כיצד החדשנות הדיגיטלית מניעה את העולם?

אילו מגמות צפויות בכלכלה הדיגיטלית? האם היא תשנה לחלוטין את הכלכלה? והאם באמת רובוטים יחליפו בקרוב בני אדם במקומות העבודה? פרופסור אמריקני מנסה לענות על השאלות האלה - ויש לו תשובות מעניינות

הדיגיטל מסובב ת'עולם. צילום אילוסטרציה: MicroOne, BigStock

העולם כולו נמצא בשלבים כאלה או אחרים של מהפכה דיגיטלית. הנתון הזה מוסכם על מרבית הכלכלנים ומקבלי ההחלטות. אבל לשאלות עד כמה הטכנולוגיות משנות את הכלכלה ובאיזו מידה אין תשובה אחידה. כך גם לשאלות באיזה קצב הן משנות את העולם, והאם הטכנולוגיות הללו ברות חלוף.

עם הסוגיות האלה מתמודד מאמר שפורסם לא מכבר באתר של חברת הייעוץ מקינזי (McKinsey), שמתמקד בקשר שבין כלכלה וטכנולוגיה. מחבר המאמר, בריאן ארתור, הוא פרופסור אורח באחת האוניברסיטאות בארצות הברית. ארתור כותב שבעוד שלפני שנתיים היה נדמה שהטכנולוגיות הדיגיטליות יצרו כלכלה שנייה, אוטונומית, כעת הדברים משתנים והקרבה בין הפיזי לווירטואלי לא הייתה מעולם הדוקה יותר. זאת, בזכות טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית, ש-"מספקות אינטליגנציה חיצונית לעסקים ומייצרים אלגוריתמים שמביאים רעיונות עסקיים חדשים, שעובדים אנושיים לא עשו עד כה". האלגוריתמים האלה לא נשארים במרחב הווירטואלי, אלא מתחברים לתהליכים פיזיים. ארתור ממשיך וכותב כי הדגש הוא כבר לא על הייצור או ההפצה, אלא על הדרך שבה אנשים מקבלים את המוצר, איזו חוויה יש להם ממנו.

ולא רק שם. כל התחזיות אומרות שבעתיד הלא רחוק, כל תהליכי קבלת ההחלטות ברמות הפוליטיות ישתנו, המבנים החברתיים יעברו מטמורפוזה והשוק יהיה חופשי יותר. ארתור טורח לציין שאנחנו נמצאים בתחילתם של תהליכים, או, כלשונו, "בתחילת המשמרת הזו".

הדיגיטל – המצע של הכלכלה הגלובלית

בהמשך סוקר המאמר את המהפכות הדיגיטליות שהיו ב-20 השנים האחרונות, בעידן האינטרנט, על המסחור שכלול בו, ועל העובדה שהביא אתו את הענן, אפשר משאבי מחשוב משותפים וקיצר את זמני התקשורת בין אנשים.

כל אלה הם המצע של הכלכלה הגלובלית, שמבוססת על אוטומציה של מכונות ותהליכים שמחליפים פעולות פיזיות ומייתרים את הצורך של אנשים להגיע פיזית למוקדי שירות, משרדי ממשלה ורשויות. המהפכה הדיגיטלית, כותב ארתור, מאפשרת לחברה בסיאטל לא לוותר על מכרז גדול שזכתה בו בגלל עלויות כוח אדם, כי היא יכולה להעסיק אנשים לא פחות טובים בקצה אחר של העולם.

"קמעונאים בארצות הברית יכולים לפקח על היצרנים בסין ולעקוב אחרי הספקים בזמן אמת", הוא מציין. "בעלי מפעלים יכולים להחליט היכן לייצר ובכך לתרום לשגשוג מדינות שהיו עד כה נחשלות. הגלובליזציה המודרנית – שהיא, למעשה, חיבור בין מחשבים – היא מנוע הצמיחה העיקרי בגיאוגרפיות שונות בעולם, שבעבר איש לא שמע עליהן".

עוד מציין הפרופסור שהשיח הגלובלי עוסק ביכולות מודיעיניות כמו זיהוי פנים או אימות קולי, שמאיצות את תהליכי האוטומציה של ייצור ואספקת השירותים. כמו כן, הכלכלה הגלובלית מחברת בין חברות וארגונים שיוצרים ביחד מודלים עסקיים חדשים, במקביל לתחרות ביניהם. ארתור מעיד כי באחרונה ביקר בארגון פיננסי גדול בסין, שפיתח אפליקציה שמלווה כסף לאנשים תוך כדי הקנייה שלהם, על ידי זיהוי קולי, שמבין שהקונה רוצה משהו, אבל אין לו כסף. אלגוריתמים מזהים מיד את חשבון הבנק של הקונה, בונים פרופיל כספי שלו, מקבלים אישורים לתת לו כסף ובתוך שניות הוא יכול לקנות את המוצר. זה לא מדע בדיוני, זה קורה, והכל ישירות לסמארטפון.

אפשר לספר עוד סיפורים מעוררי דמיון, שמסתבר שהם מציאות או שיהיו מציאות בקרוב מאוד. השורה התחתונה היא שאמנם, הפיתוחים הטכנולוגיים בתחומי הבנקאות, הקמעונות וכדומה מעוררים מעט חשש, אבל צריך לזכור שחדשנות ושאלות על השפעתה על העולם אתנו כבר שנים רבות. הדטרמיניזם הטכנולוגי החל עוד במאה ה-18, במהפכה התעשייתית הראשונה, שהפחידה אלפי אנשים שחששו שמקור פרנסתם יאבד. אלא שלצד כל מהפכה טכנולוגית יש תהליך של התאמה – הן ברמה האישית והן ברמות של החברה והמדינה. הכלכלה הדיגיטלית תלך ותיצמד לכלכלה הפיזית, לחיים ה-"אמיתיים". הטכנולוגיה תהיה לעולם לצדנו ולא במקומנו.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים