לאן מובילה אותנו התבונה המלאכותית?

לעתים קרובות הטכנולוגיה מצליחה להפתיע אותנו בעיתוי ובמה שהיא מאפשרת ומביאה עמה. הטכנולוגיה יכולה להיות הרבה יותר צפויה, כי לטכנולוגיות מסוגים שונים יש מגמות ונטיות שמקורן באופי המדעי של הפיזיקה או הכימיה שביסודותיה.

הנטיות והמגמות המובְנות האלה במערכות טכנולוגיות, נותנות לנו מושג לגבי הכיוון הכללי של התפתחות הדברים. לנו כיום יש נטייה לעשות דברים חכמים יותר ויותר גם על ידי "יצירת תודעה", המוכרת גם כ"תבונה מלאכותית", העתידה להיות אחת ההתפתחויות המשפיעות ביותר בחברה שלנו ב-20 השנה הבאות.

תבונה מלאכותית קיימת כבר היום, לעתים היא פועלת ברקע, במשרדים האחוריים בבתי החולים, למשל, שם היא משמשת לאבחון צילומי רנטגן טוב יותר מהרופא האנושי. היא קיימת גם בתחום החוק, ומשמשת לעבד ראיות משפטיות טוב יותר מהעוזר המשפטי האנושי.

היא משמשת להטסת מטוסים. הטייסים האנושיים מטיסים אותם במשך שבע-שמונה דקות בלבד, ביתר הזמן אוחזת בהגאים התבונה המלאכותית.

כשאנו משחקים במשחק מחשב אנו  משחקים מול תבונה מלאכותית. וכמובן, גם ביישומים כמו נטפליקס (Netflix) ואמזון (Amazon), היא נמצאת ברקע, ומספקת לנו המלצות לצפייה וקנייה.

למגמה הכללית הזאת שלושה היבטים שהבנתם תעזור לנו לאמץ את התבונה המלאכותית ולכוון את מהלכיה.

רב-מימדיות התבונה המלאכותית

במוח האדם יש סוגי תבונות רבים. יש לנו יכולת היקש מהכלל אל הפרט, יש לנו תבונה רגשית, יש לנו תבונה מרחבית, יש לנו כ-100 סוגי תבונה מקובצים יחד, והם נמצאים ברמות שונות אצל אנשים שונים.

גם לחיות יש אוסף תבונות, אוסף שונה – אינטגרציה אחרת של סוגי תבונה שונים, ולפעמים אלו אותם כלים כמו אצלנו, הן מסוגלות לחשוב כמונו, אבל הסידור אצלן שונה, ובדברים מסוימים הן אולי טובות יותר מאשר בני האדם.

כשאנו מבקשים לייצר מכונות בעלות תבונה מלאכותית, כדאי שנתכנן אותן באותו האופן, כלומר, נייצר סוגים מסוימים חכמים בהרבה מאתנו, ואילו רבים אחרים אפילו לא יתקרבו ליכולת שלנו, כי זה לא יהיה נחוץ.

למשל, המחשבון שלנו חכם יותר מאיתנו בחשבון, האיכון הלווייני חכם מאתנו בניווט מרחבי, גוגל (Google) חכם מאתנו בזיכרון ארוך-טווח. עתה ניישם את סוגי החשיבה האלה במכונית האוטונומית, למשל. המכונית אינה נוהגת כמו בן-אדם. היא לא חושבת כמונו, היא נטולת מודעות, דעתה איננה מוסחת, היא לא דואגת. היא רק נוהגת.

באופן כללי, אנו מנסים לייצר יותר סוגי חשיבה. אנו עתידים לאכלס את המרחב בכל סוגי או מיני החשיבה האפשריים, שיתמודדו עם בעיות קשות במיוחד בעסקים ובמדע, שסוגי החשיבה האנושית שלנו לא יוכלו לפתור אותן בעצמם.

אנו בעצם יוצרים תבונות חייזריות. אפשר לראות בהן מעין חייזרים מלאכותיים, במובנים מסוימים. שיעזרו לנו לחשוב אחרת, כי החשיבה השונה היא מקור היצירה, העושר והכלכלה החדשה.

תבונה מלאכותית בבסיס המהפכה תעשייתית הבאה

המהפכה התעשייתית הראשונה התבססה על העובדה שהומצא "כוח מלאכותי". עד אז, בזמן המהפכה החקלאית, הכול נעשה בכוח השריר האנושי או בכוח שרירי החיה. זאת הייתה הדרך היחידה לבצע משהו. ההמצאה הגדולה ביותר במהפכה התעשייתית הייתה ברתימת כוח הקיטור כדי לבצע את כל מה שרצינו.

היום, כשאנו נוסעים בכביש, בהסטת מתג אנו מגייסים 250 כוחות סוס – שבעזרתם אפשר לבנות גורדי שחקים, ערים, דרכים, מפעלים עם קווי ייצור מורכבים, הרבה מעבר לכוחותינו אנו.

את הכוח המלאכותי הזה אפשר גם להפיץ בכבלים וברשת לכל בית, מפעל, משק, וכולם יכולים לקנות את הכוח המלאכותי הזה, במפגש של תקע בשקע.

זהו מקור לחדשנות, כי החקלאי משתמש במשאבה הידנית, מחבר לה חשמל ככוח המלאכותי ומקבל משאבה חשמלית. בכך מכפיל באלפים או בעשרות אלפים את כוחה.

גם את התבונה המלאכותית ניתן להפיץ ברשת החשמל. המשאבה החשמלית בצירוף של תבונה מלאכותית, הופכת למשאבה חכמה. זו המהפכה התעשייתית הבאה.

למכונית אוטונומית הנוסעת בכביש, יש 250 כוחות סוס וגם 250 מוחות. זהו מוצר חדש. תשתית ציבורית חדשה. התבונה המלאכותית זורמת ברשת, בענן, ממש כמו החשמל. לכל מה שחובר לחשמל, ניתן מעתה גם מודעות.

רובוטים – תבונה מלאכותית בתוספת גוף.

עבודה היא רק אוסף של מטלות. הרובוטים יגדירו מחדש את העבודות שלנו כי הם יבצעו חלק מהמטלות שלהן. הם ייצרו גם קטגוריות חדשות לגמרי בקשת חדשה של מטלות שקודם בכלל לא חשבנו שאנו רוצים לבצע. הם בעצם יבראו עבודות מסוגים חדשים, סוגי מטלות חדשים שנרצה לבצע.

כשם שהאוטומציה יצרה דברים חדשים רבים שקודם לא ידענו שהם נחוצים לנו, וכעת איננו יכולים לחיות בלעדיהם, כך הרובוטים ייצרו מקומות עבודה חדשים יותר מאלה שיבוטלו.

חשוב שרוב המטלות שנטיל עליהם תהיינה כאלה שניתן להגדיר במונחי יעילות או פריון. פריון הוא תחום שמיועד לרובוטים. בני האדם טובים בעיקר בבזבוז זמן. בני האדם טובים מאוד בדברים בלתי-יעילים.

המדע מטבעו איננו יעיל. הוא מבוסס על כישלונות חוזרים ונשנים. הוא מבוסס על מבדקים וניסויים שנכשלים, כך לומדים. המדע מבוסס על העובדה שאין בו הרבה יעילות. החדשנות, בהגדרה, איננה יעילה, כי מייצרים אבות טיפוס, ומנסים דברים שנכשלים, שאינם עובדים.

המחקר מטבעו איננו יעיל. האמנות איננה יעילה. יחסי אנוש אינם יעילים. כל אלה הם דברים שנימשך אליהם, משום שאינם יעילים. היעילות נועדה לרובוטים. אנו עתידים גם ללמוד לשתף פעולה עם סוגי ה"תבונה המלאכותית" האלה משום שהם חושבים אחרת מאתנו.