"בלי תקן אין הנגשה מלאה לבעלי מוגבלויות"

"חברות וארגונים בתעשייה מלאים ברצון להנגשה לאנשים עם מוגבלויות, אבל בלי תקן שמסדיר את התחום, ההנגשה איננה מלאה. קיים אמנם תקן, אבל הוא נוסח ב-2008 וכבר מתיישן. לכן אנחנו עובדים על תקן חדש ובאחרונה הוצאנו טיוטה", כך אמרה ליסה סימן, מומחית לנגישות ממעבדת המחקר של יבמ (IBM) בחיפה וחברת הוועדה שניסחה את הטיוטה.

סימן דיברה בכנס של עמותת נגישות ישראל שנערך השבוע במלון דיוויד אינטרקונטיננטל, בהפקת אנשים ומחשבים, ובהשתתפות מאות מומחים ומתעניינים בטכנולוגיה בשירות הנגישות – כותרת האירוע. מנחה הכנס היה גלעד עדין.

הוועדה שניסחה את טיוטת התקן שייכת לארגון W3C (או World wide web consortium), שעוסק בתקינה בעולם האינטרנט. הוא מפרסם תקנים בתחומים שונים, בהם הצגת תוכן ומידע, בניית אתר אינטרנט ונגישות. מרכז הארגון נמצא במעבדת המחשבים של MIT ויש לו סניפים במקומות שונים בעולם, כולל בישראל.

הטיוטה החדשה כוללת 28 קריטריונים שעל אתרים ואפליקציות למלא אם הם רוצים נגישות מלאה, לפחות לפי התקן של W3C. הם נוגעים להתאמה לבעלי מוגבלויות שונות – ראייה, שמיעה ועוד. הטיוטה יצאה ב-28 בפברואר וניתן להגיש עליה הערות עד סוף חודש זה. סימן סבורה שהארגון יעמוד בלוח הזמנים שקבע להוצאת התקן הסופי – בעוד כשנה.

היא ציינה ש-"כשיש תקן, אנשים וחברות יודעים מה לעשות. בלעדיו, על אף הרצון הטוב, חברות שונות יכולות לקחת את הצורך שלהן בנגישות למקומות שונים".

לדבריה, העובדה שלא יצא תקן נגישות באינטרנט כבר 10 שנים לא עולה בקנה אחד עם ההתפתחויות הטכנולוגיות. "אנחנו רוצים להציג קווים מנחים בתדירות גבוהה יותר, כי הטכנולוגיה משתנה מהר", אמרה.

יעל קקון, מנהלת המכון לקידום החרש. צילום: ניב קנטור

סימן הוסיפה כי נושא הנגישות מתייחס אמנם ללקויות שונות, אבל חייבים לשים את הדגש גם על לקויות קוגניטיביות. לסיכום היא ציינה כי "כל אחד מאתנו צריך לחשוב מה הוא עושה לטובת הנגישות – ולעשות. היצמדות לתקן תוביל לכך".

"מהפכה למען כבדי השמיעה"

עוד דיברה באירוע יעל קקון, מנהלת המכון לקידום החרש. היא הציגה את המערכת לתרגום מרחוק של שיחות לשפת הסימנים שפיתח המכון ושזכתה במהלך האירוע בפרס נגישות ישראל, יחד עם גופים כמו איגוד אכסניות הנוער, הביטוח הלאומי ואסותא. כמו כן, המכון לקידום החרש קיבל בינואר האחרון את אות המערכת בטקס חלוקת אותות IT Awards של אנשים ומחשבים.

בנימוקים לקבלת האות נכתב כי "הפרויקט מאפשר לאוכלוסיית החרשים וכבדי השמיעה בישראל לקבל שירותים שונים, שאינם מונגשים, על ידי התחברות למוקד הנגשה. המוקד מאפשר תמלול, בו זמנית, של שיחות וידיאו בשפת הסימנים בין האדם החרש למתורגמן – ושיחות קוליות בין המתורגמן לנותן השירות. הפעלת המוקד צפויה לחולל שינוי דרמטי בחיי היום יום של 4,000 זכאי משרד הרווחה, כגון: קביעת תור לרופא, בירורים וסידורים שונים מול ארגונים ועסקים נותני שירות".

קקון אמרה באירוע ש-"רוב השירותים אינם נגישים לכבדי השמיעה ובאנו לעשות מהפכה עם המערכת החדשה".