HPE הציגה מערכת שתאפשר "לחבר את הזיכרון והאחסון"

HPE הציגה במהלך תערוכת Cebit, שהתקיימה באחרונה בהנובר, גרמניה, פיתוח חדש בשם "המכונה" – "The Machine", המהווה חלק מפרויקט על של מחשוב מבוסס זיכרון.

לדברי אנדרו וילר, סגן נשיא, סגן מנהל ומנהל הטכנולוגיות הראשי של מעבדות HPE, "הרעיון שמאחורי המערכת הוא ליצור מאגר גדול של זיכרון מתעדכן ולחבר אליו את הכמות הנדרשת של כוח עיבוד, בהתאם לעבודה שרוצים לבצע".

"זה לא מחשב רגיל, בעל יכולת קבועה של עיבוד, שמחברים אותו לכמות קבועה של זיכרון. הכוונה היא שבעתיד, הזיכרון והאחסון יהיו אותו הדבר, שמעבד היישומים ייגש אל המערכת ישירות ושיהיה צורך בפחות פעולות קלט-פלט", אמר וילר.

הוא ציין כי ב-HPE שואפים "שכל 'המידע החם' שלנו יישב בתוך הזיכרון. זה ברמת החומרה. ברמת התוכנה, אנחנו רוצים לבטל את כמות 'ערבובי' הנתונים, שנובעת מהעברה הלוך וחזור של נתונים בין שכבות שונות של אחסון. אנחנו רוצים להוריד את התקורה".

מה שהצגתם ב-CeBIT הוא אבטיפוס של המערכת?
"קשה לקרוא לזה אבטיפוס, כי כשאומרים אבטיפוס, חושבים שהמוצר עצמו מגיע בקרוב. מנקודת המבט המחקרית, אנחנו מכנים את הפיתוח הזה שדה ניסויים (Test bed). יש לנו כבר מכשיר ניסוי פועל של 'המכונה' וחלק מהטכנולוגיה שפיתחנו עבורו כבר מצאה את מקומה במוצרים קיימים".

ריקוד "המכונה". צילום: אבי בליזובסקי

אם להיכנס ל-"קרביים" של "המכונה", ניתן לומר שהיא בנויה מקשרי גומלין בין זיכרונות, או מאגר זיכרונות. "הרעיון הוא שכדי לבנות מאגר שכזה, שנוכל לחבר אליו יכולות עיבוד מגוונות, אנחנו זקוקים לקישור גומלין בין הזיכרונות בעוצמה שתאפשר לנו לעשות זאת", אמר וילר. "כלומר, אנחנו עובדים עם Loadstore domain ולא משתמשים ב-Block I/O. זה מה שנותן לנו חלק גדול מהשיפור בביצועים. בתוך כל התקן כזה אנחנו משתמשים באלקטרוניקה לתעבורת הנתונים, אבל אנחנו רוצים זיכרון הרבה יותר גדול, ולשם כך אנחנו מחברים מספר התקנים".

לדבריו, "התעבורה בין ההתקנים עוברת בסיבים אופטיים ולא בחוטי נחושת , מכיוון שהדבר נותן לנו שיפור ביעילות האנרגטית ורוחב פס גבוה יותר על פני מרחק גדול יותר, כך שיש לנו הרבה יותר אפשרויות".

וילר אמר ש-"בדגם שהצגנו ב-Cebit יש SOC (מערכת על שבב) שמאפשרת לנו להיכנס למאגר הזיכרון. היינו צריכים להשתמש בלוגית גשר כדי לגרום לזה לקרות. בנינו את המכשיר הראשון לפני כשנה ובחודשים האחרונים אנחנו מגדילים את יכולותיו בסדרי גודל גבוהים. הפעולה הזו מאפשרת לנו לתקף את העובדה שהמערכת מסוגלת להריץ משימות וכבר עשינו עליו סימולציות שמראות שבמקרים רבים, כגון זיהוי תמונות לאחר סריקתן השגנו מהירות הרבה יותר גדולה – בוודאי ממחשוב רגיל, אך גם ממחשוב בתוך הזיכרון".

היכן כבר עשיתם שימוש בטכנולוגיה זו?
"בכמה וכמה פרויקטים, בין היתר בתהליך סריקת התמונות לארכיון יד ושם, מה שעוזר להנצחת זכר השואה".

האם מדובר במערכת קוד פתוח?
"כן. כדי לטפל בכמות גדולה של נתונים בתוך הזיכרון, כתבנו את הכול בלינוקס (Linux). כל הקוד שכתבנו וכל ה-APIs שוחררו לקוד פתוח, וכבר יש יותר מ-10 פרויקטי קוד פתוח שמשתמשים בקוד שפיתחנו. כל אחד יכול לעשות זאת. אנחנו רוצים שתקום מערכת אקולוגית רחבה סביב הטכנולוגיה הזו".

לסיום אמר וילר כי "כיום, אנחנו מדברים על המימוש הראשון של ארכיטקטורת 'המכונה'. בגרסאות הבאות יהיו שיפורים וניתן יהיה לעשות שימוש בטכנולוגיות זיכרון אחרות, לכשיבשילו. היכולת הזו תעביר את תעשיית ה-IT ואת העולם קדימה, משום שניתן יהיה לפתור אתגרים בעולם האמיתי שאיננו יכולים אפילו להתקרב אליהם כיום".

הכותב הינו שליח אנשים ומחשבים לכנס.