"ליטא יכולה לשמש שער עבור חברות ישראליות לאיחוד האירופי"

כך אמר ראש ממשלת ליטא לשעבר אלכסנדר אבישלה, בפאנל שעסק בקשרים בין שתי המדינות ● לדברי בועז ענבל, מנהל מרכזי הפיתוח של WIX באירופה, שפתח סניף במקום, "מצאנו אנשים מוכשרים, בעלי תשוקה"

אלכסנדר אבישלה, ראש ממשלת ליטא לשעבר. צילום: קובי קנטור

"ליטא יכולה לשמש עבור חברות ישראליות שער לרוסיה ושכנותיה, לצפון אירופה ולאיחוד האירופי". כך אמר ראש ממשלת ליטא לשעבר, אלכסנדר אבישלה.

ד"ר אבישלה דיבר בפאנל שעסק בקשרים בין שתי המדינות, במסגרת כנס JUNE TECH ברעננה. בנוסף הוא גם חבר במועצת המנהלים של ההאב הטכנולוגי ישראל-ליטא. את הפאנל  הנחה עו"ד לן יודס, יו"ר לשכת המסחר ישראל-ליטא.

"אני לא בפוליטיקה למעלה מחמש שנים. החלום שלי במשך 23 שנה היה שיציגו אותי לא כראש ממשלה לשעבר, אלא כיועץ הכי טוב." אמר אבישלה.

"התרבות הליטאית היא מנומסת, אבל הליטאים רעבים – לא לאוכל אלא להצלחה. עובדים כדי להוכיח. אנחנו שונים בכך מאנגליה ומדינות אחרות שהפכו עצלניות. אנו קשורים לצפון אירופה באופן הדוק, למעשה כל הבנקים הם בבעלות סקנדינבית ואיתם באו השקעות של חברות IT קטנות ובינוניות מסקנדינביה", הוסיף אבישלה.

כניסה מהירה

"מה שחשוב הוא שהמשקיעים בליטא מעדיפים מחקר יישומי, ולכן אנו מפעילים שלושה מרכזים; האחד על החוף שעוסק בפיתוח לתחום הימי, ושניים בערים הגדולות וילנה וקובנה. בכל המרכזים הללו יש חללים לסטארט-אפים, חממות ועוד, זו המסגרת הממשלתית שנועדה ליצור אקו-סיסטם".

עוד אמר כי "התשתית גם מיועדת לחברות ייצור, אנו מציעים תשתית ICT טובה – הפס הרחב הגדול ביותר בעולם, וכן תשתית אקדמית הן מחקרים מדעיים והן מחקרים יישומיים. היינו מצפים ליותר.  גם אצלנו חוששים ממחסור במהנדסי אלקטרומכניקה. המדינה מקדמת משקיעים זרים במיוחד בהיי-טק, יש לנו תוכנית פיתוח וכסף – Structural Funds שנועדה לאפשר לנו להגיע לממוצע הכלכלה האירופית. כיום התל"ג שלנו מהווה כ-75% מהתל"ג הממוצע של מדינות אירופית".

המימון מהאיחוד האירופי, אמר, "ניתן גם לתשתיות ציבוריות, אך גם לפרויקטים פרטיים המכסים עד 65% מעלות הפרויקט. חברות ואוניברסיטאות ישראליות יכולות לשתף פעולה עם חברות ליטאיות ולגשת ביחד לפרויקטים של תוכנית הוריזון 2020 (Horizon 2020)".

בנוסף, אמר אבישלה, "הקמנו מספר איזורי כלכלה חופשיים, שנותנים תמריצים נוספים לחברות ייצור ולחברות טכנולוגיות. הן לא משלמות שש שנים מס רווחי הון, ובמשך 10 שנים נוספים הן משלמות רק את מחצית הסכום. הבנייה כבר בשלב כזה שמאפשרת כניסה מהירה", מסכם ראש ממשלת ליטא לשעבר.

אדמינס בגדונס, שגריר ליטא בישראל. צילום: קובי קנטור

אדמינס בגדונס, שגריר ליטא בישראל. צילום: קובי קנטור

לדברי שגריר ליטא בישראל, אדמינס בגדונס, "הקשר בין שני העמים הוא חזק ובעל הסטוריה עשירה, כדוגמת הגאון מוילנה. כשגרירות ומייצגי ליטא, יש לנו סיבות טבעיות ועמוקות להיות בקשר עם ישראל לא רק בגלל שאתם מדינה קטנה כמונו או מדינה חכמה, אלא מכיוון שאנחנו מגיעים מאותם שורשים".

"בשנה האחרונה היו ביקורים הדדיים; נשיאת ליטע נפגשה עם ראש הממשלה וחברי כנסת; לפני חודש היה כאן ראש הממשלה; נשיאת האקדמיה הישראלית למדעים, פרופ' נילי כהן חתמה על הסכם עם האקדמיה הלאומית הליטאית".

זאב זליג, דירקטור מדעי החיים בהאב הטכנולוגי ישראל-ליטא. צילום: קובי קנטור

זאב זליג, דירקטור מדעי החיים בהאב הטכנולוגי ישראל-ליטא. צילום: קובי קנטור

זאב זליג, דירקטור מדעי החיים בהאב הטכנולוגי ישראל-ליטא, אמר כי "אנשים מחפשים חדשנות ורוצים להצליח. ליטא נמצאת בין רוסיה, סקנדינביה והמערב. חברה ישראלית שרוצה לייצא למדינות שאי אפשר לייצא אליהן, זו השותפות הטובה ביותר בין ישראל וליטא. למי שבא לעבוד בליטא בחברות היי-טק בבעלות זרה, הממשלה מתייחסת אליו כאורח והוא מקבל חבילה הרבה יותר טובה מאשר מדינות אחרות באירופה. זו מדינה צעירה והדבר בא לידי ביטוי כשנכנסים למשרד ממשלתי – מבקשים עזרה, ומקבלים אותה".

"הקשר שלי עם ליטא החל במקרה, עבדתי 25 שנים בחברת הביוטק ג'נזיים. התבקשתי ללוות את שר הכלכלה הליטאי בכנס ביומד. הוא עמד בראש משלחת של 20 איש, ושאלתי אותו למה אתם לא עושים כנס כזה בליטא? הוא ביקש את עזרתי וסייעתי בהתנדבות, ובתוך שנתיים הקמנו את כנס Life Sciences Baltics שהפך להצלחה הרבה יותר ממה שצפינו. בעקבות ההצלחה הקמנו את ההאב הטכנולוגי כעמותה המהווה חלק מלשכת המסחר ישראל-ליטא".

דריוס זקאיטוס, מנהל הפארק הטכנולוגי בוילנה. צילום: קובי קנטור

דריוס זקאיטוס, מנהל הפארק הטכנולוגי בוילנה. צילום: קובי קנטור

דריוס זקאיטוס, מנהל הפארק הטכנולוגי בוילנה, מזמין חברות ישראליות ומשקיעים ישראלים להגיע לפארק המכיל את כל האקו-סיסטם הדרוש במקום אחד.

"הפכנו בשיתוף עיריית וילנה מבנה של בית חולים צבאי בן 200 שנה, להאב טכנולוגי המסוגל לאכלס 800 עובדים של חברות סטארט-אפ, חממות, מאיצים וקרנות הון סיכון. וילנה היא עיר קטנה, ולכן קל היה לרכז את כל הגורמים במקום אחד.  "הפארק ייפתח בספטמבר, כעת חצי ממנו כבר מושכר".

"אנחנו יכולים להציע לישראלים תנאים טובים יותר ומימון, ועלות מחיה עדיין זולה יחסית לישראל. Wix פתחה אצלנו סניף שזוכה להצלחה. אנחנו גם מנסים להשתמש בהזדמנות לקדם את וילנה כשער לאירופה לטאלנטים מבלארוס, אוקרינה ורוסיה – מושכים אותם לגור בוילנה, ויש כמה סיפורי הצלחה. יש למעלה מ-10 חברות מהמדינות הללו שעברו בשנתיים האחרונות. סטארט-אפ ויזה פרוג'קט יושק בסתיו בפרלמנט".

עידן מאיר, מנהל Habanana בעיריית רעננה. צילום: קובי קנטור

עידן מאיר, מנהל Habanana בעיריית רעננה. צילום: קובי קנטור

לדברי עידן מאיר, מנהל Habanana בעיריית רעננה – האב לחברות צעירות בתחום האינטרנט והמובייל, "הקשר בין וילנה ורעננה מאוד חדשני. לכאורה אנחנו בעירייה צריכים לדאוג רק לעיר שלנו, אז מה אנחנו עושים בוילנה? לרעננה יש ראש חדשני, אנחנו חושבים גלובלית ולא רק על העיר אלא גם על שאר המדינה והעולם. כולם חושבים שכדאי להגיע לעמק הסיליקון, אבל כשהגעתי לוילנה וראיתי מה קורה שם ולמדתי על ההזדמנויות – גיליתי שמדובר בהזדמנות מדהימה לסטארט-אפים ישראלים".

בועז ענבל, מנהל מרכזי הפיתוח של Wix באירופה. צילום: קובי קנטור

בועז ענבל, מנהל מרכזי הפיתוח של Wix באירופה. צילום: קובי קנטור

לדברי בועז ענבל, מנהל מרכזי הפיתוח של Wix באירופה, "לפני שנתיים וחצי החלטנו לפתוח מרכז בליטא, המנכ"ל שלנו הוזמן לכנס והתרשם מרמת האנשים והיתה לו הרגשה שנוכל למצוא שם עובדים טובים. היום אנו מעסיקים שם 60 איש ואנחנו גדלים, ונאלצנו לפצל את המשרד בוילנה בין שני מבנים סמוכים".

ענבל מסביר כי "יש הרבה דמיון בין ישראל וליטא. מצאנו אנשים מוכשרים, בעלי תשוקה. אנחנו לא נותנים להם עבודה ומבקשים תוצר, אלא מערבים אותם בפיתוח מההתחלה והם יוצרים מוצרים שמשפיעים על מיליוני משתמשים".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים