איב סוציאנו, אלביט מערכות: "הטמעת ה-BI עומדת להשתנות לחלוטין"

"הולך ומסתיים העידן של אפיון והטמעת מערכת ה-BI בזמן ממושך, הדברים נעשים מעכשיו לעכשיו", אמרה סוציאנו, מנהלת ה-BI של החברה, וציינה שעדיין לא ברור מה יהיה בסופו של השינוי

איב סוציאנו, מנהלת ה-BI של אלביט מערכות

"ה-IT הופך ליותר מאפשר ואפיון מערכות ה-BI משתנה לחלוטין. הולך ומסתיים העידן של אפיון והטמעת מערכת ה-BI בזמן ממושך, הדברים נעשים מעכשיו לעכשיו והשימוש הוא אג'ילי. הטמעת המערכות הללו תשתנה לחלוטין, ועדיין לא ידוע בדיוק איך", כך אמרה איב סוציאנו, מנהלת ה-BI של אלביט מערכות.

סוציאנו דיברה במפגש של פורום IBI מבית אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה ב-yes Planet בראשון לציון. הנחה את המפגש אמיר רסקין, שותף ב-B-Pro. דבריה עסקו בשאלות: איך ייראה מערך ה-BI בעוד כמה שנים? ואיך הדבר ישפיע על ה-IT?

היא הדגימה את הדברים כפי שהם נעשים בחברה שבה היא מנהלת את מערך ה-BI. סוציאנה ציינה כי יש לאלביט 13 אלף עובדים בישראל וחברות בת רבות בארצות הברית, אירופה ואוסטרליה.

"יש לנו Data Warehouse כבר 15 שנים ואנחנו קוראים מידע מכל מערכות המידע בארגון", אמרה. לדבריה, אחד האתגרים הגדולים של המערך הטכנולוגי של אלביט הוא העובדה שהחברה מגדילה את היקף הרכישות והמיזוגים. "המשמעות המעשית-טכנולוגית של זה היא עוד חברות ועוד מערכות, מה שגורם ל-Data Warehouse לעבור שינויים מתמימדים. בנוסף, זהו המקום בו מתבצע איחוד של המושגים", ציינה סוציאנו.

האתגר השני, אמרה, הוא הבשלות של מערך ה-BI בחברה. "הבנו שאנחנו צריכים להשקיע יותר במערך ההדרכה וליווי הלקוחות. השקענו בו בתקופה האחרונה ואנחנו רואים, כתוצאה מאותן הדרכות, עלייה ניכרת בהיקף השימוש במערכות", הוסיפה.

בהמשך תיארה סוציאנו את "מדרגות האנליטיקה", שמתחילות באיסוף וניתוח הנתונים ומסתיימות בקבלת ההחלטות על ידי המשתמש. על פי סוציאנו, "הטיפוס על הסולם הזה מהיר יותר ככל שה-BI וה-IT מצליחים למקם ולהראות למשתמש את הדרך להצלחה".

יואב גרינשטיין, מנהל בכיר לתפעול עסקי ושרשרת אספקה קלינית בטבע

יואב גרינשטיין, מנהל בכיר לתפעול עסקי ושרשרת אספקה קלינית בטבע

היא פירטה את שלבי הסולם השונים: "ראשית, יש לבצע ארגון של הנתונים מהמערכות בצורה מסודרת, כך שהמשתמש יוכל לראות 'מה קרה' – Descriptive. שנית, צריך לברר למה קרה מה שקרה. מדובר בניתוח עמוק יותר של הנתונים – Diagnostic. השלב השלישי הוא הערכה מה הולך לקרות בעתיד – Predictive Analytics – והרביעי – מה כדאי לארגון לעשות. זה השלב הגבוה ביותר – Prescriptive".

ה-BI למען ניסויים קליניים

דוברים נוספים במפגש היו יואב גרינשטיין, מנהל בכיר לתפעול עסקי ושרשרת אספקה קלינית בטבע, ויוני שם-טוב, מנהל בכיר בתחומי התכנון והאנליטיקה בחברה, שמדווח לגרינשטיין.

הם סיפרו שהחברה נוסדה ב-1901 בירושלים, כעסק סיטונאי לממכר תרופות, וכיום היא מעסיקה 43 אלף עובדים ברחבי העולם. טבע משווקת תרופות ב-60 מדינות והכנסותיה ב-2014 עמדו על יותר מ-20 מיליארד דולר. השניים ציינו שטבע היא החברה הגדולה בעולם בתחום הרפואה הגנרית, בין 10 חברות התרופות הגדולות בעולם ושאחד מכל שמונה מרשמים בארצות הברית הוא לתרופה שלה. עוד הם אמרו כי נכון להיום, טבע מריצה 130 ניסויים קליניים, שכ-15 אלף איש ב-5,000 אתרים ביותר מ-60 מדינות מכל היבשות משתתפים בהם.

לדברי שם-טוב, "הפוקוס במחקר ובפיתוח של טבע הוא על החולה ועל החשיבה איך לשלב טכנולוגיה ולספק פתרונות רפואיים-טכנולוגיים".

"הקבוצה שלנו אחראית על ההוצאה לפועל של הניסויים הקליניים", אמר. "אנחנו מתמקדים בבטיחות החולה, לוחות זמנים ואיכות. עיכוב זה דבר מאוד קריטי, שיכול להיות מתורגם לפעמים לעשרות ומאות מיליוני דולרים".

יוני שם-טוב, מנהל בכיר בתחומי התכנון והאנליטיקה בטבע

יוני שם-טוב, מנהל בכיר בתחומי התכנון והאנליטיקה בטבע

"לערוך ניסויים זה דבר מורכב, אופרציה מאוד גדולה, שמצריכה BI", הוסיף.

גרינשטיין ציין כי טבע מבצעת את הניסויים שלה באמצעות מיקור-חוץ, עם חברות בעלות מערכות מידע משלהן. "עולה השאלה: עם כל המערכות הללו, איך רואים את התמונה המלאה? כתוצאה ממיקור-החוץ נשפך אל תוך ה-Data Warehouse שלנו מידע רב מממשקים רבים. בין השאלות שאנחנו צריכים להתעסק איתן ולפתור אותן: איך מביאים את כל המידע הרלוונטי למערכת המנהלת ניסויים קליניים ולהתפקס על הנתונים הקשורים אליהם? כיצד אפשר לדחוף את המידע למשתמש כמה שיותר מהר ולחבר את המערכות כולן לתמונה אחת, כדי לאפשר לו לקבל החלטה על בסיס מידע עדכני?"

אחת הדרכים לכך היא כלי שפיתחה החברה בשם ClinSight, שבאמצעותו יכול המשתמש לשאול שאלות ולקבל תשובות, ואילו אנשי הטכנולוגיה יכולים להבין אילו שיפורים הם צריכים לעשות במערכות, לטובת המשתמשים.

הפלטפורמה של טבע מבוססת על קוגנוס (Cognos) של יבמ (IBM) ולדברי שם-טוב "מספקת אמת ארגונית אחת וטובה לפיקוח על הפרויקטים והספקים. היא מאפשרת לפתח מטריקות עם הספקים, מה שמביא למחויבות שלהם ולאפשרות לראות את אותה התמונה באותה התצורה, גם אם המידע מגיע מספקים שונים".

לסיכום אמרו השניים כי "המערכת יכולה להיראות טוב ולהיות שיא הטכנולוגיה, אבל אם המשתמשים לא ישנו את דרך החשיבה שלהם ויתרגלו אליה – זה לא יעזור. צריכים לוודא בכל נקודת זמן שכל הלקוחות הפנים ארגוניים תמיד אתנו. ברגע שהמשתמשים יבינו מה הם מרוויחים מהמערכת – הם ירצו אותה".

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים