העתיד על פי אינטל

כחלק מתערוכת הסלולר העולמית MWC, שמסתיימת היום (ה') בברצלונה, נערך אירוע מיוחד בשם 4YFN (או 4Years From Now), שהתמקד בסטארט-אפים ובסצנת היזמות וכשמו, שאף לחזות מה יקרה בעולם הטכנולוגי בארבע השנים הבאות. נכון, הגיעו אליו פחות מ-100 אלף האנשים פקדו את התערוכה בכללותה, אבל מדובר באירוע שהפגיש בין יזמים וסטארט-אפים מכל העולם לחברות הענק, האקסלרוטרים והמשקיעים, ומשך אליו את בכירי תעשיות ההיי-טק והמובייל.

אחת החברות שבלטו באירוע היא אינטל (Intel). גם כאן, כמו ב-MWC בכלל, נרשמה גאווה ישראלית: בין ההרצאות המרתקות, שמילאה את האולם עד אפס מקום, הייתה הרצאתו של הישראלי הבכיר ביותר באינטל העולמית. מדובר באמיר פיינטוך, המכהן כסגן נשיא בכיר בחברה ומוביל את קבוצת תכנון ופיתוח השבבים Platform Engineering Group – קבוצה שמונה עשרות אלפי עובדים.

פיינטוך גויס לאינטל ב-2014, לאחר שכנשיא קוואלקום-את'רוס (Qualcomm-Atheros), כדי להוביל הכיוון החדש של החברה. אינטל שואפת כבר מספר שנים להרחיב את עצמה מחברה ששולטת בפיתוח השבבים למחשבים אישיים לחברה שפועלת לתפוס נתח שוק משמעותי בפיתוח שבבים לתחומי המובייל והאינטרנט של הדברים – שכבר מתחילים להציף את העולם במיליארדי מכשירים וכמויות בלתי נתפסות של מידע. המגמות האלה רק ילכו ויתפחו בשנים הקרובות ואינטל רוצה לתפוס בהם מקום של כבוד, אם לא יותר מכך.

צילום: בן פלד

נושא הרצאתו של פיינטוך היה עידן המכונות החכמות. הוא פתח אותה עם סקירה מהירה של הגילויים וההמצאות ששינוי את העולם, מהפרה-היסטוריה ועד היום: גילוי האש, המצאת הגלגל, המהפכה התעשייתית, ומהפכת המידע והמצאת המחשב האישי.

צילום: בן פלד

מה לגבי העתיד? המסר העיקרי בהרצאתו של פיינטוך היה שאנחנו הולכים לעבור מתפקוד לתפקודיות (Function to Functionality). למה הכוונה? לדבריו, אם המהפכה התעשייתית הגבירה את התוצרת של האנושות בעשרות ומאות מונים באמצעות מכונות שהיו מכוונות לביצוע פונקציה מסוימת, כחלק מפס ייצור, מהפכת המידע, ה-Big Data והבינה המלאכותית יהפכו את המכונות, אותנו ואת הסביבה ליותר חכמים, חסכוניים, גמישים ומהירים – יותר פונקציונאליים.

פיינטוך חילק את היכולות שיאפשרו את המהפכה לארבעה חלקים: שימוש בחיישנים, מחשוב, תפיסתיות והיפר-קישוריות (Sensory, Compute, Cognition, Hyper-Connectivity). אינטל מתכננת לבלוט בכל התחומים הללו באמצעות השקעות מסיביות שהיא עושה כיום בפיתוח השבבים והדטה סנטרים שלה, והכנתם לעיבוד כמויות המידע העצומות שהולכות להציף אותנו מכל עבר.

צילום: בן פלד

הוא פירט לגבי כל אחד מהתחומים: פיינטוך ציין שכדי להגיב בזמן אמת למידע שמגיע מהחיישנים שבמכשירי הקצה, השבבים ועיבוד המידע יהיו חייבים להתבצע במכשירי הקצה עצמם ולא בענן.

לדבריו, בתחום המחשוב, אנחנו עוברים מהמודלים המסורתיים ללימוד מכונה, קרי: בתוך מספר שנים נעבור למודלים חדשים, בהם יותר מ-80% מהמידע יהיה לא מובנה. הוא סיפר בהקשר זה על המעבד הראשון של אינטל, שנוצר ב-1971 ושהיו בו רק 2,300 טרנזיסטורים, בעוד שבמעבדים של היום יש, תחזיקו חזק, 17 מיליארד טרנזיסטורים. בעתיד הלא רחוק, תחזיקו עוד יותר חזק, נצטרך 100-200 מיליארד טרנזיסטורים בכל שבב.

גם הדטה סנטר ישתנה וחלק גדול מהפעילות שלו יתבצע בקצה, במיני דטה סנטר, שימוקם במכשירים החכמים עצמם, כמו במכונית האוטונומית.

לעומת החיישנים ותחום המחשוב, ציין פיינטוך, "ההיפר-קישוריות נשארה קצת מאחור, וכדי לקדם אותה נצטרך לקבל החלטות כמו Rate over range".

"בתחום התפיסתיות – שמדבר על קבלת החלטות אינטליגנטיות על ידי המכונה – נצטרך למצוא דרכים להציג מידע שהוא גם רגשי ולא רק שכלי, EQ ולא רק IQ", אמר פיינטוך.

צילום: בן פלד

פיינטוך סיפר על חלקם של השבבים החדשים מבית אינטל במהפכת הבינה המלאכותית, בתחומים כמו רפואה דיגיטלית, מכוניות אוטונומיות וערים חכמות. הוא חזר על התחזית שלפיה עד 2020 יהיו בעולם 50 מיליארד מכשירים מחוברים באינטרנט של הדברים, וכל משתמש יצרך 1.5 ג'יגה-בייט של מידע בכל יום. המכונית האוטונומית לבדה תיצור כ-40 ג'יגה-בייט של מידע בכל דקה. כל זה יצריך, מן הסתם, יכולות עיבוד מידע חזקות מאוד וזמן השהייה מינימלי ביותר. לכן, ציין, הכול יימצא במכשירי הקצה עצמם ויתאפשר באמצעות השבבים שאינטל מפתחת.

צילום: בן פלד

כאמור, פיינטוך ריתק את הקהל בברצלונה. יצאתי מההרצאה שלו עם הרבה תובנות ונקודות למחשבה. כי כשבכיר בחברה ותיקה כמו אינטל, שתרמה לעולם הטכנולוגיה דבר או שניים (והרבה יותר), חוזה את העתיד הטכנולוגי של כולנו – כדאי להקשיב לו.