מחקר מגלה: רב סרן שמועתי אמין – לפחות בווטסאפ

רב סרן שמועתי, שמזמן הוקפץ לדרגת תת אלוף, עובד שעות נוספות, במיוחד באירועים שמסעירים את המדינה, ונדמה שהוא מפיץ לא מעט גוזמאות ושמועות לא נכונות. אלא שמחקר חדש שנעשה באוניברסיטת בן גוריון מפריך את הטענה הזאת ומגלה שהוא די אמין.

המחקר עוסק במיפוי השמועות בווטסאפ (WhatsApp) בזמן מבצע שובו אחים לאיתור הנערים שנחטפו מצומת גוש עציון ומעלה ש-69% מהן נמצאו נכונות. בין המפיצים הבולטים של השמועות הללו היו עיתונאים, אנשי צבא וכוחות החירום.

החוקר שביצע את המחקר הוא תומר סיימון, סטודנט לתואר שלישי במחלקה לרפואת חירום שבפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון, בהנחייתם של פרופ' אבישי גולדברג וד"ר ברוריה עדיני. התוצאות פורסמו בעיתון Computers in Human Behavior.

סיימון ביצע את המחקר בזמן אמת, כלומר: לפני כשנתיים. מטרתו הייתה לנסות ולאתר את השמועות שהתפשטו במהלך המבצע בווטסאפ בישראל, ובעיקר את מקורן, מסלול הפצתן ואת הגורמים המפיצים אותן. הוא מיפה 13 שמועות שונות ששותפו דרך האפליקציה במהלך ימי המבצע. הוא גילה שיותר מ-40% ממשתמשי הווטסאפ בישראל נחשפו לפחות לשמועה אחת במהלך ימי המבצע. הציבור בארץ בחר להשתמש באפליקציה זו להעברת השמועות שכן לעומת פייסבוק (Facebook), היא נתפסת באופן מובהק כפרטית יותר וההודעות המועברות בה נתפסות כאמינות יותר.

ישראל, לפחות לפי המחקר, חריגה בעניין זה, משום שמחקרים מהעולם מראים ששמועות שמופצות במקרים דומים הן בדרך כלל לא נכונות, ציין סיימון.

"השמועות הגיעו גם לחיילים שעסקו באיתור הנערים"

לדברי סיימון, "אנשים שחווים אירועי חירום ולחץ מנסים להפיג את המתח על ידי חיפוש מידע אודות האירוע. מאחר שעל אירוע החטיפה הוטל צו איסור פרסום גורף, שמנע אפילו את פרסום קיומו של הצו, הציבור נעזר בשמועות על מנת להשלים את פערי המידע".

הוא הסביר כי "שמועות מהגדרתן הן פיסות מידע שלא ניתן לתקף את תוכנן בזמן אמת, במיוחד כשקיים צו איסור פרסום, אך מאחר שהן נתפסות כ-'הגיוניות' ומשתלבות עם המציאות, רבים מקבלים אותן כנכונות ומשתפים אותן עם אחרים. במהלך המבצע חלק מהשמועות הגיעו אף לקצינים ולחיילים שעסקו באיתור הנערים, וערערו את ביטחונם בנוגע לנחיצות פעילותם".