האתגרים שבחיים: עצות להתמודדות עם קשיים ומשברים

שום דבר בעולם הזה לא קורה במקרה ● העולם מתנהל באופן מסודר ומדויק על קוצו של יוד ● כל מה שצריך זה הרבה אמונה וסבלנות

למרות הכל - לשאוף להיות תמיד על הגובה. צילום: alphaspirit/BigStock

קשיים, צרות ומשברים, הם דברים שכל אדם עשוי לעבור באיזשהו שלב בחיים ובפרט אם הוא מתעסק בתחום ההיי-טק שאין בו רגע דל וציפיות והקצבים הם בלתי רגילים.

האמת שעדיף לכנות מצבים אלו בשם אתגרים, זה אולי נשמע סמנטיקה בעלמא, אבל זה משנה את ההתייחסות ואת כל התמונה. לעצם העניין – מה לעשות כדי להתחזק ולהתגבר ברגעים שהחושך מכסה, ונראה שאין שום טיפה של אור?

מצב זמני

להאמין שגם אם עכשיו רע ואפילו רע מאוד, זה מצב חולף. אפילו אצל איוב, המודל התנ"כי לסובל המיוסר, הסתיימו החיים באושר גדול ובהצלחה. אנחנו עוד צעירים. יש לפנינו חיים ארוכים, מלאי הזדמנויות ואפשרויות. הרע כמעט תמיד הוא מצב חולף.

חייבים לזכור תמיד, שגם אם מנקודת המבט הנוכחית שלנו נראה שזה לא הולך להשתנות ואפילו להיות גרוע יותר, הניסיון והמציאות מוכיחים שכמעט תמיד ההפך הוא הנכון, ובהמשך יש השתפרות ושינוי. זיכרו את הכלל שאומר: "קומדיה = טרגדיה + זמן".

הרוב טוב

לא לתת לרע להסתיר מעינינו את כל הטוב שיש לנו – בעצם החיים, בבריאות, בכישרונות והיכולות שזכינו להם, בחברים והמשפחה שסובבת אותנו, ובעוד אלף ואחד דברים. יש מין נטייה לאדם כשקורה לו משהו רע, לצמצם את המבט ולמקד אותו ברע, ולשכוח את כל הטוב. אנחנו צריכים להחזיר לעצמנו את המבט השלם והמאוזן יותר.

לא לבד

אחד הדברים הראשונים שנאמרים מיד לאחר בריאת האדם הוא: "לא טוב היות האדם לבדו". לא טוב, ממש לא. ואם נבראו סביבנו כל כך הרבה אנשים, בני משפחה וחברים, סימן שחשוב לנו להיות לצידם ושנהיה קשורים אליהם. זה נכון תמיד, ובמיוחד ברגעים קשים.

"דאגה בלב איש, ישיחנה", אמר שלמה המלך, החכם באדם. דבר ראשון לדבר עם מישהו. לא לסחוב את המשא הכבד לבד. זאת לא בושה לשתף ולהתייעץ. בושה להתבייש, להתנתק ולהרשות לעצמך לשקוע ולסבול, בגלל שאתה נשאר לבד.

הרבה פעמים מישהו מבחוץ יכול לראות דברים שאנחנו, מתוך כל התסבוכת והחוסר אובייקטיביות שלנו, לא מצליחים לראות, והעצות שלו עשויות להאיר לנו את הדרך באור חדש.

לְהשתדל להיות בשמחה

רבי נחמן אמר: "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד". אסור לשקוע בעצבות וליפול בדיכאון. להתאמץ, אפילו בכוח, לעשות דברים שיכולים לשמח. כל האמצעים (כמעט) כשרים בשביל זה: לנגן, לצאת לטיול, לדפדף באלבום תמונות מגיל שנתיים, להשתובב, ללכת לחברים, לשיר בקול במקלחת, לאכול שוקולד, לשמוע מוסיקה, או משהו אחר שאתם אוהבים.

זה נראה לכם מלאכותי? נציע שלוש תשובות לדבר:
● נניח שכן. אז מה רע בזה? וכי להיות מבואס זה יותר טוב?!
● למעשים חיצוניים יש כוח אדיר להשפיע על ההרגשה הפנימית שלנו. זהו כלי מצוין. למה לא להשתמש בו?
● צריך להאמין, שבאמת השמחה הרבה יותר מתאימה ושייכת אלינו, מאשר העצבות. בדרך הזו אנחנו פשוט חוזרים לעצמנו, ומשתחררים מהרגשות שהם "לא אנחנו" באמת.

מבט של אמונה

הקושי הגדול להתמודד עם הקשיים והרע, תלוי מאוד בהרגשה שזה מין גורל עיוור ואכזר שמתעמר בנו באופן סתמי וחסר התחשבות. אך אנחנו יודעים שלא כך הוא. שום דבר בעולם הזה לא קורה במקרה. העולם מתנהל באופן מסודר ומדויק על קוצו של יוד. צריך הרבה אמונה וסבלנות.

הכל לטובתי

כל מה שקורה זה לטובה. לא רק שאין שום דבר מקרי, אלא שהכול מכוון בצורה הטובה ביותר לטובתי ולטובת נשמתי. כל הדברים לא באו לנו מאיזה אויב ושונא, אלא מאת אבינו שבשמים שאוהב אותנו כמו אב האוהב את בנו יחידו.

אז למה לנו זה נראה רע ולא טוב? אולי בגלל שאנחנו בני אנוש והמבט שלנו חלקי ומצומצם?

כן לחיים

להוציא מהראש לאלתר כל מיני מחשבות אובדניות! בשום פנים ואופן. אין מצב. זה לא פתרון. זו בריחה וכניעה אומללה, וחיסול כל סיכוי לשיפור בעתיד. לא חבל לקטוע עוד עשרות שנות חיים שיכולות להיות מאושרות ונפלאות (הרבה יותר ממה שאנחנו אפילו יכולים להעלות בדעתנו עכשיו) רק בגלל תקופה זמנית של קושי?

אנחנו אנשי ההיי-טק שעוסקים בעולמות מעניינים ומרתקים. נשאף להיות תמיד ב-"היי", תמיד על הגובה – בשמחה!

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים