דו קיום ישראלי-גרמני

עופר פרוסנר, כתב אנשים ומחשבים בגרמניה, על האפשרות שיש בשילוב בין שתי המדינות גם אחרי כל כך הרבה היסטוריה רעה ביניהן

אחרי 70 שנה. אילוסטרציה: BigStock

ככתב של אנשים ומחשבים באירופה יצא לי להכיר הרבה מאוד חברות שחלק מהן כלל לא מוכרות בארץ, אולם הן שמות נפוצים בכל בית בעולם. יום העצמאות הוא הזדמנות כיפית במיוחד לפרגן לאחת כזו, שהנגיעה שלי איתה הייתה קטנה יחסית, אבל מרשימה מאין כמותה.

ב-17 בפברואר השתתפתי באירוע שארגנה הנספחות הכלכלית של שגרירות ישראל בגרמניה. השנה, למי שלא יודע, מציינים גם בארצנו הקטנה וגם בדויטשלנד 50 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות. נכון שעכשיו כולם מדברים על ברלין אבל עד לפני פחות מ-60 שנה, על דרכונים ישראליים היה מצויין שהם תקפים לכל מקום מלבד לגרמניה.

זה היה סמלי לראות, כמו בהרבה דברים, את הדרך הארוכה שעברו בשתי המדינות עד להתחלה של משהו חדש, משהו משותף לשתיהן. הכנס המדובר התעסק בסטארט-אפים: הגרמנים רוצים לראות את מה שיש בישראל, והישראלים תמיד שמחים לתרום מהידע שלהם החוצה. בחלק השני של האירוע ישבו על הבמה שני בחורים צעירים – אסף מוזס וסבסטיאן שולצה. אחד מהם, כמו שבטח ניחשתם, הוא גרמני והשני ישראלי.

השניים הם המייסדים והמנהלים של חברה בשם Fit Analytics (התחילה בתור UPcload), שהמוצר שלה עוסק בהתאמה טובה יותר של בגדים שקונים ברשת לאדם שקונה. "בגרמניה יש חוקי החזרת מוצרים מאוד ליברלים", הסבירו השניים בכנס, כך שהמוצר מיועד למנוע את הכמות האדירה של החזרות – בעיה קשה לעסקים במדינה, שדרשה טיפול שישמור על הזכויות של הרוכש.

מיותר לציין שמדובר בסיפור הצלחה: כמות האזכורים שלהם בתקשורת העולמית רק הולכת וגדלה, ויותר חשוב, כמות הלקוחות שמטמיעים את הפיתרון של החברה באתר הולכת וגוברת, והשמות הם לא קטנים בכלל (North face למשל).

בכל מקרה, העניין הוא לא החברה, אלא הדרך בה סטארט-אפ שהוא 50% ישראלי (גם אם מוזס, הצלע "שלנו", למד בגרמניה) לוקח את הדברים שחסרים בסטארט-אפים הישראליים מעמיתו המקומי – בברלין, היכן שהחברה יושבת. מדובר בדרך האיטית והמסודרת שבה היא עובדת, השקט התעשייתי והעובדה שיש לחברה כבר הכנסות ולקוחות משמעותיים. זה מראה שהיא לא חברה שנבנתה בשביל אקזיט – אף על פי שאינני יודע מה הדעה של השניים בקשר לנושא הפופולרי כל כך בחברות הישראליות – אלא בשביל להיות חברה מצליחה.

אחד הרגעים המעניינים בכנס היה כשכמה מהדוברים נשאלו על ההבדל בין חברות ישראליות לגרמניות – לגרמנים לוקח שבועיים להכין תוכנית עסקית וכל החברה צריכה לתרום בעוד שבישראל, לפי הדוברים, יושבים שעתיים וסוגרים עניין. מסתבר ששיתוף הפעולה הזה יכול להיות טוב מאוד לישראלים. כדאי שעסקים יתחילו להסתכל גם לאירופה ולא רק לארצות הברית כי מסתבר שבערב יום העצמאות הזה, הכלכלה החזקה באירופה מסתכלת חזק אל ישראל.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים