"החיל החמיץ כתוצאה מהאסון את אחד המפקדים המוכשרים"

רס"ן רונן פרץ ז"ל נהרג בתאונת דרכים ליד גשר בר אילן, בהיותו בן 26 בלבד ● בפאנל בכירים מאגף התקשוב - כולם חבריו של פרץ מקורס הקצינים, הם אמרו כי "יש אנשים שאתה רוצה להיות לידם, מיוחדים וממגנטים, ורונן היה בדיוק כזה איש - כשאתה לידו - טוב לך"

רס"ן רונן פרץ ז"ל

חיל הקשר והתקשוב (חי"ק) קיים מטרום הקמת המדינה וייעודו לספק למפקדים את הכלים לניהול הקרבות. בשני העשורים האחרונים, לנוכח הקדמה הטכנולוגית, הפך אגף התקשוב לגורם מרכזי ומוביל בשדה הקרב, וכיום אחראי להפעלת הקשר, המחשבים והתקשורת של כוחות היבשה בצה"ל, ולהנחיית זרועות צה"ל השונות. בראש החיל עומד קצין הקשר והתקשוב הראשי, תא״ל נתי כהן, שהוא מפקד החיל מספטמבר 2011.

לרס"ן רונן פרץ ז"ל, שהתגייס בנובמבר 1990 לחיל הקשר ושובץ בקורס טכנאי מערכות ספרתיות, ניבאו גדולות בחיל. כולם הסכימו כבר אז שהצעיר הייחודי והאמביציוזי נועד להיות מפקד בכיר. ובאמת, במאי 1992 סיים פרץ קורס קצינים ושובץ כקצין קשר גדודי בחיל הנדסה קרבית. את השירות המשיך בשיבוץ מרשים כקצין קשר חטיבתי של חברון, למרות היותו קצין צעיר.

מימין לשמאל: מקש"פ פד"ם אל"ם, רונן שנידר; רע"ן חוגרים, סא"ל רויטל שנידר; ענבר, אלמנתו של פרץ; רמ"ח אג"ם, אל"ם יריב ניר; מפקד חוש"ן, אל"ם דותן סיגלר. צילום: דובר צה"ל

מימין לשמאל: מקש"פ פד"ם אל"ם, רונן שנידר; רע"ן חוגרים, סא"ל רויטל שנידר; ענבר, אלמנתו של פרץ; רמ"ח אג"ם, אל"ם יריב ניר; מפקד חוש"ן, אל"ם דותן סיגלר. צילום: דובר צה"ל

בסיום התפקיד חזר לבה"ד 7 כדי לפקד על ההשלמה החיילית ולהכשיר כמאה קצינים חדשים. בהמשך יצא ללימודים באוניברסיטת בר אילן, בקרבת הבית, שם חיכו לו ענבר אשתו ובנו התינוק שאך נולד, סער. כשלושה שבועות לאחר שהחל את לימודיו, בשבת, 26 בדצמבר 1998, נהרג בתאונת דרכים ליד גשר בר אילן, בהיותו בן 26 בלבד. מותו קטע באחת קריירה מבטיחה והותיר את ענבר אלמנה ואת סער התינוק יתום מאב.

נפגשנו עם פאנל של בכירים מאגף התקשוב – כולם חבריו של פרץ מקורס הקצינים – בביתה של אלמנתו ענבר בפתח-תקווה, לשיחה עליו ועל מורשתו למי שהם כיום מפקדים מובילים בחיל.

אל"ם דותן סיגלר, מפקד חוש"ן. צילום: דובר צה"ל

אל"ם דותן סיגלר, מפקד חוש"ן. צילום: דובר צה"ל

בתחילת המפגש סיפר מפקד חוש"ן, אל"ם דותן סיגלר, על חיל התקשוב ועל תקופת ההשתנות שהחיל עובר כחלק מתר"ש גדעון. משמעות השינויים – התייעלות משאבית וארגונית. "העולם התקשובי עולה כאפשרות לקחת מידע שקיים בהרבה מאוד מקומות, להתיך אותו ולהפיק ממנו תובנות מקצועיות. לחבר בין החלקים הקיימים, לקשור אותם במקום השקעה בפלטפורמות נוספות, למשל כרכישת עוד מטוס", מסביר אל"ם סיגלר.

"האגף מסתכל על עצמו פנימה, וזו לדעתי מהפכת המידע השלישית בעולם. בתוך מהפכת המידע שעובר כלל צה"ל, מוצא עצמו אגף התקשוב כגורם מעצב בזכות היכולת לקשור בין הזרועות ולאפשר את הפעולה ככוח אחד ולא כצבר של יחידות".

אל"ם יריב ניר, רמ"ח אג"ם. צילום: דובר צה"ל

אל"ם יריב ניר, רמ"ח אג"ם. צילום: דובר צה"ל

לדברי רמ"ח אג"ם, אל"ם יריב ניר, "לצד ההשתנות הזו והקדמה, בולט הקשר של החיל עם העמותה להנצחת חיילי חיל הקשר באתר ההנצחה ביהוד. זהו המדור היחיד שבו קצינת מדור הנפגעים יושבת בתוך האתר עצמו ושהקשר עם העמותה יומיומי בשגרה ובחירום".

מקשא"פ פד"ם, אל"ם רונן שנידר, מספר שאחרי צוק איתן, שהייתה למעשה המלחמה הדיגיטלית הראשונה בעולם המודרני, לקח על עצמו החיל לבצע את הפקת הלקחים. "על אף ההופעה הטובה, יש מה לשפר וללמוד. זה סודו של כל ארגון. הטכנולוגיה מאפשרת לכל ארגון להתייעל ולהיות אפקטיבי ומסייעת לייצר סינרגיה בין הכוחות השונים בים, באוויר וביבשה".

אל"ם רונן שנידר, מקשא"פ פד"ם. צילום: דובר צה"ל

אל"ם רונן שנידר, מקשא"פ פד"ם. צילום: דובר צה"ל

ארבעת המפקדים – שלכתפי כולם דרגות נישאות כיום – נפגשו עם רס"ן פרץ ז"ל בבה"ד 7 באגף מפקדים באמצע שנות התשעים. באותם ימים עסקו כולם בהכשרת שדרת הפיקוד העתידית של חיל הקשר, האלקטרוניקה והמחשבים.

"באופן מסורתי מורכב סגל שכזה מקצינים שהחיל מסמן", מספר שנידר, "ואין ספק שאם גורלו של רונן היה אחר הוא היה איתנו היום. הוא בלט מאוד באיכות, ביכולות הפיקוד, במקצועיות וביכולתו לחבר אנשים שונים. לו נותר בחיים היה, כמונו, קצין בכיר. החיל החמיץ כתוצאה מהאסון את אחד המפקדים המוכשרים", אומר שנידר והחדר מתמלא בשתיקה של הסכמה.

אל"ם סיגלר מוסיף ואומר כי "יריב ורונן דיברו על התקופה ועל יכולות ההתקדמות הטכנולוגיות, אבל אם מדברים על הייחודיות של החיל היא בעיקר – האנשים. אני מאמין גדול בקדמה, אבל לא ניצחנו במלחמות בגלל יכולת בלבד אלא בגלל צדקת הדרך והאנשים. אנשים שמייצרים יש מאין. האנשים, המחויבות, הערכים – וכל זה מאפיין את רונן".

במהלך השיחה דיוקנו היפה של פרץ מביט עלינו מהספרייה. "רונן לא עזב אותי לרגע", אומר סיגלר. "התמונה שלו מלווה אותי בכל התחנות. תלויה מעליי, במשרד. תמיד אני מסביר שהתמונה שם כי בתת-המודע אני רוצה שיישאלו אותי עליה כדי שאוכל לדבר על רונן".

ענבר זוכה לחיבוקים ולדברי הערכה רבים מכל הארבעה, ששמרו על קשרים הדוקים איתה ועם סער – שהיה בן חצי שנה במותו של רונן ושלא נוכח במפגש. סער, שנסע לטיול בארץ, מנצל את הזמן שלפני גיוסו. בתארה אותו מספרת ענבר ש"סער מורעל צבא כמו אבא. הוא החליט ללכת להכי קרבי, לתרום ולתת, ורוצה להמשיך רחוק בצבא. הוא דומה מאוד לרונן".

בהתייחסו למערכת היחסים המיוחדת שנרקמה ושרדה בין כל הנוכחים אומר אל"ם שנידר כי "יש אנשים שאתה רוצה להיות לידם. מיוחדים. ממגנטים. ורונן היה בדיוק כזה איש. כשאתה לידו – טוב לך. מטבע הדברים נוצרו מחויבות וחיבור לאשר אחיו ולענבר. ממש קשר דם".

ענבר מספרת שהקשר היה חי והדוק גם לפני התאונה. "החיבור לאנשים מבה"ד 7 היה נדיר. הייתי מגיעה לשם והם היו מגיעים אלינו, ויצאנו ובילינו. היינו משפחה. היה ברור מאליו שהקשר ממשיך, והוא הלך והתהדק".

סא"ל רויטל שנידר, רע"ן חוגרים. צילום: דובר צה"ל

סא"ל רויטל שנידר, רע"ן חוגרים. צילום: דובר צה"ל

כשרע"ן חוגרים, סא"ל רויטל שנידר, מצטרפת לשיחה היא מספרת כשדמעות בעיניה, כי "ענבר הייתה חסרת אונים ואני ישנתי איתה בלילות אחרי האסון". סא"ל שנידר, שנשואה כיום לאל"ם שנידר, מספרת לכולנו על מני פתקים שפרץ נהג להשאיר לה ושולפת מארנקה פתק ששמרה ובו התחייבות נבואית מדויקת של פרץ שבעתיד רויטל ורונן (שנידר) יינשאו.

לסיכום המפגש אומרת ענבר, הנשואה בשנית ושלה שלושה ילדים נוספים מלבד סער, כי "למרות הכל אני מרגישה בת מזל. זכיתי במשפחה מחבקת ומדהימה. בקשר חף מכל אינטריגה. נטו אהבה. נתנו לי את הכוח להתקדם ולהמשיך הלאה".

ואכן, הרעות המיוחדת שנמצאת ב-DNA של החיל, והמחויבות שלו לחייליו ממשיכה לתמיד, והחיבור הנדיר בין החברים וענבר מהווה מפגן מרגש של חברות ורעות מהזן הנדיר ביותר.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים