עינת שמעוני, STKI: "מיצינו את ה-BI הקלאסי – נידרש לעבור לניתוח צופה פני עתיד"

"מיצינו את השלב של הבינה העסקית הקלאסית, וכעת על מנהלי ה-BI לעבור לניתוח צופה פני עתיד, Predictive Analytics", כך אמרה עינת שמעוני, סגנית נשיא ואנליסטית בכירה, STKI.

שמעוני היתה דוברת המפתח בכנס שערכה נס-גילון. הכנס התקיים היום (ב') באולם דופלקס בהרצליה-פיתוח בהשתתפות כ-100 מלקוחות החברה בתחום.

גודל שוק תוכנות ה-BI וה-Analytics בישראל, עמד בסוף שנת  2013 על כ-145 מיליון דולר – "עלייה מרשימה של 20% לעומת 120 מיליון דולר ב-2012", ציינה.

ה-BI, אמרה שמעוני, "תמיד נתפס כדובדבן, אלא שכעת התחום עובר שינויים. המדובר בתחום שהלקוחות שלנו בארץ מביעים בו עניין רב. הם רוצים לדעת כיצד הארכיטקטורה של מחסן הנתונים הארגוני תשתנה וכן אילו שינויים צפויים במהות התפקיד שלהם – איך עליהם 'לזרום' עם הביזור הטבעי שקורה לתחום, יש מבוכה ובלבול לא מעטים בתחום".

מצד שני, אמרה שמעוני, "יש הבנה כי הגיע הזמן לעלות מדרגה ולעבור מה-BI הקלאסי לעבר ניתוח". היא תיארה את התפתחות עולם הניתוח. "עברנו את השלב הקלאסי של DWH היסטורי, בו מאפשרים לאנשים להפעיל דו"חות", אמרה שמעוני, "בקרב רוב הארגונים ה-BI עבר לשלב השני, בו הוא הפך להיות אקטיבי, יוזם, בו מוציאים ניתוח לגבי פרופיל לקוח והזדמנות מכירה. אלא שזה עדיין לא חיזוי".

בשנה וחצי האחרונות, אמרה שמעוני, "יש יותר שירות עצמי מצד המשתמשים. מדובר בסוג של זעזוע, כי המשתמשים רוצים יותר שליטה על הנתונים, הם לא יודעים מראש מה השאלה שעליהם לשאול, הם רוצים תובנות". שלב זה מתאפיין, אמרה "בכך שפתאום ה-IT לא יודע להסביר כל נתון, נכנסים תחומי איכות מידע וממשל נתונים, מטפלים ברווחיות לקוח – כל אלה הם אתגרים חדשים. ארגונים כיום מוכנים לעלות מדרגה, לקבל יותר תובנות על המידע".

השלב הבא, אמרה שמעוני, הוא התקדמות לכיוון של אנליטיקה קוגנטיבית, דוגמת זו של מחשב העל של יבמ (IBM), ווטסון (Watson). לווטסון, אמרה שמעוני, "יש יכולות לפעול בשפה טבעית, יש לו יכולת 'הבנה' ואיסוף נתונים. הוא מסוגל לשאול שאלות עסקיות. הוא מסייע לרופאים בחקר סרטן. המשמעות היא מעבר ממצב של BI למצב של תובנות. על מנת לעשות את המעבר הזה – נדרש לשנות את החשיבה. המבקש תובנות אינו יודע בדיוק מה להגדיר מראש, אינו יודע בדיוק מה הוא מחפש, הוא לא יודע איזה סוג נתונים הוא רוצה".

מדעני הנתונים, אמרה שמעוני, "הם הסטטיסטיקאים החדשים, הם בעלי המקצוע החדש אשר מוציאים תובנות מהררי המידע. הם פועלים בסביבה ייחודית שהם יצרו לעצמם, סביבה התנסותית המכונה 'ארגז החול של הדטה'. זה מגרש המשחקים של מדעני המידע. אותם סטטיסטיקאים מהדור החדש מנסים להוציא תובנות שלא היו עד היום. עליהם להוציא משהו הגיוני, זה עולם אחר מזה אנו מכירים". לדברי שמעוני, "יש עדיין את מחסן הנתונים הקלאסי, כי עדיין נדרשים דו"חות מסודרים, ועדיין עולם ה-BI הקלאסי ימשיך לפעול כי נדרשים כלי דווח ותחקור. לצידו, יש את העולם החדש, המטפל במידע לא מובנה". שני העולמות הללו, אמרה שמעוני, "חיים להם בדו-קיום משותף. לעיתים, עוברים נתונים מהעולם החדש אל זה הישן. משחקים בשני העולמות".

"ההבדל העיקרי הוא הערך של הנתונים", אמרה שמעוני, "ב-BI ה'ישן', התהליכים מוגדרים. בזה החדש, של הניתוח – התהליכים אינם מוגדרים. בעולם ה'ישן' ערך הנתונים היה ידוע, בזה החדש הוא לא ידוע". בסופו של דבר, העריכה שמעוני, "ייווצר מחסן נתונים ארגוני וירטואלי, היושב מעל בסיס הנתונים של HANA של סאפ (SAP) או אקסה ליטיקס (Exalytics) של אורקל (Oracle). הוא יכיל שכבת מטה-דטה, עם מנגנון הרשאות ללקוח, ויכולת להעלות נתונים לזיכרון ולשאול שאילתא משותפת. ענקיות בסיסי הנתונים, יבמ, אורקל ומיקרוסופט (Microsoft) – נותנות יכולות אלה כמענה ל-Hadoop, אשר מאיים על בסיס הנתונים הקלאסי".

היום, אמרה שמעוני, "ה-Big Data כבר לא לבד. מתחילים לדבר על Small Data. מבינים שיש לבחון איך מוציאים את התובנות החשובות, ההקטנות. נדרש להתייחס ל-4V – גודל המידע, סוג המידע, מהירות המידע וכמות הרעש והלכלוך שיש במידע".

שמעוני סיכמה באומרה כי "יש הבדל בין מידע, נתונים וחוכמה. אנו מתקדמים לכיוון החוכמה בהיבט ההתעסקות שלנו ב-BI. וודי אלן אמר כי ההבדל בין מידע וידע הוא ההבדל בין לדעת את הטלפון של ג'וליה רוברטס ובין להכיר אותה. החוכמה נוצרת רק כאשר בעקבות התובנה מבוססת הידע – כאשר מתבצעת פעולה מבוססת החלטה. היום ברור כי ניתן לעלות מדרגה, לעשות יותר ניתוח, לטפל ביותר סוגי מידע, לשאול יותר שאלות, לקבל יותר תובנות. חלק מפרויקטי ה-Big Data יהוו רעידת אדמה בארגונים – ולחלקם, יהיו שיפור של דברים שעושים היום. בכל מקרה חשוב להתחיל להיכנס לתחום ולצבור בו ניסיון".