האתגרים שכל יזם אלגו-טריידינג חייב להכיר ולדעת
מאת: בוקי כרמלי, מנכ"ל ספרה סיסטמטיק מקבוצת ספרה – חברת ניהול קרנות אלגו-טריידינג
המפתח להצלחה בשוק ההון טמון ביכולת לנבא מוקדם ככל שניתן מתי עתיד מחירו של נכס לעלות או לרדת. בעולם המסחר המסורתי, האנליסטים מתמחים במספר מסוים של סקטורים וחברות, ותוך התבססות על שיטות ניתוח שונות הם מעריכים האם כדאי להשקיע באותן חברות. באופן דומה פועלות גם מערכות אלגו-טריידינג.
תחום האלגו-טרייד תופס תאוצה בעולם בשנים האחרונות ומתחיל לגרות את הישראלים. היקף המסחר באמצעות מערכות אלגו בישראל עומד על למעלה מ-30%, אך עדיין רחוק מאוד מארצות הברית, שם מעל 70% מכלל המסחר מתבצע באמצעות מערכות אלגו. יחד עם זאת, היקף המסחר באמצעות מערכות אלגו עולה בישראל משנה לשנה בקצב מהיר: משנת 2013 ועד 2014 עלה היקף המסחר האלגוריתמי באופציות על מדד תל אביב מ-31% ל-40%, בגזרת האג"ח הקונצרניות הוא עלה מ-21% ל-24% ובגזרת המניות – מ-24% ל-27.5%.
מערכת אלגו-טריידינג היא למעשה תוכנה הסוקרת שורה של פרמטרים כמותיים שנוגעים לסחר המתנהל בנכסים השונים, מזהה תבניות מספריות ומקבלת החלטה האם הגיעה העת לרכוש את הנכס, להגדיל את היקף ההשקעה בו או למכור אותו. מערכות האלגו נולדו בכדי לתת מענה בעיקר לחסרונות הנובעים ממעורבות אנושית במסחר בשוק ההון. המעורבות האנושית מושפעת מרגשות וממגבלות נוספות כגון איטיות או יכולת מצומצמת לעבד כמויות גדולות של מידע. מערכת ממוחשבת עוקפת מגבלות אלה.
בישראל אין כיום הרבה גופים גדולים העוסקים בנושא, אך ההערכות הן שיש מעל ל-100 יזמי אלגו-טריידינג שפועלים בפורמטים שונים. רוח היזמות הטכנולוגית בישראל מאוד מתאימה לתחום ואין זה פלא שיש לא מעט יזמים בתחום האלגו יוצאי יחידות המודיעין, בדומה לענף הסטארט-אפים.
פיתוח מערכת אלגו הוא עניין לא פשוט כלל, ועל יזמים המבקשים לפתח מערכת טובה להתגבר על מספר לא מבוטל של אתגרים. להלן כמה מהם:
בניית מודל סטטיסטי מובהק – מערכת אלגו טובה נשענת על מודלים סטטיסטיים שפותחו על פי עקרונות ברורים. יזם חייב להבחין בין "סדרת אימון", שמשמשת לפיתוח המודל, לבין בסיסי מידע חדשים לטובת בדיקה לאחור. אם יתבסס רק על בסיסי המידע הישנים, הוא עשוי לקבל תוצאות טובות בבדיקות אך להיכשל בזירת המסחר האמיתית. תופעה זו מכונה "תאימות יתר".
דעיכה – שווקי המסחר אינם סטטיים, הם משתנים ולא תמיד בקצב מהיר שניתן לשים לב אליו, ועל כן, בכל מערכת אלגו קיימת תופעה של דעיכה. הדעיכה היא למעשה ירידה ברלוונטיות של בסיסי הנתונים הישנים אל מול השוק שהשתנה. יזם המעוניין לעכב את תופעת הדעיכה (לא ניתן לעצור אותה) חייב לפתח שורה של מדדים שיאפשרו לו לבחון האם המערכת עדיין פועלת כמתוכנן ואם לאו. הכלי שנועד לעכב את תהליך הדעיכה נקרא "כיול" והוא יכול להתבצע באופן אוטומטי או יזום על ידי מנהל המערכת.
ריבוי מודלים – מערכת אלגו, כאמור, מבוססת על מודלים מתמטיים סטטיסטיים. אחת הדרכים המקובלות להבטיח את יציבותה של המערכת היא לפזר סיכונים וסיכויים באמצעות שילוב של כמה מודלים שונים, כאשר העקרון המנחה הוא שכל מודל מפותח באופן עצמאי ובלתי תלוי באחרים.
ניהול תקציב ההשקעה – אתגר לא פשוט כלל. כאשר המערכת מזהה הזדמנות השקעה, כמה מההון העומד לרשותה כדאי לה לנצל? מה קורה במצב של ריבוי מודלים? איך מבצעים חלוקה נכונה של ההון בין המערכות? הקצאת ההון להשקעה היא סוגיה סבוכה – לא תמיד פתירה – וישנם שיקולים רבים המכתיבים את גיבוש המענה לה: תדירות האיתותים, נזילות הנכסים הנסחרים, ריסון התנודתיות, ניהול סיכונים ועוד.
ניהול סיכונים – כל מערכת "אלגו" מפסידה מעת לעת. יזמי אלגו מכירים את הצורך בעצירת הפסדים (Stop-Loss) כחלק ממדיניות ההגנה על סך כל ההשקעות. על מנגנונים אלו להיות קשיחים וסדורים. גם אם מנגנון כזה הוא דינמי חייב להיות חסם להפסד המרבי בכל עסקה שמבקשת מערכת ה-"אלגו" לבצע, וחסם מרבי לסך כול ההפסדים. מרכיב נוסף בניהול הסיכונים הוא מרכיב המינוף – המינוף מעניק למערכת האלגו כוח קנייה גדול ויחד עם זאת מגדיל את הסיכון למחיקת ההון העצמי.
בחירת הברוקר – יזמי "אלגו" רבים מתחילים את דרכם בעבודה מול Internet Brokers – מדובר בחברות ברוקרים גדולות ומכובדות המעניקות שירותי גישה אל זירות המסחר השונות לטובת פיתוח ובדיקה של מערכות האלגו. מעטים מכירים את האופציה של Prime Brokers (שאינם נגישים לכל יזם) המאפשרים גישה טובה יותר לכל זירות המסחר; בנוסף, מעטים נוטים להתעמק בזירת המסחר בה הם פועלים, או לשאול את עצמם שאלות חשובות כגון, האם הברוקר נוטה להפנות לזירות מסחר מסוימות?
חוסן טכנולוגי – מערכת "אלגו" היא מערכת טכנולוגית ובתור שכזו היא מחויבת להציג מאפייני איתנות (Robustness) בדומה לכל מערכת טכנולוגית אחרת. על היזם לעבוד קשה לבנות תוכנה יציבה, לדאוג לאמינות ואיכות תקשורת הנתונים בין המערכת למחשבי הברוקר, וכן לדאוג לרציפות אספקת המתח למערכת בזמן עבודתה. כאשר אחד ממרכיבים אלו נפגע, המערכת לא תוכל לבצע את מלאכתה, וכתוצאה מכך יוצר פער בין המודל התיאורטי לבין המציאות. פער זה מוביל בסופו של דבר גם לפער בביצועי המערכת.
אישיותו של היזם – מרכיב לא פחות חשוב, אף שאינו טכנולוגי במהותו, הינו אישיות היזם עצמו. יזמות ככלל מחייבת אישיות בעלת תעצומות נפש רבות, יכולת להאמין ולהתמיד בעשייה, גם כאשר כל הסיכויים נגדך. על כך יש להוסיף את הייחודיות של עולם האלגו, המתאפיין במדידת הצלחה מידית, מהירה ובלתי מתפשרת. עולם האלגו מאפשר ליזמים לקצר טווח אל הכסף ולהגיע אליו במהירות, אולם המהירות בה הוא מתנהל הינה תובענית מאין כמוה.