מכון חדש: הסינים ילמדו חדשנות מהישראלים

ההכרה בחדשנות הישראלית הולכת ותופסת תאוצה במדינות המזרח הרחוק, ובפרט בסין. אנשי עסקים סיניים רבים מגיעים בחודשים האחרונים על מנת לחפש השקעות בארץ וגורמי ממשל במדינה חותמים על הסכמים עם גופים ישראליים.

אלא ששיתופי הפעולה אינם רק בתחום העסקי, כי אם גם האקדמי. לפני ימים אחדים נחנך מכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה (GTIIT). המיזם הוא פרי שותפות בין קרן לי קא שינג, ממשלת מחוז גואנגדונג, עיריית שנטאו והטכניון. במכון החדש ילמדו הסטודנטים הסיניים את תכנית הלימודים של הפקולטות המקבילות בטכניון, בתחומי ההנדסה הכימית, המדע וההנדסה של חומרים והנדסת הביו-טכנולוגיה והמזון.

המכון החדש נועד להכשיר אליטה מדעית-הנדסית, שתשפיע על סין ועל שאר העולם, בעיקר בהיבטים שקשורים באיכות הסביבה. הוא יבצע שיתופי פעולה עם אוניברסיטת שנטאו ועם הטכניון, וכבר מתקיימים שיתופים כאלה בתחום הרפואה.

הקמפוס הישראלי-סיני במחוז גואנגדונג. צילום: דוברות הטכניון

בראש המכון, בתפקיד הנשיא, עומד לי ג'יאנג. מטעם הטכניון מוביל אותו חתן פרס נובל לכימיה, פרופ' אהרן צ'חנובר. בטקס השקת המכון, שהתקיים בטכניון שבחיפה, השתתפו קא שינג; פרופ' צ'חנובר; ראש עיריית שנטאו, דזנג ג'יאנגה; ראש עיריית חיפה, יונה יהב; נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא; קונסול ישראל בגואנגדז'ו, נדב כהן; קונסולית ישראל בשנחאי, אהובה שפילר; נציגי הממשל הסיני ומאות אורחים מרחבי העולם.

ג'יאנג אמר בטקס כי "סין מציעה לטכניון כר פעולה נרחב לממש בו את מצוינותו האקדמית. עלינו ללמוד מישראל חשיבה חדשנית מהי".

לדברי פרופ' צ'חנובר, "פתיחת קמפוס הטכניון בסין היא עדות נאמנה ליחסים המצוינים בין שתי המדינות וחשוב לא פחות – להערכה הרבה של הענק הסיני להישגים המדעיים וההנדסיים של ישראל הקטנה ולחינוך המוביל אליהם. חשוב לזכור שגם לנו יש מה ללמוד מהסינים – תכנון והקמה של פרויקטים גדולים, עמידה בלוח זמנים וחריצות אינסופית".

"פתיחת האוניברסיטה – בקשה של הסינים מהטכניון"

כדיקן המכון החדש משמש פרופ' אליעזר שלו, שתוארו הרשמי הוא סגן נשיא לנושאים אקדמיים ומחקר במכון גואנגדונג-טכניון (GTIIT). הוא אמר בראיון לאנשים ומחשבים כי "הסינים מעוניינים בשנים האחרונות, ובוודאי לאחר ועידת המפלגה הקומוניסטית (ששלטת שם – א"ב) האחרונה, להגדיל את החשיפה למערב – לא כאידיאולוגיה אלא כאינטרס וכאמצעי לחיזוק הכלכלה, המחקר והחינוך. מאחר שגישה זאת מנוגדת לאידיאולוגיה המפלגתית ולשיטה הקיימת של בידוד הפרט ממידע מערבי, הם בוחרים רק אוניברסיטאות שיתנו להם ערך מוסף משמעותי. יש מספר תכניות כאלה, כולן עם אוניברסיטאות מובילות בארצות הברית, אבל אלה תכניות של שיתוף עם אוניברסיטה סינית גדולה. יש רק שתי אוניברסיטאות שהסינים אישרו להן לפתוח תכנית עצמאית במדינה – לאוניברסיטה של מוסקבה ולטכניון".

"יתר על כן", הוסיף, "פתיחת האוניברסיטה הייתה בקשה של הסינים מהטכניון, שההוראה והתעודה במקום יהיו מטעמו. הדבר מהווה מקור גאווה לאומי ועדות למעמדו של הטכניון".

מה הרווח של הטכניון מהתכנית?
"היא תאפשר להרחיב את מספר החוקרים הקשורים לטכניון ותיתן גישה למענקי מחקר מאוד גדולים. משמע, היא תתרום גם למחקר במוסד הישראלי".

לדברי פרופ' שלו, "בשלב הראשון יתקיימו, כאמור, שלוש תכניות בהשתתפות 100 סטודנטים בכל תכנית: הנדסה כימית, כולל תכנית להנדסת הסביבה, הנדסה וטכנולוגיה של מזון והנדסה ומדע של חומרים. בסוף התהליך, שייקח מספר שנים, הכוונה היא להגדיל את התכניות ולהעלות את מספר הסטודנטים ל-4,000 לתואר ראשון ולעוד 1,000 לתארים גבוהים". הוא ציין כי "כ-80% מהסטודנטים יהיו סינים והשאר – משתתפים בינלאומיים, כולל ישראלים, אם יהיו מעוניינים. הלימודים יתקיימו באנגלית".

האם הסטודנטים משם יגיעו גם ללמוד בטכניון?
"כן, לסמסטר אחד. מאידך, מרצים וחוקרים יבואו מישראל לשם".

כרגע, תכנית הלימודים במכון הסיני לא כוללת את מדעי המחשב, אולם ייתכן שנושא זה יילמד שם בעתיד. בנוסף, פעילות המו"פ תבוצע בשיתוף פעולה של הסינים עם הטכניון.