הבורסה לניירות ערך מסבה את מערכות ההפעלה שלה ללינוקס

כהכנה למעבר מערכות המחשב לבניין החדש, עוברות מערכות הייצור ממתקן הגיבוי המצוי בנתניה למיקום הבניין החדש, כך חשף אלדד הרשטיג, סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת טכנולוגיות מידע ותפעול, בבורסה

אלדד הרשטיג, מנמ"ר הבורסה. צילום: פלי הנמר

כמו בורסות רבות ברחבי העולם, המבוססות על טכנולוגיית קוד פתוח, כך גם הבורסה לניירות ערך בישראל. בורסה זו  עורכת בימים אלה מהלך טכנולוגי מורכב, במסגרתו היא מסבה את מערכות ההפעלה השונות שלה לכאלה המבוססות לינוקס (Linux) , כך חשף אלדד הרשטיג, סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת טכנולוגיות מידע ותפעול, בבורסה לניירות ערך.

הרשטיג דיבר בפתחו של ביקור בבניינה החדש של הבורסה, בתל אביב. הביקור של פורום C3, פורום המנמ"רים והמנכ"לים מבית אנשים ומחשבים שנערך בסוף השבוע האחרון. את המפגש פתח פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים.

הרשטיג תיאר בפני חברי הפורום כמה מהפרויקטים שעורכת המחלקה בראשותו. כיום, אמר, כהכנה למעבר מערכות המחשב לבניין החדש, עוברות מערכות הייצור ממתקן הגיבוי המצוי בנתניה. "תהליך המעבר בפועל יהיה ואנו בתהליך של העברת מתקן הגיבוי, כאשר בכל נקודת זמן תהיה לנו מערכת ייצור ומתקו גיבוי פעילים". עוד ציין כי אנשי צוותו עוסקים בפיתוחים ושינויים באפליקציות עסקיות, אולם לא זונחים גם את אתרי הבורסה. לדבריו, "אנו פועלים לארגון מחדש של המידע ולהטמעת יכולות חיפוש מתקדמות, כמו גם לרענון העיצוב של אתר הבורסה, פיתוח אפליקציה סלולרית שכבר פועלת והשתלבות במדיה החברתית".

לדברי הרשטיג, "התקשינו למצוא אנשים לסביבת המיינפריים. אנו בעיצומו של מעבר ממערכות הפעלה מורשת (לגאסי): אנו יורדים מהמיינפריים ועוברים ללינוקס. ירדנו מ-OVMS ומ-HP יוניקס. בסוף התהליך נהיה ארגון מבוסס לינוקס וחלונות (Windows)". הוא ציין פרויקט נוסף, להחלפת מאות נתבים ברשת המסחר, כמו גם פרויקט הטמעה של מערכות אחסון מבוססות היטאצ'י (Hitachi), כחלק מהמהלכים להגדלת השרידות של מערכות הבורסה – ובכללן של מערכות המסחר.

הבורסה, אמר, היא חברה פרטית, בבעלות 26 חברי הבורסה, בנקים וחשב"ים (ברוקרים), והיא פועלת מכוח חוק ניירות ערך. בעלי הבית שלה אינם מהווים רוב, אלא הציבור. בבורסה נסחרות 473 חברות, 1,921 ניירות ערך מסוגים שונים, והיא מגלגלת מחזור יומי ממוצע של 1.046 מיליארד שקלים במניות, ו-4.013 מיליארד שקל באג"ח קונצרני וממשלתי וכן 656 מיליוני שקלים ב-מק"מ. לדבריו, "הבורסה ניצלה את הטכנולוגיה ורשתות התקשורת שלה, כדי להקים שירות HUB מרכזי להגשת פקודות יצירה ופדיון עבור 1,289 קרנות נאמנות פתוחות וזאת במקום שכל חבר בורסה יידרש לשלוח את פקודותיו לכל אחד ממנהלי הקרנות".

תפקיד הבורסה, פירט הרשטיג, הוא להוות תשתית לשוק ההון, "היא מאפשרת גיוס הון על ידי חברות. עליה לסייע להרחבת הפעילות במשק, לאפשר מסחר יעיל וזול כדי לממש את מיגוון אסטרטגיות ההשקעה והמסחר". הוא ציין כי אחוזים ניכרים מהמסחר נעשה על ידי מכונות המדברות עם מכונות (מחשבים), ו"עלינו לתת את הכלים למשקיעים המקומיים והבינלאומיים ולאפשר לסחור". מטרה נוספת, אמר הרשטיג, "היא לתרום להעמקת אמון המשקיעים והציבור בשוק ההון, שהקונה יוכל למכור כשירצה".

תפקיד מחלקת טכנולוגיות מידע ותפעול, אמר הרשטיג, "הוא להביא להשגת שקט תפעולי, על ידי מיקוד בהיבטי זמינות, שרידות, שדרוג טכנולוגי, פיתוח מאובטח ובדיקות קבלה. עלינו לעמוד ב-TTM שהתקצר משנה לשלושה חודשים, ולא להוות חסם בהכנסת מוצרים חדשים ויכולות חדשות". לגבי השרידות, ציין כי "השאיפה היא תמיד להיות בקיבולת כפולה מזו של השיא (פיק) האחרון". לדבריו, "אף שהמערכות שלנו אינן מחוברות לרשת האינטרנט, אנו מקפידים על עבודה ופיתוח במתכונת מאובטחת, מתוך כוונה למנוע פריצה למערכות שלנו".

בהיבט הביצועים והמהירות, אמר הרשטיג, "זמן סבב של פקודה ממחשב של חבר בורסה עד מחשב הבורסה וחזרה עומד על 1-2 מילי שניה. אלה מהירויות העומדות בסטנדרט העולמי, אף שיש בורסות שמשך הזמן הוא 200 מיקרו-שניה". על מנת להיות מהירים, ציין, "אנו עובדים ללא בסיסי נתונים אלא בזיכרון. יש לנו מומחיות בנושא ביצועים ומהירות ביצועים, כל מילי-שנייה חשובה".

הוא תיאר את פעילות מחלקות הבורסה השונות: מחלקה כלכלית, מסחר, מסלקת הבורסה, מחלקת חברים ופיקוח, מנהל בינוי וכספים, משפטית, משאבי אנוש, שיווק ודוברות. עד 1997, אמר, המסחר התנהל באופן אנושי, אז עברה הבורסה למערך מיחשובי וב-1999 נסגרו אולמות המסחר, "כיום המסחר הוא סימולטני, ממוחשב ורציף".

מערכת המסחר, הסביר, כוללת כמה רכיבים:  "CTCI – ממשק מחשב מול מחשב, המקבל פקודות ממחשבי חברי בורסה; מנוע מסחר המגיש פקודות ליצירת עסקאות; שרת המפיץ מידע זמן אמת; תחנות עבודה לגיבוי עבור הסוחרים; בקרת עושי שוק; בקרת ביצועים; שו"ב". לדברי הרשטיג, יש 156 קשרי CTCI, כאשר ביום פעילות מוגשות למערכת 3.9 מיליון פקודות לניירות ערך, ו-720 אלף פקודות לנגזרים, 4.8 מיליון שדרי הפצת מידע, ו-141 אלף עסקאות בניירות ערך ובנגזרים.

המטרה של ה-IT בבורסה, סיכם הרשטיג, "היא לא רק לאפשר אלא גם ליזום. אנו מתפעלים בורסה ללא הפסקה".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים