מי יכתוב חוזים חכמים – עורך דין או מתכנת?

בימים אלה, עם עליית החוזים החכמים המבוססים על טכנולוגיית הבלוקצ'יין, נדמה שהשאלה הוכרעה - עבודתו של עורך הדין תחייב מיומנויות ריאליות מובהקות לכל הפחות ואולי אף הבנה מעמיקה בתכנות

10/01/2018 11:17
עו"ד יעקב אנוך, שותף וראש מחלקת M&A במשרד מ. פירון ושות'. צילום: עודד גאיה

לא פעם נתקלתי בבדיחה השחוקה לפיה עורכי דין אינם "טובים במספרים" אלא אם כן מדובר בשכר טרחתם. מנסיוני, ניתן לומר שבבדיחה הזו יש ממש. לרוב רואים עצמם עורכי הדין כאמני המילה הכתובה או המדוברת ולא כמי שתפקידם לעסוק במספרים (לא כל שכן בקוד מחשב). מכאן אף התיוג המקובל של לימודי המשפטים ושל העיסוק במקצוע עריכת הדין כתחום הומני, להבדיל מריאלי.

מאז ומעולם סברתי כי תיוג זה בטעות יסודו. עמדתי הייתה, כי בין אם מדובר בניהול הליך ליטיגציה (המצריך בנייה סדורה ולוגית של טיעון המבסס מסקנה) ובין אם מדובר בניסוח חוזה (בניית "עץ" אפשרויות, התייחסות לתסריטים חלופיים וקביעת הוראות ביחס לכל אחד מהם) – המיומנויות הנדרשות מעורך דין מוכשר הן, לפחות בחלקן הניכר, מיומנויות ריאליות (לוגיקה, אלגוריתמיקה וכד').

בימים אלה, עם עליית החוזים החכמים המבוססים על טכנולוגיית הבלוקצ'יין, נדמה שהשאלה הוכרעה – עבודתו של עורך הדין תחייב מיומנויות ריאליות מובהקות לכל הפחות ואולי אף הבנה מעמיקה בתכנות.

הרעיון הבסיסי של חוזים חכמים (smart contracts) נהגה הרבה לפני טכנולוגיית הבלוקצ'יין (מקובל לייחסו לניק סזאבו שפרסם מאמרים בעניין כבר משנת 1996), אך יישומו המשמעותי התפתח עם פריצתה של הטכנולוגיה האמורה לחיינו.

האם תפקידם של עורכי הדין עתיד להצטמצם?

אחת מן ההגדרות המקובלות לחוזה חכם היא פרוטוקול ממוחשב המאפשר, מאמת או אוכף מו"מ או ביצוע של חוזה.  בהיות החוזה החכם תוכנת מחשב הכתובה, מטבע הדברים, בשפת תכנות ולא בלשון בני אדם, על מלאכת כתיבתו מופקד מתכנת ולא עורך דין. עובדה זו הביאה רבים להעריך שתפקידם של עורכי הדין עתיד להצטמצם ואולי אף להיעלם בהקשר זה, כפי שצפוי שיקרה ביחס למתווכים מסוגים שונים בעידן הבלוקצ'יין.

אלא שנדמה כי הערכה זו אינה מדויקת. בעוד שאין ספק שתפקידו של עורך הדין ישתנה משמעותית, הרי שכל עוד לא ידע הצרכן המצוי לקרוא חוזה הכתוב בקוד מחשב, יידרשו שירותי ה-"תרגום" של עורכי הדין כדי לתאר בשפת אנוש את פעולתו של החוזה החכם המתוכנת.

לשם הדגמה, במקרה של חוזה חכם, מהפשוטים שניתן להעלות על הדעת, אם ירצה בעל זכויות יוצרים ביצירה מוזיקלית לאפשר הורדה שלה ברשת באמצעות חוזה חכם שיתגמל אותו אוטומטית עם כל הורדה, רצוי מאוד שלמהלך ההורדה יתלווה מסמך שבו יאשר הצרכן עניינים שונים – החל בהבנתו את פעולת ההסכם החכם (הורדת השיר, הפורמט, ההעברה האוטומטית של הכסף הווירטואלי באופן בלתי חוזר וכד'), דרך שאלות שאינן מובנות בהכרח לתוך הקוד (למשל, מהות הזכות הנרכשת, הגבלת השימוש לשימוש אישי ופרטי, העובדה שזכויות היוצרים בשיר אינן עוברות וכד') וכלה בסעיפים משפטיים מקובלים שיש לשקול אם לכלול במסמך שכזה (למשל דין חל, מקום שיפוט, התייחסות לתחולתם של דינים שונים כגון הוראות בדבר מכר מרחוק ועוד).

מבין שלל משימות ה-"תרגום" שתוארו לעיל, מעניינת במיוחד הראשונה – תיאור מילולי של פעולת החוזה החכם. כתיבה מסוג זה אינה דומה לכתיבה המשפטית הרווחת והיא תחייב את עורכי הדין להבין היטב את פעולת התוכנה הרלוונטית (למרות שלא בהכרח מדובר בקוד עצמו אלא באלגוריתמיקה שהוא מיישם). מובן כי בהיעדר הבנה שכזו יתקשה עורך הדין לתאר במדויק את הילוכה של התוכנה שתהווה את החוזה החכם.

השורה התחתונה היא, שעורכי דין ימשיכו לכתוב את החוזים (או לפחות לתאר אותם), אבל כדי לעשות זאת היטב ולשרת נאמנה את לקוחותיהם יהיה עליהם לפתח הבנה בדרך הפעולה האלגוריתמית של החוזים החכמים תוך ביסוס הטענה, אחת ולתמיד, כי העיסוק בעריכת דין הוא מקצוע ריאלי.

הכותב הינו שותף וראש מחלקת M&A במשרד מ. פירון ושות'.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים