פרופיל ההתמחויות של היועץ

בתקופתנו ובגילנו, הזמן עובר מהר, ויש שינויים המתרחשים כל העת בלי הרף מסביב לנו. איננו יכולים להניח שהסטטוס קוו ימשך, ולהיות שאננים

יום אחד אתה גורו ידוע בתחום שלך, וביום הבא, מתגלים מתחרים רבים וחדשים שבאים מן התעשייה, הטוענים אותו הדבר וחוזרים על המילים והאסטרטגיות שלך, והם הופכים את עצמם לבעלי דעה על גב כל המאמצים שלך. ככה זה בחיים, כמו שיש חלון קצר בלבד כדי להיות ראשון וייחודי, לפני כל אלה שמגיעים מאחוריך. כל אלה מזדהים בשוק כיועצים.

מקצועות ותפקידים מסורתיים מתוארים היטב. מקובל לקחת את הדוגמאות הטובות, להתבונן בהן, לתאר אותן ולבנות מודלים להערכת הדור הבא. יותר מכך, רוב עבודות ה"ייצור" והתפקידים הפורמליים של שמונה שעות עבודה ליום הקיימים בארגון, אפשרי לבחון אותם ולתאר את ההתנהגויות הנדרשות לאדם כדי שיתאים לתפקיד. הסתכלות בעבר עוזרת להעריך את ההווה ולחזות את ביצועי העתיד.

אבל איך נסתכל על העתיד כשאין עבר מספיק רלוונטי?

ייעוץ הוא עדיין מקצוע חלוצי, מתן עצות קיים עוד מתקופת התנ"ך, אבל ייעוץ ניהולי מקצועי יכול להיחשב כמיתוג יחסית חדש.

מומחי IT פעלו בעולמם הסגור ורק לאחרונה רבים מהם נדרשים למתן עצות פרקטיות למקבלי החלטות.

אני חושב שכדי לתאר יועץ טוב לא מספיק להסתכל על העבר, ואפילו התבוננות ביועצים המצליחים של היום לא מספיקה. אנחנו צריכים להסתכל לעתיד.

החזון של היועץ הטוב והמודל הלימודי של מקצוע הייעוץ יהיה מבוסס יותר על בסיס המתחשב בכמה דברים:
● הצורך העסקי שנדרש להשיג.
● הצרכים כפי שנתפסים על ידי העוסקים במלאכה.
● ניתוח העיסוק.
● סטנדרטים, אמצעים, יעדים ומתודולוגיות המוכתבות על ידי האקדמיה וגופים ממוסדים בתחום.

אני חושב שניתן להתחיל לתאר את הייעוץ המצוין על ידי ניתוח דרישות הלקוח, על ידי צפייה באופן פתרון הבעיות, על ידי היועצים במהלך עבודתם, גם על ידי סימולציה של המצבים כמו גם על ידי מעורבות של מנהלי הייעוץ הרוצים להשיג מטרות כלשהן באמצעות תוכניות הייעוץ.

כדי להפוך הדברים למורכבים יותר, עבודת היועץ נראית כמו "קצה הקרחון" הנראה כך:

רק קצה הקרחון הצף נראה, כל השאר בלתי נראה. עבודה מנטלית מושרשת אי שם בניסיון העבר ובשגיאות שנעשו בעבר ונשכחו, של הפרט וניסיונו האישי. אוצר של רעיונות, יצירתיות, אסטרטגיות במחשבה, שיפוט, רגישות, גישה ועוד אמצעים אישיים מסתוריים.

אנסה לצייר בתמונה פשוטה את יכולות הייעוץ העיקריות. רק לסופרמן יכולות להיות כל היכולות הללו. זהו מודל נורמטיבי המתאר כיצד צריך להראות היועץ האידאלי ומטרתו בעצם להוות מפת אוריינטציה להערכה עצמית והכוונה לצרכי הדרה ולימוד.

המודל מתאר מספר מקורות להתמחות ותוצאות של עבודה המסודרים בשני משולשים:
● האפור – כישורים מנטליים.
• היכולת להתמודד – רגישות וסבלנות.
• הרצון לבצע – גישה, יחס ומוטיבציה.
• הניסיון הרלוונטי – ידע, יכולת שיפוט וניסיון.
● הלבן – כישורי ביצוע.
• יכולת ביצוע – התנהגויות ופעילויות.
• מעמד – סטטוס ואמינות.
• הוספת ערך מוסף – בתוצאות ותוצרים, למשל על ידי ליווי המימוש.

אם אנחנו משווים עבודת ייעוץ לקצה הקרחון, אזי רוב הצדדים הנראים – קשורים בהתנהגויות ובפעילויות החיצוניות. יועץ, נדרש לבצע.

התנהגות נאותה מצופה מקבוצת האנשים עמה נפגש היועץ פנים אל פנים. רק אז מגיעה העבודה עצמה עם תפקידים ספציפיים ומורכבים המייצרים את התכנים הנדרשים. הביצועים של תפקידי היועץ מתוחזקים על ידי התנהגויות מתאימות, אך ההערכה האמיתית מושגת מול הכישורים המקצועיים והיעילות.

לכאורה יועץ נשכר לביצוע עבודה ששכרה בצידה, אבל זה לא מה שהלקוח מחפש. הוא מחפש תוצאות וערכים מוספים. ערך מוסף הוא לעתים בצד החבוי שבמשולש הביצוע (הלבן). הוא מתגלה מאוחר יותר אך הוא אבן היסוד בהערכת רמת ההתמחות של היועץ. יועץ מצליח יכול להפיק את המלצותיו, אבל הערך המוסף המושג על ידי היישום והביצוע בפועל – הם הרלוונטיים.

יעילות היועץ מושפעת רבות מאמינותו המבוססת הן על הכריזמה שלו ועל הניצול היעיל של הידע שלו לצרכים המשתנים של הלקוח.

בימינו, שוק הייעוץ מחייב לפי המותג (יחסי הציבור של חברת הייעוץ או היועץ העצמאי), זמן העבודה, והתוצרים המוחשיים (דו"חות, תוכניות וכד). התועלת האמיתית מעבודת ייעוץ משפיעה על ההחלטות עסקיות המיושמות על ידי פרויקטים ממשיים.

די מקובל שעבודת הייעוץ היא זמנית ונמדדת על פי שביעות רצון הלקוח. אני מאמין שניתן להציע ייעוץ עם רמת דיוק גבוהה יותר באשר לשירות המסופק ותוצריו, כך שהלקוח יוכל להשיג ערכים מוספים עם סיום התהליך.