"ישראל צריכה להפוך מסטארט-אפ ניישן לסמארט-אפ ניישן"

"ישראל ידועה כסטארט-אפ ניישן, אבל היא צריכה להפוך לסמארט-אפ ניישן, ולהשתמש בחוכמה שיש כאן – לטובתה ולטובת שאר העולם. יש אפשרות להמשיך ולהקים עוד ועוד חברות סטארט-אפ, שזה דבר נהדר, אבל מצד שני, צריך למצוא מכפילי כוח בינלאומיים, כמו שאנחנו עושים עם הסינים – ובתבונה", כך אמר אליעזר מנור, מוותיקי תעשיית הון-הסיכון בישראל ומנכ"ל Shirat Enterprises.

הוא קרא "להקים תכנית לאומית שיטתית למו"פ, בדומה לקרן יוזמה להקמת הון-סיכון ולחממות העסקיות (Business Oriented Incubators), שהפכו להצלחה מסחררת – ולא תכניות אקראיות. השיטה שבה המדינה מבצעת תכניות מו"פ משותפות עם מדינות אחרות גורמת לכך שאנחנו מלמדים את הסינים כיצד לעשות מו"פ".

האם ההיי-טק הישראלי בשל לשינוי?
"בוודאי. אנחנו, המשקיעים, וגם הגופים הממשלתיים, צריכים להיות לא פחות יצירתיים מאשר היזמים שאנחנו משקיעים בהם. גם אנחנו צריכים לבוא כל הזמן עם רעיונות חדשים, כי התנאים משתנים, העולם משתנה. הבשלות לכך קיימת".

"שיתוף חדשנות פתוחה עם סין יסייע לסטארט-אפים הישראליים"

Shirat הקימה בשנים האחרונות מספר חממות עסקיות בסין ומייצג חברות סטארט-אפ ישראליות במדינת הענק. החברה אף מבצעת בסין פרויקטים, בהשתתפות חברות ישראליות ומקומיות. לדברי מנור, "שיתוף חדשנות פתוחה בין ישראל לסין יכול לסייע לסטארט-אפים ישראליים למסחר את מוצריהם במדינה זו".

"על ישראל לעודד קשרי חדשנות פתוחה בין ישראל למדינות אחרות", אמר. "החדשנות הפתוחה היא גל חשוב מאוד, שישראל יכולה לנצל".

מנור, פיזיקאי במקצועו, שירת בצה"ל במשך שנים רבות ביחידת מו"פ. במהלך הקריירה שלו הוא נכנס לעולם הון-הסיכון, והקים את קרן מופת ואת הארגון הישראלי של משקיעי הון-הסיכון. הוא עבד עם חברות גדולות שהשקיעו בטכנולוגיות כחול לבן, כדוגמת חברת החשמל הצרפתית ודאו כימיקל. לאחר מכן הקים מנור קרן הון-סיכון בעמק הסיליקון וכיום הוא, כאמור, פועל בסין.

למה דווקא סין?
"מה שמשך אותי שם זה ליצור מכפילי כוח בין הטכנולוגיות הישראליות ליכולת של סין למסחר מוצרים, כי טכנולוגיות שלא ממוסחרות הן דבר שאין לו ערך. אנחנו מקימים שם פלטפורמות לחברות ישראליות, כדי שהן ייסדו חברות בנות בסין ועם תמיכה של הממשלה המקומית, יפתחו את השווקים שלהן במדינה זו".

הוא דיבר על הכלכלה הסינית ואמר כי "כלכלות גדולות ומודרניות כמוה מובלות על ידי הסקטור התעשייתי ובמקרים שהוא לא מוביל – כל שאר המגזרים נגררים למטה. זה אמנם לא עובד במקומות קטנים כמו ישראל, שהיא אומת הסטארט-אפ, אבל בהחלט עובד במעצמות תעשייתיות".

לדבריו, "סין חווה עכשיו את מה שבמערב חוו כאשר היא לקחה אליה את כל העבודות הפשוטות. כתוצאה מהעלייה ברמת החיים, רמת השכר בסין עלתה ויצרני המוצרים המסורתיים עברו למדינות אחרות באזור. הדרך היחידה שיש לה לעקוף את הבעיה היא הכנסת מוצרים חדשים לתוך השווקים שבהם אין את התחרותיות שיש במוצרים המסורתיים. חומרי הגלם של המוצרים החדשים הם טכנולוגיות, והחברות הגדולות צריכות טכנולוגיות כדי לפתח ולהכניס את המוצרים האלה לשווקים".

איך חברות גדולות יכולות להגביר את החדשנות?
"הן יכולות להפעיל מחלקות של מו"פ פנימי כדי לפתח טכנולוגיות חדשות. מכיוון שהטכנולוגיות מתפתחות בימינו כל כך מהר, המחשבה הראשונה של חברות היא שאין להן זמן לפתח בעצמן ולכן הן חייבות לרכוש את הטכנולוגיה מבחוץ. או אז, נוצר ביקוש לרכישת חברות קטנות עם מוצרים וטכנולוגיות על ידי חברות גדולות. נוצרה כאן זהות אינטרסים: החברות הגדולות מחפשות סטארט-אפים ואלה מחפשים את החברות הגדולות, כדי למסחר את המוצרים שלהן באמצעות קווי הייצור וההפצה של ארגוני האנטרפרייז".