ארה"ב מוטרדת ממאגרי המידע של מיקרוסופט הנעולים בפניה בחו"ל

בית המשפט העליון בארצות הברית מתבקש לקבוע את היקפן של סמכויות רשויות אכיפת החוק האמריקניות מחוץ לארצות הברית, במקרה תקדימי שבעתיו מתכתשות הרשויות ומיקרוסופט (Microsoft) האמריקנית כבר מזה חמש שנים.

בגלגול נוסף של המקרה, נשמעו שופטי בית המשפט העליון ספקנים במיוחד אתמול (ג') בכל הנוגע בסירובה של מיקרוסופט להעביר הודעות דוא"ל שביקשו סוכני אכיפת החוק בארצות הברית ממנה באמצעות צו חיפוש פלילי, אך שמאוחסנות על ידי ענקית התוכנה בשרתיה בחו"ל.

הכל החל כשבשנת 2013 הוציא הממשל הפדרלי צו לענקית הטכנולוגיה בבקשה לקבל רשומות דוא"ל של אחד הלקוחות שלה, שהיה חשוד בסחר בסמים. מיקרוסופט סירבה לציית, בתואנה כי הודעות האימייל נשמרו בשרתיה שבאירלנד.

השופט הפדרלי שדן בתיק באותם ימים היה מוכן להאשים את מיקרוסופט ביחס מבזה כלפי בית המשפט בגין סירובה להיענות לבקשת ה-FBI. אבל להפתעת הרשויות הפדרליות, בית המשפט לערעורים השני של ארצות הברית הסכים עם טענת מיקרוסופט כי החוק הפדרלי של ה-"תקשורת המאוחסנת" (Stored Communications Act) לא אפשר "יישום אקסטרה-טריטוריאלי" של ההחלטה.

מהן סמכויות הרשויות האמריקניות על ישות אמריקנית בחו"ל?

אף שמדובר לכאורה בתיקון הרביעי לחוקה האמריקנית – חלק ממגילת הזכויות שבחוקה, המגן מפני חיפוש, פריצה או תפיסה שרירותיים על ידי השלטון ושעל פיו לכל אדם יש זכות לפרטיות בגופו וברכושו ועל כן חיפוש בהם חייב להיעשות רק על סמך מידע מבוסס – השאלה שהוצגה בפני בית המשפט מתמקדת בעניין אחר והוא בגבולותיו של חוק התקשורת המאוחסנת, ובשאלה האם רשויות החוק יכולות לאלץ ישות אמריקנית לאחזר ולספק חומרים שאותם היא מאחסנת בחו"ל. מיקרוסופט טוענת כי ה-FBI צריך לעבור דרך הליך משפטי אירי בכדי לקבל את המידע המאוחסן באירלנד.

במהלך השימוע שהתקיים בבית המשפט העליון אתמול, אמר השופט ג'ון ג'. רוברטס ג'וניור, כי עמדתה של מיקרוסופט היא בשורה שמשמחת בעבור אנשים שרוצים לעקוף את החוק, כיוון שהם יכולים לנהל עסקים בלתי חוקיים באמצעות דואר אלקטרוני בארצות הברית, עם הבטחה שההודעות שלהם יישארו מוגנות וחסומות לחוקרים האמריקנים, משום שנתוניהם הוחזקו בקנדה או באירלנד. לדבריו, זה יכול להיות גם מהלך עסקי טוב בעבור החברה.

העיסוק בחירות וחופש האזרח בארצות הברית הוא כמובן רב, ועמדתה של מיקרוסופט במקרה זה יכולה להיחשב כהפוכה לעמדה שהשמיע השופט. למעשה תומכי פרטיות האזרחים טוענים כי הענקית עצמה, כמו גם חברות דומות, מספקת דרך מפתח חשובה בעבור אזרחי ארצות הברית לשמור על סודיות ופרטיות בכך שהם עושים שימוש בשרתים זרים.

מקלטי מס המשמשים גם לשמירת פרטיות האזרח

כמובן, הסיבה המקורית להחזקת הדטה סנטרים והפעילות של מיקרוסופט באירלנד לא הייתה רצון לשמר את פרטיות האזרח, ולא אהבתה לנוף הכפרי הירוק, אלא נבעה פשוט מחוקי מס נוחים בהרבה. יש לזכור כי אלו השתנו בינתיים, מה שמוביל כיום חברות כמו הענקית מרדמונד ואחיותיה לתחומי ההיי-טק השונים, כגון אפל (Apple) למשל, לחפש להן מקלטי מס אחרים ביבשת אירופה – למשל באי ג'רזי הבריטי. מה שבטוח הוא שענקיות הטכנולוגיה לא עומדות להפסיק לפעול ולשמר דטה מחוץ לגבולות ארצות הברית.

כך או כך, המקרה המשפטי של ארצות הברית מול מיקרוסופט נתפש כיום כמבחן העיקרי של פרטיות האדם, בעולם שבו התעבורה האלקטרונית של כולנו מאוחסנת בענן דיגיטלי. רבים אומרים כי החוק הפדרלי המכונה חוק התקשורת המאוחסנת של 1986 הוא מיושן ללא תקנה, וחלק אמרו כי בית המשפט צריך להמתין עד שהקונגרס יאמץ חוק חדש ועדכני.

השאלה המעניינת ביותר בסוגיה זו עשויה להיות האם תוכל ארצות הברית – במקרה שבית המשפט יפסוק שעל מיקרוסופט לנקוט פעולה ולספק את רשומותיה באירלנד לרשויות האמריקניות – לכפות על הענקית את ההתנהלות הזו אם לאו.

המקרה – שחוות דעת בית המשפט לגביו אמורה להימסר עד אמצע חודש יוני – יכול להיות תקדימי ולהשפיע באופן ניכר לא רק על נתוני לקוחות מיקרוסופט שנשמרים בחו"ל, אלא על אלו של כל החברות האחרות הפועלות מחוץ לגבולות אמריקה.