הסכמי הרישוי של מיקרוסופט בממשלה: כיפוף ידיים או משבר אמיתי?

מנהל הרכש הממשלתי הוציא בשבוע שעבר הודעה שלפיה המשא ומתן שלו עם מיקרוסופט לחידוש הסכמי הרישוי של תוכנות הופסק בשל חילוקי דעות בין הצדדים. בנימוק להודעה הוסבר שהרקע למחלוקת הוא רצונה של מיקרוסופט לשנות את מודל הסכמי הרישוי, כאשר המשמעות שלהם היא עליית מחירים ניכרת, לטענת הממשלה, ומעבר למודל שמבוסס על ענן – מבחינת התמחור, צורת ההתקנה שלו כמו גם הדיווח והמעקב אחר היישומים.

התגובות בשוק למהלך זה היו מעורבות. מצד אחד, יש כאלה שטוענים שקיימת כאן בעיה אמיתית, מאחר שאין ספק שמודל הרישוי של תוכנות בכלל, ושל אלה מבית מיקרוסופט בפרט, השתנה בשנים האחרונות. מצד שני, יש לא מעטים הסבורים כי מדובר פה בניסיון לכופף ידיים, כחלק מטקטיקה של משא ומתן, שכבר נוסתה בעבר, כפי שניתן לראות בהמשך. ההנחה היא שמיקרוסופט לא תוותר על לקוח אסטרטגי כמו הממשלה וגם הממשלה לא יכולה לוותר על מיקרוסופט, בגלל רמת ההטמעה העמוקה והכמעט טוטאלית של התוכנות שלה במשרדים השונים. מה גם שאף חלופת הענן, שהיא נושא שהממשלה מדברת עליו כבר זמן רב, לא יכולה להוות תחליף לכל המערכות הקיימות.

התפוצה הגדולה של תוכנות החברה במחשוב הממשלתי בארץ היא אחת הסיבות המרכזיות לכך שלישראל יש תדמית שמדובר במדינת מיקרוסופט. זאת, על אף שקמו לה לא מעט מתחרים, אבל לא במערכות הליבה ויישומי ה-Office.

מה כולל ההסכם?

ההסכם האחרון בין הממשלה למיקרוסופט, בשווי של מאות מיליוני שקלים, נחתם לפני שלוש שנים, והוא הארכה של ההסכם הקודם, שנחתם לפני שש שנים. הוא כולל את התכולה הבאה: בתחום הדסקטופ, רשאי כל ארגון לרכוש עבור כל אחת מהעמדות שולחן עבודה, מוצר אחד מתוך חמישה פרופילים מרכזיים, על פי מחירון רשום. כך למשל, מערכות Windows ארגוניות עם Office Pro מתומחרות ב-272 דולר לגרסה החדשה, ולחידוש גרסה – 162 דולר, כשהרישוי הוא על מחשב אחד. כך ממשיך מסמך המכרז לפרט את כל המוצרים, כולל השוואות מחירים בין מוצרים שונים בפרופילים, תנאי רכישה ועוד. חלק מהמוצרים שנרכשו לפני תקופת ההסכם נמכרים במחירי תחזוקה בלבד ואחרים שילמו את המחירים המלאים.
חשוב לציין שההסכם מגדיר את מספר המשווקים המורשים לספק לממשלה מוצרים שברישוי, ומכאן יש להניח שהתחרות בין החברות והמשא ומתן שמנהלים המשרדים מביאים לכך שהמחירים שהממשלה משלמת עבור מוצרי מיקרוסופט אינם כפי שרשום בהסכם, אלא פחות מזה.

קודם מודיעים על משבר ואחר כך חותמים על הסכמים

אתגר חשוב בהסכמי רישוי הוא הפיקוח על היקף השימוש ומספר הרישיונות. לפי הערכות, לא פעם היקף ההטמעה של מערכות לא תואם את הסכמי הרישוי. אמנם ההסכם כולל סעיף מיוחד שמחייב את המשרדים לנהל את הרישוי ולדווח על חריגות, אבל בפועל, אף אחד מהצדדים לא היה ממש מעוניין עד כה לאכוף את זה. על פי גורם במשרד החשב הכללי, אחד הדברים שמיקרוסופט רוצה לשנות במסגרת המדיניות לעבור לענן הוא צורת הדיווח על הטמעת המוצרים. זאת, כדי להגביר את הפיקוח על חריגות. הממשלה אינה מתנגדת לבדיקת חריגות, אבל מדברי אותו גורם ניתן להבין שהדבר אינו אפשרי בגלל חשש מחשיפת מידע שאסור לממשלה לחשוף.

אין זו הפעם הראשונה שהממשלה מודיעה על משבר ואחר כך חותמת על הסכמים. ב-2002 הודיע החשב הכללי דאז, ירון זליכה, על הפסקת ההתקשרות עם מיקרוסופט, במסגרת משא ומתן שנוהל על הסכמי רישוי. גם במקרה זה, ההצהרות היו לוחמניות וגורמים באוצר דאגו להדליף לעיתונאים שהפעם זה סופי. אבל זמן קצר לאחר מכן לחצו הצדדים ידיים, כאשר נציגי הממשלה ציינו כי בעקבות הפסקת המשא ומתן וחידושו לאחר מכן הם הצליחו להוזיל את עלויות הרישוי בעשרות אחוזים. מיקרוסופט הסכימה לכך כי הממשלה היא לקוח אסטרטגי שלה, עד כדי כך שכאשר ביל גייטס ביקר בישראל ב-2005, הוא היה מעורב גם בסוגיה זו.

האם גם הפעם התסריט הזה יחזור? אולי. כך או כך, שני הצדדים צריכים להבין כי תחום רישוי התוכנה הפך בשנים האחרונות למורכב מאוד, בפרט לאור החדירה המאסיבית של הענן. במעבר לענן יש גמישות מובנית, שלא תמיד מתיישבת עם המודלים הקיימים של הסכמי הרישוי, וייתכן שמיקרוסופט והממשלה יצטרכו להמציא מודלים חדשים, שיוזילו את העלויות, אבל בסכומים שחברת הענק תוכל לחיות אתם.

הבעיה של הממשלה היא שהמעבר לענן הוא איטי, ולא בקצב הרצוי. בירושלים טוענים שהסיבה אינה רגולציה אלא העובדה שאף לא אחת משחקניות הענן הראשיות שפועלות בישראל, כולל מיקרוסופט, מחזיקה את השרתים בארץ. נשאלת השאלה: למה? זה אחד הנושאים שיעלו בכנס המחשוב הממשלתי eGov של אנשים ומחשבים, שיתקיים ב-17 בדצמבר. דומה שלא יהיה זה ניחוש פרוע אם עד למועד הכנס יכריז ראש רשות התקשוב הממשלתי, יאיר פראנק, על חידוש הסכמי הרישוי עם מיקרוסופט במודל עדכני, כולל התייחסות לענן. אין לשני הצדדים ברירה אחרת.