BYOD גם במערכת החינוך: ב-200 בתי ספר לומדים באמצעות טאבלטים מהבית
משרד החינוך מבצע בימים אלה פיילוט לבחינת ההתאמה של מגמת הבאת המכשירים מהבית לכיתות הלימוד
משרד החינוך מקדם את יישום מגמת ה-BYOD במערכת: כ-200 בתי ספר בחינוך הממלכתי מיישמים תוכניות לימוד מקוונות המבוססות על טאבלטים שהתלמידים מביאים מהבית, במסגרת פיילוט. דברים אלה חשף רוני דיין, האחראי על תוכנית התקשוב הלאומית במשרד החינוך.
דיין השתתף ברב שיח שנערך לקראת הכנס השני לתקשוב בחינוך, Edutech 2015, שייערך ב-26 בפברואר, במתחם yes Planet בראשון לציון. מלבד דיין נטלו חלק ברב שיח אורי בן ארי, מייסד ונשיא קרן אתנה, יוזמת ומפעילת פרויקט מחשב לכל מורה; דפנה תמיר, מנכ"לית הקרן; שלי שחר, יו"ר מפעיל; רז דרבי, מנכ"ל החברה; דוד שטרית, ראש המכון ללימודי המשך, המסלול האקדמי המכללה למינהל; ד"ר רונית אשכנזי, הסמנכ"לית והמנהלת הפדגוגית של רשת עמל; יעקב שורי, מנכ"ל בנק מסד; משה בן שאנן, מנהל השיווק של SMBIT; ואורן עמוס, מנהל לקוחות אסטרטגיים במגזר החינוך בבזק בינלאומי.
הפיילוט לשילוב מגמת ה-BYOD בבתי הספר הוא, לדברי דיין, חלק מהאסטרטגיה של המשרד לעודד את הלמידה המתניידת, עם יישום תכנים מתאימים במחשבים שהילדים מביאים מהבית.
הוא דיבר גם על תוכנית התקשוב הכללית של משרד החינוך ואמר כי "מטרתה היא להפוך את בית הספר לארגון מתוקשב. המורה מקבל תפקיד חדש והוא צריך לנהל את הלמידה בכללותה, שאינה מסתיימת בכתלי בית הספר".
"במהלך השנים חווינו גלים רבים בתחום הלמידה המתוקשבת", הוסיף. "נוצרו לא מעט יוזמות פרטיות, כמו פרויקט מחשב לכל מורה של קרן אתנה, שתרם מאוד לשיפור ושדרוג מעמד המורה בישראל".
"החזון שלנו הוא שמנהל בית ספר, שמקבל 1,800 שעות הוראה, ידע להקצות מספיק שעות ללמידה מקוונת, כדי לעודד את התלמידים. לצערנו, אנחנו עדיין לא שם – אבל יש התקדמות", אמר.
ד"ר רונית אשכנזי, הסמנכ"לית והמנהלת הפדגוגית של רשת עמל
"בנוסף", כך דיין, "אנחנו רוצים לשבור את הסטיגמה לפיה אנחנו מחליטים איך המורה ילמד. יש אמנם תוכנית לימודים, אבל קיימת לבית הספר או למורה מידה רבה של אוטונומיה, שמאפשרת להם להחליט איך ללמד את החומר. זה לא חייב להיות בעזרת ספרים". הוא ציין כי "מערכת החינוך הולכת ומאמצת את הספרים הדיגיטליים וכבר יש בתי ספר שאין בהם ניירות וספרים כלל".
"עם כל הכבוד לטכנולוגיה, חינוך עושים עם מורים"
ד"ר אשכנזי ציינה כי רשת עמל כוללת 100 בתי ספר, בעיקר בחטיבות העליונות, ולומדים בה כ-40 אלף תלמידים.
לדבריה, "אנחנו בעמל מאמינים במורים. עם כל הכבוד לטכנולוגיה, חינוך עושים עם המורים. אף טכנולוגיה לא מחליפה אף מורה. אנחנו רואים את המורה כמנחה, שמקיים שיח בריא ושוטף עם התלמידים, שבתוכו הם מחליפים מידע, כולל מידע טכנולוגי, כמו: 'איזו אפליקציה מצאתם היום?'"
"בתפיסה שלנו, למידה משמעותית היא כזו שבה הטכנולוגיה היא מאפשרת ולא מחליפה", הוסיפה ד"ר אשכנזי. "אצלנו מעצימים את הפדגוגיה על ידי הטכנולוגיה".
דוד שטרית, ראש המכון ללימודי המשך, המסלול האקדמי המכללה למינהל
"להוציא את ה-'ספר' מהמונח 'בית ספר'"
לדברי שטרית, "הגיע הזמן להוציא את המילה 'ספר' מהמונח 'בית ספר'". הוא אמר כי "בעתיד, מרבית הלימודים בכיתות יתבצעו באמצעים דיגיטליים. כיתת הלימוד תשמש את המורה להעצמת הידע שכבר קיים ממילא והוא לא יהיה גורם שמעביר את חומרי הלימוד מתוך הספרים".
"עם זאת", הוסיף, "אנחנו מאוד מודאגים מהמציאות בישראל בה אחוז הזכאים לבגרות נמוך מאוד, מה שמקטין את הפוטנציאל של התלמידים לפנות למסלולים אקדמיים".
יוסף דלין · Sir George Williams University הטבלטים ודומיהם לא יפתרו את בעיות החינוך. דרשה מהפכה פדגוגית אשר תאפשר שימוש טכנולוגיה למטרות פדגוגיות. חומרה אינה הפתרון. דרושים חומרים / תכנות וסרטוני שעורים המאפשרים למורה להציג והדגים באופן ויזואלי -דינמי את החומר שהוא מלמד בשילוב עם חקירה או ניתוח הנושא בדיון ה-בכיתה. אנחנו פיתחנו תכנות וסרטוני שעורים במתמטיקה , המאפשרים הוראה ולימוד באופן אנושי את השפה המתמטית הזרה: המחשה דינמית + חקירה = גילוי = הבנה = הצלחה+ צבירת ידע + סיפוק = הגדלת ההצלחה + הפחתה דרמתית בנשירה ובכישלונות + הקטנה משמעותית באלימות בבתי הספר. זוהי הפדגוגיה האנושית, אשר לפיה יצור אנוש לומד משחר נעוריו, עד שהוא מגיע לבית הספר. חבל שמשרד החינוך מחפש ישועה בחומרה ומתעלם משימוש בתכנות ובתכנים דיגיטליים כנ"ל . משרד החינוך צריך להתעורר וכאשר ימצא את עצמו במאה ה- 21 ויבין את משמעות המהפכה הפדגוגית האפשרית והמחויבת - יאמץ את הפתרונות הפדגוגיים שצוינו לעיל,לא רק במתמטיקה אלא בכל מקצועות הלימוד. מי שרוצה ללמוד עודה על נושא זה - מוזמנת / מוזמן להתקשר אלי ולהצטרף למהפכה הפדגוגית.. .
קראתיכתבת המשך לנושא , בעיתון אחר, שדעבר על כך שהחזון יהיה שלתלמידים מכיתה א' ועד בכלל לא יהיו ספרים. אבל על דבר אחד אולי לא חשבו אותם מלומדים, הלכה לה לאיבוד המוטוריקה העדינה של שימוש בעט או עיפרון, אבל את מי זה מעניין העיקר לעשות כסף. האם נגדל דורות יותר חכמים מאשר הדור שגדל לקרוא ספרים ולכתוב במחברות? אף אחד לא יודע לחזות את זה כי הוא כבר לא יהיה.