים".

לסיכום אומר בליימן כי "על פי הנתונים של בנק ישראל, כמות הכסף המזומן בידי הציבור גדלה למעלה מ-200% בעשור האחרון. מ-20 מיליארד לפני 10 שנים ל-71 מיליארד שקלים. בכל מדינות המערב נרשם גידול של 6%-5% לשנה למרות PayPal ,Apple Pay, ביטקוין (Bitcoin) ועוד. עובדה שכאשר הבנקים קרסו ביוון, נאלצו לסגור את הכספומטים משום שאנשים רצו לראות שהכסף שלהם בטוח – במזומן".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים