מבקר המדינה: ליקויים חמורים בהקמת אגף מערכות המידע של הכנסת

הקמת אגף מערכות המידע של הכנסת כללה ליקויים חמורים, בהם מחסור במידע חיוני אודות הרחבת פעילות המחשוב של בית המחוקקים והתקציב הדרוש לצורך זה – כך עולה מדו"ח שהגיש היום (ג') מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא.

המבקר הגיש היום שלושה דו"חות, בהם זה המדובר, שעוסק בהוצאות והתנהלות בית ראש הממשלה, ודו"חות העוסקים בבית הנשיא ובכנסת.

בדו"ח העוסק בהקמת אגף מערכות המידע של הכנסת כתב השופט בדימוס שפירא כי הבקשה לכך, שהוגשה על ידי אגף משאבי האנוש, לא כללה נתונים חשובים כגון הערכת התקציב הכרוכה בתהליך ומה התוספת הנדרשת כתוצאה מהוספת משרות. "לא צוין אם צפוי שדרוג של המשרות וחסר מידע בדבר השפעת ההרחבה הצפויה של השינוי המוצע והאמצעים העומדים לרשות מינהל הכנסת", כתב המבקר. "ביוני 2010 אישר מנכ"ל הכנסת דאז את ההצעה למרות חסרונו של המידע האבוד, ועל יסוד זה הוקמה החטיבה ואף מונה לה מנהל".

שפירא ציין כי במכתב שנשלח למנכ"ל הכנסת דאז הועלו הנימוקים מדוע יש צורך בהקמת אגף מידע לפרלמנט. "כל יחידה בכנסת מייצרת מידע, לעתים קרובות ללא תיאום בניהול המידע שלהן. כיום אין בכנסת גורם הקובע מדיניות, סטנדרטים, כלים ושיטות בתחום המידע", נכתב אז.

על פי נתוני חשבות הכנסת, תקציב החטיבה לשנת 2013, לרבות התקציב לשכר, עמד על 33 מיליון שקלים. מנתונים שמסר אגף משאבי האנוש במהלך הביקורת, הקמת אגף מערכות המידע הביאה עימה הוספה של שלוש משרות, כולל משרת מנהל האגף, ושדרוג של ארבע משבע המשרות הקיימות במערכת דברי הכנסת. לעומת זאת, מנתונים שצירף מינהל הכנסת לתשובתו למשרד מבקר המדינה עולה כי בשנים 2013-2011, במסגרת השינוי הארגוני ולאחר שבוצע, נוספו לאגף המידע 26 משרות, שהן 6% מכלל המשרות במינהל הכנסת ב-2009, קודם לשינוי.

כנסת ישראל. צילום: BigStock

ליקוי נוסף שחשף המבקר בדו"ח מצביע על כך שגם הבקשה לשינוי הארגוני של מערכת דברי הכנסת לקתה בחסר ולמרות זאת, מנכ"ל הכנסת אישר אותה.

שני מרכזי מחשבים, יותר מ-1,000 משתמשים

מזה יותר מעשור משתמשת הכנסת בגורמים חיצוניים, במיקור-חוץ, לתפעול, פיתוח ותחזוקה של מערכות טכנולוגיה ומחשוב. בדצמבר 2014 נחשף באנשים ומחשבים כי בכוונת הכנסת לסיים את ההתקשרויות עם הספקים השונים (שנעשו מעבר להתקשרות עם HP – י"ק) וכי כלל שירות ה-IT, מקצה לקצה ובאחריות מלאה, יינתן לכנסת על ידי מלם מערכות מבית מלם תים. היא ניצחה בין היתר את HP ישראל, שהפעילה את שירותי מיקור-החוץ של הכנסת במשך שנים.

לכנסת כ-1,000 משתמשי IT פנימיים, שיושבים בשטח של כ-15 אלף מטר רבוע. הם כוללים אוכלוסיות מגוונות: חברי הכנסת, שרים, עובדי הכנסת, אנשי משמר הכנסת, עוזרים פרלמנטריים, עובדי סיעות, עיתונאים ושאר אנשי תקשורת.

מהכנסת נמסר כי "רוב הליקויים מתייחסים לקדנציה הקודמת שעם כניסתו של המנכ"ל הנוכחי תוקנו והיתר מטופלים בימים אלה. עם סיום הטיפול בכל הליקויים יועבר דו"ח ביצוע למבקר המדינה".