"העידן הדיגיטלי משפיע על מהות העסקים של ארגוני ה-IT"

"העידן הדיגיטלי משפיע על מהות העסקים של ארגונים. כיום, כל עסק הוא דיגיטלי, ולא משנה מה מהותו. היכולת של הארגון לעמוד בצרכים המשתנים של הלקוח החדש דורשת טרנספורמציה אמיתית", כך אמרה גלית פיין, אנליסטית בכירה ב-STKI.

פיין דיברה במפגש של פורום PMO&PPM מבית אנשים ומחשבים, שהתקיים באחרונה ב-yes Planet בראשון לציון. המפגש התמקד בשאלות: האם לבצע את הפרויקטים בתוך הארגון או להיעזר במיקור-חוץ? ואם נעזרים במיקור-חוץ, האם כדאי לעשות זאת בעלות קבועה או בשיטת קוסט פלוס?

לדברי פיין, "ה-IT יוצא לקדמת העסקים, ה-IT הוא הביזנס, והמנמ"רים פתאום יוצאים לתמוך בלקוחות הקצה של הארגון. לצורך כך נדרשים פרויקטים בתחומים כמו האינטרנט של הדברים, ניתוח ואנליטיקה של נתונים".

"ה-IT הופך להיות תלת רגל", פירטה. "הרגל הראשונה היא IT Centric – ה-IT במרכז. הכוונה היא ליישומים כבדים. יש צורך לעשות אופטימיזציה של העלויות. ואכן, ב-5-10 השנים האחרונות ארגונים שיפרו את התשתיות שלהם".

"הרגל השנייה היא Business Centric – העסק במרכז. חטיבת ה-IT מטפלת בלקוחות שלא היו בעבר לקוחות כבדים ועכשיו הם כאלה, למשל מנהל שיווק או חטיבת ניהול סיכונים. כולם מבקשים נתונים שעד היום המנמ"רים לא סיפקו – ובזמן אמת", הוסיפה פיין.

היא ציינה ש-"הרגל השלישית, שהולכת ומקבלת יותר ויותר חשיבות, היא ה-Customer Centric – הלקוח במרכז. הדבר בא לידי ביטוי בעולם הדיגיטלי, למשל בשעונים חכמים, באפליקציות ארגוניות ובפייסבוק (Facebook). כתוצאה מכך, ארגון צריך להתנהל כספק תוכנה. אי אפשר לנהל את המערכת הדיגיטלית באותם כלים ובאותן טכנולוגיות שבהם מנהלים את ה-IT המסורתי".

"לפיכך, מתהווה בימים אלה תפקיד חדש – CSM (ר"ת Customer Success Manager – מנהל הצלחת לקוח). תפקידו להבטיח שהלקוחות משתמשים ב-IT של הארגון בצורה הכי טובה שאפשר", אמרה.

"לא נכון לעשות מיקור-חוץ לכל הפעילות הדיגיטלית, אלא להניע את השינוי בתוך הארגון", הוסיפה פיין. "בעוד חמש שנים כל הפיתוח יהיה דיגיטלי ואג'ילי. צריך להשאיר את הכול תחת אותה קורת גג, אחרת הארגון עלול לאבד נכסים".

האם כדאי לארגונים לעבור למיקור-חוץ?

יואל שקד, ראש מטה מחשוב ומערכות מידע בשירותי בריאות כללית, תיאר את ההתלבטות של הארגון האם להוציא את הפיתוח למיקור-חוץ או להשאיר אותו In house. בהזדמנות זו הוא טען שמיקור-חוץ מתקיים רק כאשר גוף חיצוני לוקח אחריות מלאה ולכן, שימוש בעובדי קבלן בתוך ארגון ה-IT אינו מוגדר ככזה.

שקד אמר כי "אין תשובה חד משמעית לשאלה איזו שיטת העסקה עדיפה. זה תלוי בספק ובארגון".

"יש לזכור כי מיקור-חוץ הוא אמצעי ולא מטרה", הוסיף. "לארגון שהליבה שלו היא מערכות המידע יהיה הרבה יותר קשה להוציא את העבודה למיקור-חוץ – למשל בנקים. שירותי בריאות כללית, לפחות תיאורטית, הוא ארגון שיכול לעשות מיקור-חוץ".

הוא ציין ש-"יש ארבעה גורמים עיקריים שיכולים להביא ארגון לקבלת החלטה האם לצאת למיקור-חוץ או לא – כלכלי, עסקי-ארגוני, טכנולוגיים ופוליטיים". בין המשתנים הכלכליים הוא מנה את הגברת הפיקוח והבקרה על העלויות.

"הסיבה העסקית שבגללה כדאי לעבור למיקור-חוץ היא רצון של הארגון להתמקד במיומנות הליבה שלו", הוסיף שקד. לדבריו, "בהיבט הארגוני, הדבר פותר כמה בעיות כרוניות: אי קיום תהליכים מסודרים ונהלים, וחוסר גמישות בהחלפה וניוד של עובדים".

"מיקור-חוץ יכול להביא גם לקפיצת מדרגה מבחינה טכנולוגית ולפתרון למחסור המתמשך בכוח האדם הטכנולוגי", ציין. "לעומת זאת, החסרונות לארגון במעבר לשיטת העסקה זו הם איבוד שליטה על נכסים אסטרטגיים; נאמנות חצויה של נותני השירותים החיצוניים; חשש לניגוד אינטרסים בין הספק לארגון; תלות גבוהה בספק; חשש שהספק יסתפק בבינוניות טכנולוגית, מטעמי חסכון; פחד מתקופת מעבר קשה, שתלווה בפגיעה ברמת השירות; ופגיעה בתדמית ה-IT כמי שלא מסוגל לתת את השירות בעצמו".