המהפכה ששינתה את עולם פיתוח התוכנה

כנס הקוד הפתוח של אנשים ומחשבים נערך אתמול (ב') בתל אביב באווירה מיוחדת, שאינה מאפיינת כנסים אחרים. מעבר לחידושים טכנולוגיים ודיון מקצועי על מקומו של עולם הפיתוח בסביבת הקוד הפתוח בארגונים של היום, הייתה בכנס גם לא מעט נוסטלגיה.

זאת, מאחר שהכנס נערך במלאות 25 שנה למהפכת הקוד הפתוח, ותחילת ההפצה ההמונית של מערכות הפעלה פתוחות כמו Linux. לא מעט מהמשתתפים באירוע זכרו את הכנסים שנערכו בנושא זה בשנים הראשונות, כאשר ענקיות התוכנה דאז, כגון מיקרוסופט (Microsoft), סאן (Sun), אורקל (Oracle) וסאפ (SAP) הרגישו מאוימות מכך שיותר ויותר מפתחים מצטרפים לקהילת הקוד הפתוח, ומאיימים לרסק את מודל ההכנסות העיקרי שלהן – מודל הרישוי. היו מי שראו בזה מודל מוצלח של מהפכה צרכנית. אתמול אפשר היה לראות על הבמה נציגים של מיקרוסופט, שמזמן כבר אימצה את הקוד הפתוח והוכיחה כיצד הוא יכול לחיות בשלום לצד המודלים הקנייניים האחרים.

הוותיקים שבין המשתתפים זוכרים את הכנסים הראשונים בנושאי קוד פתוח, בישראל ובעולם. היו אלה כנסים רוויי מתח, עם לא מעט יצרים, שלוו בקמפיינים עולמיים שניהלו החברות האלה. מה שהפחיד אותם, מעבר לצד הכלכלי, הוא הפופולריות שצברו המהפכות הללו, שהפכו להיות מעין אביב ערבי של עולם התוכנה הקנייני. אבל מה שיפה במהפכה זו הוא שהיא הציתה מלחמה שאיש לא התכוון להכריז עליה.

היום יודעי רבים כי הייתה פה באמת מהפכה, שהניעו אותה שני גורמים מרכזיים: הגורם הראשון הוא חוסר שביעות הרצון להיות תלוי במערכת קניינית אחת, תהיה טובה ומועילה ככל שתהיה. התלות הזו תורגמה למונחים כספיים, בדמות הסכמי רישוי עתירי מיליוני דולרים שזרמו לקופותיהן של ענקיות התוכנה והפכו את הלקוחות לשבויים לשנים רבות.

המניע השני, והוא כנראה החזק יותר: היכולת של כל מפתח לאמץ לעצמו קודים של תוכנה, שקיימים במרחב השיתופי של הקהילה שבה הוא חבר, מבלי להיות תלוי במפתחים אחרים או במנהלים. החופש הזה יצר למעשה את תפיסת האג'יליות בעולם הפיתוח, שעיקרה גמישות, רזון ארגוני ועלויות זולות הרבה יותר. בשנים הראשונות היה עירוב מושגים בין תוכנה חופשית לתוכנה נגישה, כאשר בהמשך החלו לדבר על תמיכה. מהר מאוד הבינו שגם פה אין ארוחות חינם ואם מדברים על הסקטור העסקי או המסחרי, במגזרים שונים, כולל ציבורי, אפשר להשתמש בשורה ארוכה של שורות קוד, שנתרמות על ידי הקהילה לפי כללים מאוד ברורים, אבל קשה מאוד לנהל ולתמוך בזה לבד. זאת, במיוחד אם מדובר בארגונים מרובי משתמשים, שמערכות המחשוב שלהם, המבוססות על קוד פתוח, משרתות לקוחות פנימיים וחיצוניים.

כוחה של קהילה

הקוד הפתוח הוכיח גם מה כוחה של קהילה, מה כוחו של שיתוף בין אנשים ברחבי הכפר הגלובלי, הרבה לפני שמארק צוקרברג וכפתור ה-Share הפציעו לעולמנו. העוצמה הזו, של השיתוף החזק, היא זו שגרמה לחברות התוכנה עם הקודים הסגורים לשנות כיוון ולחשב מסלול מחדש.

המרצים בכנס אתמול, בין אם נציגי החברות הספקיות שעובדות עם הארגונים שמפתחים בקוד פתוח ובין אם המשתמשים, הוכיחו שגם חסמים כמו אבטחת מידע וריבוי באגים אינם רלוונטיים ומערכת שפותחה בקוד פתוח לא פחות בטוחה ממערכות אחרות. נכון, היא חשופה לאיומים כמו סייבר, ל-וירוסים ולנוזקות שמייצרים האקרים ברחבי העולם. כאן חברי קהילת הקוד הפתוח צריכים לעבור חינוך מחדש, לחדד טוב יותר את החושים, כי הבחורים הרעים ממרחבי הסייבר יודעים גם לתקוף מערכות פתוחות. הפתרון אינו לזנוח אותם אלא פשוט להיות יותר ערניים.

השורה התחתונה: מהפכת הקוד הפתוח החלה מכמה מהלכים ספונטניים של אנשי פיתוח תמימים והפכה להיות אידיאולוגיה שמשרתת את המטרות הכי קריטיות של כל ארגון – חדשנות, זריזות בפיתוח פרויקטים, העדר תלות בצוותי פיתוח מקבילים אבל סנכרון מלא עם כל הפעולות שלהם, ובעיקר היכולת לבחור את התמיכה והסיוע בתחזוקת המערכות, בהתאם לצורך. בפאנל שסיכם את הכנס נשאלו המשתתפים, מנמ"רים מארגונים מובילים בשוק, האם בסופו של דבר, שימוש בקוד פתוח הוא זול יותר לארגון. תתפלאו לשמוע שהתשובות לא היו חד משמעיות, אבל כולם הסכימו כי הכנסת קוד פתוח לכל ארגון מביאה תועלות שהן הרבה מעבר לשורת החשבון החודשי הסופי.