IoT – הטכנולוגיה שמובילה את המהפכה התעשייתית הרביעית

דמיינו לעצמכם את המצב הבא – אתם מגיעים למשרד, מציצים אל לוח הבקרה ומגלים שאתמול בלילה יוצרו על קו-הייצור רק 1,543 פריטים בעוד הכמות הרגילה נעה סביב 4,000 יחידות במשמרת לילה. אתם מתקשרים למנהל התורן של משמרת הלילה ומגלים שעקב תקלה, הייצור פסק ב- 01:54 לפנות בוקר. הטכנאי טען כי הסיבה לתקלה היא רצועה קרועה שלא היתה במלאי, ולכן לא ניתן היה להחליפה במקום. הנזק למפעל מוערך במאות אלפי דולרים ובסופו של דבר תחת אחריותכם. כאב ראש רציני.

אך זה לא חייב להיות ככה.

בואו נחשוב מה היה קורה אילו הייתה מותקנת בפס היצור שלכם מערכת אינטרנט של הדברים – רק אתמול זיהתה המערכת תנועה חשודה במנועי קו הייצור. היא ביצעה השוואה וגילתה כי אחד המנועים לא עובד כשורה, סימנה אותו כחשוד והתריעה ליצרן על כך שהמנוע סומן ושעומדת להיות הפסקה בייצור בעוד כ-36 שעות. כך היה ניתן לתאם עם טכנאי מטעם היצרן שיתייצב במקום עם מנוע חדש, בעוד שהמנוע הישן יפורק ויילקח לבדיקה במעבדות היצרן.

כיצד זה ייתכן? פשוט מאוד. מערכות IoT מאזינות לקווי הייצור, אוספות נתונים ומנתחות אותם בזמן אמת. המערכת מדווחת על כל חריגה ובאמצעות מערכת חיזוי מתקדמת צופה גם תקלות עתידיות ומונעת אותן.

המהפכה התעשייתית הרביעית

ההיסטוריה רוויה במהפכות טכנולוגיות ששינו את העולם – מהמהפכה התעשייתית הראשונה במאה ה-18, במסגרתה המציאו את מנוע הקיטור שקידם את התעשייה המסורתית שנות דור קדימה, הביא לעולם את הרכבת וייתר את השימוש בבעלי חיים לטובת כח-ייצור; דרך המהפכה התעשייתית השנייה במאה ה-19 בה הומצאו הטלגרף, הנורה החשמלית וקווי הייצור ההמוני ועד למהפכת המחשוב, האוטומציה ומערכות המידע במאה ה-20, בה העולם עבר בהדרגה מעבודה ידנית לממוחשבת.

כיום אנו נמצאים בעיצומה של מהפכה תעשייתית רביעית. מהפכה שקטה וחכמה המחברת את התעשייה לאינטרנט תוך שילוב מחשוב ענן, אבטחת מידע, Big Data, Machine Learning ועוד.

המהפכה התעשייתית הרביעית נסמכת על טכנולוגיית האינטרנט של הדברים שהופכת להיות זמינה ולהשתלב בכל קו ייצור, מערכת, תהליך או מוצר ומאפשרת להם לבצע מגוון רחב של פעולות באופן אוטומטי ועצמאי. באמצעות ה-IoT, המכשירים יכולים לספק מידע כמותי מהשטח. המידע מעובד, מזוקק ומתורגם לתובנות עסקיות איכותיות. כל מכשיר וכל מוצר המחוברים לאינטרנט, מאפשרים לעסקים להיות טובים ויעילים יותר.

האינטרנט של כל הדברים

כיום יותר ויותר יצרנים משלבים במוצריהם חיבור לאינטרנט וממשקים חכמים המחברים אותם היישר אל מהפכת האינטרנט של הדברים. ניתן לראות זאת ברהיטים, ברכבים ובכבישים. גם השמיים אינם הגבול, מכיוון שהאינטרנט של הדברים תופס את מקומו גם במטוסים ובמעבורות חלל.

הציבור רוצה חיבוריות וקישוריות. התעשייה מעוניינת בחסכון בעלויות ואילו המגזר העסקי מחפש תובנות כלכליות וחיזוי נתונים עתידיים. האינטרנט של הדברים מספק את כולם ובשפע.

כאשר מתחילים את תהליך המעבר אל האינטרנט של הדברים, חשוב מאוד להגדיר שני מאפיינים בסיסיים:

• מהי הבעיה העסקית אותה רוצים לפתור? היכן הכאבים של הארגון?
• מה ארצה לקבל בסוף התהליך? מה ייחשב כפרויקט מוצלח?

לאחר ההגדרות הראשוניות, ניתן יהיה לגשת לתהליך הוכחת היתכנות (P.O.C) אשר יכלול איסוף נתונים מהשטח, קישור הנתונים לשרת, אחסון הנתונים, עיבודם וזיקוקם, תצוגה ואפילו חיזוי נתונים עתידיים.

האינטרנט של הדברים יכול להשתלב כמעט בכל מוצר או מערכת. אנו יכולים לממש פתרונות IoT מובנים בתוך מוצרים ביתיים או משרדיים. לדוגמה: שילוב IoT במכונות צילום משרדיות. ספק השירות של מכונות הצילום יוכל לדעת בזמן אמיתי כמה צילומים והדפסות מבוצעים בכל מכונה ומכונה, לטפל בתקלות ולהזמין טכנאי באופן יזום ועוד.

דוגמה נוספת הינה המקרר הביתי. עם הפעלת טכנולוגיית IoT וחיבור המקרר לאינטרנט, החיישנים מתחילים להזרים מידע יקר ערך מהמקרר לבסיס הנתונים המרכזי של היצרן או המפיץ. המידע מנותח, מעובד והופך לתובנות עסקיות קריטיות. ניתן להבין מה רמת השימוש במקרר, באילו מוצרים משתמש הצרכן, מהן שעות הפתיחה השכיחות ועוד. על בסיס מידע זה, ניתן יהיה להציע ללקוח שירותים ומוצרים משלימים, הצעות מותאמות אישית, הטבות ועוד.

במפעלי הייצור השונים, ה-IoT מתחבר אל קו הייצור, מנטר, מאזין, מונה ועוקב אחר כל תהליך וכל מוצר העובר בפס הייצור ומספק תובנות בזמן אמת. מערכות IoT מתקדמות מסוגלות גם לצפות את הנולד ולסייע למנהל החברה לייעל את מוצריו, לתכנן מראש את מצבת כוח אדם בצורה מיטבית, לשפר את השירותים אותם הארגון מספק, לחזות ביקושים, להתאים מלאי והכי חשוב, להבין טוב יותר מהם הדרישות והביקושים של הצרכן.

הכותב הינו מנהל חדשנות עסקית בחטיבת מוצרי התוכנה של מטריקס.