הציבור שאל – הנשיא צייץ

נשיא המדינה, ראובן ריבלין, קיים הבוקר (א') מפגש שאלות ותשובות בטוויטר (Twitter), תחת ההאשטאג AskRivlin#. הנשיא ענה לשאלות המפגש בעניינים בוערים ואישיים. לחלקן הוא השיב בהקלדה ולחלקן האחר – בווידיאו.

לשאלה ״האם לא הגיעה העת שתתייצב בראש המחנה הדמוקרטי מול הניסיונות לחרב את התקשורת ואת בית המשפט?״ ענה הנשיא: ״אדם שנולד עם תורת חיים לא זונח אותה. עשיתי זאת כחבר מועצת העיר ירושלים, כח"כ, כיו"ר הכנסת וכשר, ואמשיך לומר את דבריי גם כנשיא. אין למדינת ישראל זכות קיום מוסרית אם לא נקיים דמוקרטיה נעלה".

לאחר מכן נשאל והשיב ריבלין על נושאים נוספים, בהם הקואליציה; מתן חנינה ליונתן היילו, שהורשע בהריגת האיש שאנס אותו – נושא בו הוא לא הביע דעה, מאחר שהוא זה שיצטרך להחליט האם לתת לו חנינה או לא, במידה שתוגש בקשה; ומשפטו של אלאור אזריה, החייל היורה בחברון.

הנשיא נשאל בנוסף כיצד נוכל להבטיח את הישארות ישראל כאומת סטארט-אפ כאשר המגזר החרדי מסרב להשתלב וללמוד לימודי ליב"ה. ריבלין השיב: ״השתלבות החרדים בחייה של מדינת ישראל היא כורח בל יגונה. תלמידי חכמים הם דבר חשוב ביותר, אבל אין מלאכה שמבזה את בעליה ואנחנו יודעים שלפרנס את המשפחה היא מהמצוות והערכים העיקריים בקדושה היהודית".

ריבלין והבחירות לנשיאות ארצות הברית

הגולשים שאלו את ריבלין גם שאלות אישיות. לאחד הגולשים, ששאל האם הוא יחזור לפוליטיקה אחרי הנשיאות, ענה הנשיא שהוא יהיה בן 82, אבל "אף פעם אל תאמר לעולם לא". לשאלה מה הוא מעדיף לעשות בזמנו הפנוי הוא השיב: ״אין לי מספיק ממנו אבל כשיש, אני בעיקר מבלה עם הנכדים ומשחק איתם כדורגל. רק אחרי שהכינו שיעורים, כמובן".

ואם כבר עסקינן בכדורגל, אחד הגולשים שאל את ריבלין, שבמשך שנים רבות היה בהנהלת בית"ר ירושלים, האם הוא נשאר אוהד בית"ר גם כנשיא. ״כל מי שמבין בכדורגל יודע שאדם שאוהב קבוצה כשהוא בן שלוש יאהב אותה גם כשהוא בן 103 ולכן, בית"ר היא בלבי. יחד עם זאת, יש לי לב כבד מאוד על האוהדים של בית"ר כיום. בית"ר היא לא מקום שבו צריכים לשנוא אחרים, אלא צריכים לאהוב אותם. אני אוהב את בית"ר", השיב ריבלין.

גולשים מחו"ל התעניינו בדעותיו על היחסים בין ישראל לשכנותיה, גלי ההגירה לאירופה ומי המועמד המועדף עליו לנשיאות ארצות הברית – שאלה שעליה הוא העדיף שלא להשיב בבירור.

בנושא עתידה של ישראל והחברה השבטית שבה אמר הנשיא: "אני מאוד אופטימי. יש לנו ברירה – להתאחד או להיפרד. אנחנו מצפים לבנייתה של תקווה ישראלית מאוחדת לכל העם בישראל".