"המטרה: להפוך את החסרונות בסלולר ליתרונות – לטובת ניהול הידע"

"עולם האפליקציות בסלולר שונה מהאפליקציות למחשבים. נדרש לקחת את החסרונות שיש בעולם הנייד ולהפוך אותם ליתרונות – לטובת פתרונות ניהול ידע המיושמים כאפליקציות סלולריות", כך אמרה ד"ר מוריה לוי, מנכ"לית ROM Knowledge.

ד"ר לוי דיברה בפתח מפגש KMI, פורום ניהול הידע מבית אנשים ומחשבים. המפגש נערך אתמול (ב') ב-yes Planet בראשון לציון.

לדבריה, "המובייל נכנס חזק לעולם ניהול הידע. יתרונותיו הם: זמינות – בכל עת ובכל מקום, היכולת של האפליקציה לדעת עלינו דברים, יכולת האינטראקציה הגדולה יותר שלנו מול האתר גדולה יותר וה-'מאגניבות' של התחום".

לעומת זאת, ציינה, "אחת ממגבלות הסלולר היא 'נדל"ן' – מקום מוגבל, העדר מקלדת. מגבלה נוספת היא הפושים – ההודעות בדחיפה. יש בהן אמנם מעט יתרון, אבל הן בעיקר חסרון. עוד חסרון הוא העדר קשר למערכות הארגוניות".

לכן, אמרה ד"ר לוי, "נדרש להכיר את הכלים בעולם המובייל ולהשתמש בהם באופן נבון ומתאים. לא הכול מתאים לסלולר. יש לבחון מה מתאים ובאילו רכיבים להשתמש בעדינות – על מנת ליצור איזון מתאים. צריכים להיות מודעים לכך שהכלים במובייל הם לא אלה שהיינו רגילים אליהם מהמחשב. כשכותבים אפליקציות סלולריות, אסור להיצמד למחשבות העבר ולפונקציונליות – צריך לחשוב אחרת".

ד"ר לוי סיימה בשלושה טיפים: "ראשית, כשמתרגמים משהו לסביבת סלולר – לא ללכת אחורה רק עד לשלב היישום, אלא עד לרמת האפיון. יש לחשוב מחדש על תפיסת הערך הנוסף; שנית, יש לחשוב על Mobile Moment. כשאנשים נכנסים לאתר בבית, מהמחשב, יש להם לכאורה זמן שהייה רב. בנייד – התפיסה שלהם היא שהם נכנסים רק לרגע. לכן, התכנון מה לתת להם יהיה שונה באפליקציה הסלולרית; הטיפ השלישי הוא שלא חושבים על הסלולר כעל ערוץ בלעדי, אלא כמשלים ערוץ אחר – ולאו דווקא מעתיק אותו".

"לכל ארגון יהיה צ'ט בוט"

אבי עסיס, מנכ"ל משותף של Be Digital, דיבר על עולם הצ'ט בוטים.

אבי עסיס, מנכ"ל משותף של Be Digital. צילום: ניב קנטור

לדבריו, "צ'ט בוט הוא תוכנת מחשב, אלגוריתם, שמאפשרת למשתמש לנהל אינטראקציה דו כיוונית, בכתב או בקול אנושי, לצורך ביצוע שירות משימה אל מול הארגון – תוך התבססות על פלטפורמה של מסרים מיידיים". הוא הוסיף ש-"יש עלייה מדהימה בשימוש בטכנולוגיה זו".

"צ'ט וירטואלי היה תמיד. מה שחדש הוא צ'ט המתבסס על אינטליגנציה אנושית ועל קול אנושי. הצ'ט בוט כל הזמן לומד, צובר ניסיון ונהיה 'חכם' יותר ויותר", אמר.

עסיס ציין ש-"התחום יתפתח ולכל ארגון יהיה צ'ט בוט. שימושיו רבים: שאלות ותשובות בין הארגון ללקוחותיו; הזמנת מוצרים ושירותים; הנחיות ללקוחות; שאלונים וסקרי משוב; וטיפול בבקשות לקוח".

הוא סיים בציינו כי "בישראל, התחום נמצא בתחילת הדרך. עדיין קיימות שיחות שנתקעות, זמני התגובה איטיים יותר ואין בשלות מלאה – התשובות לעיתים לא רלוונטיות. אלא שגם אצלנו, התחום הזה ילך ויתפתח".

"מוקדי השירות – חדשה ישנה"

עליזה גברא, מנהלת השירות הדיגיטלי של מכבי שירותי בריאות, אמרה בנפגש כי "מוקדי השירות הם חדשה ישנה. אורח החיים שלנו השתנה, המיקוד עבר לטכנולוגיה. קצב השינוי הולך ומתגבר".

היא ציינה ש-"שימושי הדיגיטל בחברה גדלים משמעותית בשלוש השנים האחרונות. המטופלים מגיבים לדיגיטל ומנגד, הזירה הדיגיטלית מסייעת לניצול טוב יותר של המשאבים. אנחנו דוגלים בתפיסת שירות ארגונית, שמעניקה אמפטיה עם התאמה אישית וריגוש – בראייה מקצועית כוללת, מתקדמת, בכל זמן ומקום ובפשטות, בשגרה וברגעי חירום". "בסוף", אמרה גברא, "כל הערוצים צריכים לדבר בינם לבין עצמם. מדי חודש יש אלינו 1.6 מיליון פניות בערוצים השונים".

אפליקציות לשימוש העיוורים ולקויי הראייה

חתמה את המפגש צילה ציון, מורה שיקומית לעיוורים וללקויי ראייה בעמותת מגדל אור. היא הציגה אפליקציות שמותקנות על מכשירי ה-iPhone, שמספקות נגישות ושמסייעות לעיוורים וללקויי ראייה. "הן טובות יותר ממכשירים מבוססי אנדרואיד (Android)", ציינה.

ציון אמרה כי "חזון העמותה הוא לממש את הפוטנציאל של כל אדם עיוור או לקוי ראייה – בזוגיות, בעבודה ובקבלת שירות". היא ציינה ש-"יש בישראל 24 אלף איש בעלי תעודת עיוור, מהם 10% עם עיוורון מוחלט. 75 אלף נוספים הם לקויי ראייה בלי תעודה".

"החדשות הטובות", הוסיפה, "הן שכיום קיימת האפשרות הפלאית לאנשים עם עיוורון – לנווט ולקבל מידע באמצעות מערכת חיווי קולי. כך, מה שמופיע על המסך ניתן להקראה, עריכה וכתיבה לביצוע. המערכת מובנית במכשיר, כולל בעברית – ולא נועדה במיוחד לעיוורים. החדשות הרעות הן שהאפליקציות מוגבלות, עדכונים חוזרים ונשנים פוגעים בנגישות שלהן, יש כפתורים לא נגישים ויש אפליקציות שמעוצבות לרוחב".