כיצד נוכל לחיות חיים משמעותיים בעולם ללא עבודה?

"אנחנו לא נגדיר את עצמנו על ידי העבודה שלנו יותר - המונח 'אתיקת עבודה פרוטסטנטית' שצמח עם המהפכה התעשייתית, ייעלם עם מהפכת הבינה המלאכותית והרובוטיקה", כך לדברי שון וולש, דוקוטרנט בתחום פיתוח התוכנה

שון וולש, דוקוטרנט בפילוסופיה של הטכנולוגיה. צילום: היילי הילוק, אוניברסיטת Canterbury Communications

"אנחנו לא נגדיר את עצמנו על ידי העבודה שלנו יותר. המונח 'אתיקת עבודה פרוטסטנטית' שצמח עם המהפכה התעשייתית ביחד עם 'הרוח של הקפיטליזם', ייעלמו עם מהפכת הבינה המלאכותית והרובוטיקה. לא יהיה צורך להגדיר את עצמנו לפי מקצוענו", כך אמר שון וולש, דוקוטרנט בפילוסופיה של הטכנולוגיה, בתשובה לשאלת אנשים ומחשבים כיצד נוכל לחיות חיים משמעותיים בעולם ללא עבודה?

וולש הוא דוקוטרנט באוניברסיטת קנטרברי בקרייסצ'רץ', ניו זילנד, בשנות ה-50 לחייו, שעבד למעלה מ-20 שנה בתחום פיתוח התוכנה, אבל את התואר הראשון שלו עשה בפילוסופיה. הדוקטורט המאוחר מאפשר לו לשלב בין השניים. בין היתר הוא עוסק במחקרו באתיקה של הרובוטים. כמו כן, כתב מאמרים רבים על מה שהוא מכנה Robotopia – עתיד אוטופי שבו המכונות עושות את כל העבודה.

להיות אדונים

לדבריו, "מה שנוכל לעשות הוא לחזור לערכים של העבר. אריסטו למשל לא הגדיר את עצמו בהיבט של המקצוע שלו. להיפך. הוא טוען שהשגת ה-eudaimonia (פריחה) היא שאנו זקוקים לפנאי ולידע כדי להיות מעורבים בפילוסופיה ובפוליטיקה. חוכמה זו שטיפח אריסטו איפשרה לאנשים להיות אדונים. אדונים אינם מוגדרים על ידי עבודתם אלא על ידי הידע, החוכמה והמידות שלהם. כמובן שבעולם המודרני ההגדרה נכונה לגברים ולנשים כאחד".

"אנשים יוכלו למצוא משמעות במה שהם עושים בחופשה", אמר וולש. "חלקם יוכלו למצוא משמעות בדת. הם עשויים להפוך נזירים בודהיסטים או sannyasins הינדים המוותרים על העולם ומבקשים הארה, כך גם נזירים נוצרים, ויהודים חרדים שתורתם אמונתם במשרה מלאה. אחרים יוכלו למצוא משמעות והישגים באמנות, כתיבת שירה, פיסול, עבודות יד. אנשים עדיין יוכלו למצוא משמעות באהבה ובמשפחה. יהיה שפע כלכלי ולא יהיה שום תירוץ 'להיות יותר מדי עסוק בעבודה' כדי לשמור על קשר בין בני זוג".

כדוגמה הביא וולש את קרל מרקס, אשר בספרו "האידיאולוגיה הגרמנית" אמר כי "בחברה הקומוניסטית, לכל אחד תהיה סביבה של פעילות, אך כל אחד יוכל גם למצווא השלמה בכל תחום שהוא רוצה. החברה מסדירה את הייצור הכללי ובכך תאפשר לכל אדם לעשות דבר אחד היום, דבר אחר מחר, לצוד בבוקר, לדוג אחר הצהרים, להוביל פרות למרעה בערב, למתוח ביקורת לאחר ארוחת הערב, כמו שיש לי מוח, בלי שאי פעם הפכתי לצייד, דייג, או רועה בקר".

על פי מרקס, אמר, "האידיאולוגיה הגרמנית תחליף את החברה הקומוניסטית בחברה רובוטית ויש לך תמונה של העתיד. כולנו נחיה כמו אדונים – חוץ מזה שבמקום עבדים יהיו  לנו רובוטים. אגב משמעות המילה רובוטים בצ'כית (מספרו של קארל צ'אפק, 'הרובוטים האוניברסליים של רוסום') פירושה 'צמית' אשר עובד קשה.

כיצד נמנע מצב שבמקום שכולם ייהנו, קבוצה קטנה של תאגידים תשתלט לדוגמה על ייצור המזון ותמכור לנו אותו ביוקר, ולא תהיה עבודה שניתן יהיה להתפרנס ממנה כדי לקנות את המזון? יש הטוענים שכך עושות חברות הטכנולוגיה היום?
"לממשלות יש רקע בטיפול מונופולים במשך עשרות שנים. הדבר יימשך. חברות ההיי-טק המתעוררות חוצות גבולות ולכן הם מונופולים שקשה יותר לתפוס. לדוגמה, לגוגל (Google) יש מעין מונופול על החיפוש שדרכו ניתן לפרסם – אבל הם לא מונופול פרסום. פייסבוק (Facebook) הוא מעין מונופול על נישה מסוימת במדיה חברתית (קשרים אישיים מקוונים בנפרד מקשיים מקצועיים) המזינה את עסקי הפרסום שלה, ואולם לא גוגל ולא פייסבוק הם מונופולים קפדניים".

וולש מסביר כי "כדי לממן את אורח החיים בתקופה שבה רובוטים יעשו את כל העבודה, יהיה צורך במס על ההון מסוג כלשהו או מס על רובוטים. ביל גייטס וג'רמי קורבין (מנהיג הלייבור בבריטניה) הראו שהדבר ניתן".

"השווקים לא יכולים לעבוד אם לרוב בני האדם לא תהיה הכנסה כדי לקנות סחורות ושירותים. חייב להיווצר מנגנון להפצת ההון. זה כבר קורה במדינות רווחה רבות, אבל יגדל עוד יותר עם הרעיון של הכנסה בסיסית".

"הרעיון של הכנסה בסיסית הוצע על ידי תומאס פיין בחוברת בשם "הצדק האגררי". מדינות רבות עורכות ניסויים לראות איך ההכנסה הבסיסית הזו תגרום לשינוי ההתנהגות האנושית ולשביעות רצונם מהחיים".

האם נצטרך לחכות לרובוטופיה עד שכל המקצועות יוחלפו על ידי תבונה מלאכותית?
"אינני חושב כך. לדעתי זה יהיה תהליך הדרגתי אך מהיר. ככל שהתבונה המלאכותית תשתפר יהיו שיבושים ושינויים כלכליים אך גם טכנולוגיה טובה יותר. ואולם האתגר העיקרי שצריך לעשות כדי להגיע לרובוטופיה ולהימנע מרובוט דיסאוטופיה איננו טכנולוגי".

"פוליטיקאים צריכים לחשוב עליו כבר היום והם לא קרובים אפילו להעלות את הנושא לראש סדר העדיפויות. האם תורי המובטלים יתארכו? הדבר עשוי לקרות או עשוי שלא לקרות. יתגבר הלחץ על פוליטיקיאים ליישם הכנסה אוניברסלית".

"אמצעי מדיניות נוספים שצריך ליישם מלבד הכנסה אוניברסלית עשויים להיות הגנה על עובדים אנושיים באמצעות מניעה מרובוטים לבצע עבודות מסוימות".

מהם האזורים שצריך לשפר כדי להביא אותנו כל כך בעתיד?
"הטכנולוגיה תתפתח. השווקים והמחקר יניעו חדשנות. הדבר העיקרי שהאזרח הממוצע יוכל לעשות הוא לעמוד על המשמר ולהתחיל לחשוב אודות הכנסה אוניברסלית בסיסית או על הדרך שבה תיפטר בעיית האבטלה ההמונית שתיווצר כתוצאה מהטכנולוגיה".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים