מהלכיו של טראמפ נגד ההגירה עלולים להכות חזק יותר בהיי-טק

טראמפ רוצה לערוך שינוי בתוכניות הוויזה לכניסת עובדים זרים לארצות הברית, בטענה שכך ישיב לאמריקנים את המשרות שגוזלים מהם זרים ● המתנגדים טוענים שהמצב הפוך, ושבזכות מיומנויות הזרים התעשייה מתעצמת ומספקת דחיפה לכלכלה האמריקנית

קיבל רוח גבית מפוטין בבחירות 2016? דולנד טראמפ. צילום: BigStock

לאחר שהנשיא החדש אסר על פליטים ומטיילים משבע מדינות שבהן חי רוב מוסלמי להיכנס לארצות הברית, מחו חברות היי-טק מובילות כמו גוגל (Google), פייסבוק (Facebook), מיקרוסופט (Microsoft) ורבות ואחרות כנגד המהלך.

חברות הטכנולוגיה, כמו גם מבקרים רבים במדינה ומחוצה לה, טענו כי ההתנהלות הזו של טראמפ מפרה את העקרונות שעליהן מושתתת המדינה ומהווה סכנה שעלולה לשבש את מנוע החדשנות שלה.

טים קוק, מנכ"ל אפל (Apple), כתב לעובדי החברה כי הצו הוא "לא מדיניות שאנחנו תומכים בה". החברה הבטיחה סיוע לעובדיה שעלולים להיפגע, וקוק ציין כי "פנינו לבית הלבן והסברנו להם את ההשפעה השלילית של הצו על עובדינו ועל החברה שלנו".

ההתנגשות בין הנשיא לחברות עומדת להסלים

אלא שההתנגשות של הנשיא הנכנס דונלד טראמפ עם עמק הסיליקון בנושא ההגירה עומדת ככל הנראה להסלים, וזאת בשל הצעדים הבאים שמתכנן הנשיא. ממשל טראמפ שלו גיבש צו הנהלה שמטרתו שיפוץ תכניות ויזת העבודה שבהן תלויות חברות הטכנולוגיה בכדי לשכור עשרות אלפי עובדים מדי שנה.

אם ייושמו, הרפורמות הללו יכולות לשנות את הדרך שבה חברות אמריקניות כמו מיקרוסופט, אמזון (Amazon) ואפל מגייסות כישרונות לשורותיהן, ולאלץ שינויים במערך הסיטונאי של חברות הודיות, כמו Infosys או עסקי Wipro, שיאלצו לנסות לשכור קודם כל אמריקנים, ואם הן מגייסות עובדים זרים, בעדיפות שתוענק למי שתשלם את השכר הגבוה ביותר.

לשרת את האינטרס הלאומי

"מדיניות ההגירה של המדינה שלנו צריכה להיות מתוכננת ומיושמת לשרת, בראש ובראשונה, את האינטרס הלאומי של ארצות הברית", נכתב בהצעה, כך לפי עותק שלה שהגיע לבלומברג (Bloomberg).

"תכניות ויזה בעבור עובדים זרים צריכות להינתן באופן שמגן על זכויות האזרח של עובדים אמריקנים ותושבים חוקיים נוכחיים, ובעדיפות להגנה על עובדים אמריקנים – האנשים העובדים שלנו שנשכחו – והמשרות שהם מחזיקים", מצוין בהמשך ההצעה.

אשרות העובדים הזרים נבראו במקור בכדי לסייע לחברות ארצות הברית לגייס עובדים מחו"ל, כאשר לא יכלו למצוא עובדים מקומיים מוסמכים. במקרים רבים, החברות שוכרות לתפקידים טכניים מאוד בתחומי המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה, מה שמכונה בראשי תיבות STEM. אבל בשנים האחרונות החלו נשמעות טענות כי התכניות הללו נוצלו בכדי להביא כוח עובדה זול מחו"ל, על מנת למלא מקומות עבודה שבעצם היו אמורים להיות מאוישים על ידי אזרחים אמריקנים.

רצו להביא למדינה כישרונות – מביאים כוח עבודה זול

הראשונים שקיבלו את אשרות ה-H-1B הללו היו ספקיות, בעיקר מהודו, שמנהלות את מחלקות הטכנולוגיה של תאגידים גדולים עם צוותים שרובם מיובאים.

"עובדי STEM המהגרים תרמו נתח עצום בייסוד חברות חדשות, בהבאת פטנטים, ובעזרה לבנות חברות אמריקניות, אשר בתורן, בזכות הצלחתן, יצרו עשרות אלפי ומאות אלפי מקומות עבודה", אמר גארי בורטלס, בכיר במכון ברוקינגס (Brookings) אשר שוקד על מחקר בשוקי העבודה. "הרחקת אנשים כאלה מהאפשרות לבקשת אשרות כניסה לארצות הברית כדי לעבוד – אני לא יכול לדמיין איך זה יכול להיחשב כאינטרס הלאומי האמריקני".

אין כל דרך לדעת בינתיים כמה כוח יהיה לשינויים שיחולו באשרות הכניסה הללו, אם אכן יחתמו על ידי הנשיא. הקונגרס עובד גם הוא על רפורמות ויזה, והצדדים יצטרכו לשתף פעולה בכדי להעביר את החוקים חדשים.

זואי לופגרן, חברת קונגרס דמוקרטית מקליפורניה, הגישה הצעת חוק בשבוע שעבר להידוק דרישות בעבור תכנית H-1B לאשרות העבודה. "החקיקה שלי מאלצת את תכנית H-1B לחזור לכוונה המקורית שלה – לחפש ולמצוא את הטובים והמבריקים מרחבי העולם, וכדי להשלים את כוח העבודה בארצות הברית עם עובדים מוכשרים, מכניסים מאוד ומיומנים", אמר לופגרן בהצהרה לתקשורת.

אתגר בעבור חברות ה-IT ההודיות

חברות הטכנולוגיה של הודו – בראשות תאגיד טאטא (Tata Consultancy Services) והחברות Infosys ו-Wipro – טענו שהן עוזרות לתאגידים להיות יותר תחרותיים, על ידי טיפול בפעולות הטכנולוגיות שלהם באמצעות צוותים ייעודיים.

החברות גורסות גם כי תכנית האשרות מאפשרת להן לשמור על מקומות עבודה בארצות הברית ושאם הן יאלצו לשלם יותר בעבור הצוותים, הן יבצעו יותר עבודה מרחוק, משווקים יקרים פחות, כמו הודו.

לא משנה מהם השינויים הספציפיים שייושמו לבסוף על תכנית האשרות, אלו בהחלט צפויים להגדיל את ההוצאות של חברות הטכנולוגיה מהודו. "הדבר יכול להאיץ מעבר לסוגים חדשים של שירותים, כמו מחשוב ענן ואינטליגנציה מלאכותית", אמר ראג'ה להירי, שותף בחברת הייעוץ גרנט ת'ורנטון (Grant Thornton), הממוקמת במומבאי שבהודו. "אתגרי הוויזה לא הולכים להיעלם בקלות", הוא טען, "הם ימשיכו להוות אתגר בעבור חברות ה-IT ההודיות".

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. שלום

    האם יתכן שהחברות הגלובליות בעצם חוששות לעצמן מכוון שטראמפ סוגר להן את היותן "על מדינות" וההסכמים שנותנים להן חוזק אדיר ומעל החוק ישים אותן במקום ? ביטול הגלובליזציה בצורת שלטון מעל החוק המדינתי !

אירועים קרובים