פראקש דארג'י, סאפ: "ארגונים אוספים מידע מהסיבה הלא נכונה – פחד"

"עובדים ומנהלים בארגונים חוששים שאם הם לא יאספו את המידע, הוא ייעלם; זה לא נכון", אמר דארג'י, סגן נשיא בכיר ומנכ"ל פלטפורמה כשירות בסאפ ● מה שצריך לעשות הוא, לדבריו, "לאסוף רק את המידע שאפשר להפיק ממנו ערך עסקי ותובנות"

פראקש דארג'י, סגן נשיא בכיר ומנכ"ל פלטפורמה כשירות בסאפ העולמית

"ארגונים אוספים מידע מהסיבה הלא נכונה – פחד. עובדים ומנהלים בארגונים חוששים שאם הם לא יאספו את המידע, הוא ייעלם. זה לא נכון – צריך לאסוף רק חלק מהמידע, ורק את זה שהם יודעים שביכולתם להפיק ממנו ערך עסקי ותובנות", כך אמר פראקש דארג'י, סגן נשיא בכיר ומנכ"ל פלטפורמה כשירות (PaaS) בסאפ (SAP) העולמית, בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים.

דארג'י, בשנות ה-30 לחייו, מצוי רק שתי דרגות ניהול מתחת למנכ"ל ענקית היישומים הגרמנית. הוא הגיע לישראל כדי להיפגש עם מפתחים ולעמוד מקרוב על Fiori – מוצר מובייל שכולל מגוון יישומים שמיועדים לתוכנה הארגונית של החברה, על גבי התקנים שונים. המוצר מפותח במעבדות סאפ בארץ.

לדבריו, "עולם האינטרנט של הדברים מלווה ברגש עז מצד הלקוחות. הרגשות נעים בין פחד ממנו לחשש להחמיץ הזדמנויות עסקיות, ובין התלהבות משדה חדש לפעילות עסקית מדהימה. יש פה הררי מידע שנוצרים ממכונות ונדרש לטפל בהם באופן מושכל".

על ארבעה דברים עולם ה-IoT עומד

הוא חילק את האינטרנט של הדברים (IoT) לארבע קטגוריות: M2A, M2M, M2D ו-M2P.

"M2A היא מכונה לאנליטיקה, שמוסרת מידע על לחץ האוויר של הצמיג במכונית, חיישנים בבארות קידוח או במנוע הרכב. ישנם תרחישים רבים שבם אדם צריך ניטור של מכשיר בזמן אמת. האפליקציה 'מצא את הטלפון שלי' היא גרסה פשוטה של זה. הדבר מתאים למינוף התחום של תחזיות על תקלות, למשל", אמר דארג'י.

"M2M היא מכונה המדברת עם מכונה. זהו התרחיש שרוב האנשים מדברים עליו. כמה מגניב היה לראות את השעון המעורר שלנו מפעיל את מכונת הקפה והטוסטר לקיצור משך הכנת ארוחת הבוקר. זה תחום לא חדש, רק שכיום, התווך הוא קישוריות לאינטרנט", ציין.

"הקטגוריה השלישית היא M2D, מכונה לאגם הנתונים. לרוב אני מוצא שאנשים לא מזהים את הערך בלכידת המידע והם סתם מבזבזים זמן או כסף על מנת לבנות אגמי נתונים. ניתן לגזור משהו משמעותי מהאגמים, אבל זה לוקח זמן", הוסיף.

רביעית דארג'י ציין את M2P, מכונה לתהליך. "אני מאמין שיש בה המון ערך, כשמכונות יכולות לתקשר ישירות עם תהליכים עסקיים ולהיות חלק מתהליך זה. כך, ניתן לברר אם מדיח הכלים לא עובד, האם יש אחריות, האם כדאי להזמין טכנאי או לתקן לבד", אמר דארג'י.

לדבריו, "סאפ לא נכנסת בימים אלה לכל העולמות הללו – היא כבר שם, כי היא פעילה כבר עשרות שנים במגזרי התעשייה השונים. כעת אנחנו מספקים ללקוחות פלטפורמה כשירות, עם API שמאפשר גישה למערכות שלנו וקישוריות".

"אין לאורקל פתרון ענן אמיתי"

דארג'י דיבר בהמשך על יחידת הפלטפורמה בשירות בסאפ ואמר כי היא "מציעה פלטפורמה שעל בסיסה ניתן להרחיב תוכנה כשירות (SaaS), להתאים יישומים מנוהלים המתארחים בענן, לשנות יישומים מהמודל המסורתי למודל ענן ולבנות כאלה חדשים עם גישה לפלטפורמה של סאפ, או לפלטפורמות אחרות. כלל היישומים הללו יכולים לפתור מגוון בעיות עסקיות, בעיקר בעולמות ה-Big Data והאינטרנט של הדברים".

בהתייחסו להצהרות של בכירי אורקל (Oracle) לפיהן בתוך חצי שנה 95% ממוצרי החברה יהיו בענן אמר דארג'י כי "היא לוקחת יישומים שלא נוצרו בענן, שבמקורם הם במודל רישוי מסורתי, ועושה להם אירוח בענן. זה לא שיש לאורקל פתרון מחשוב ענן אמיתי, אלא היא מארחת את היישומים שלה על גבי הענן שלה. היישומים שלנו, לעומת זאת, נועדו במקור לענן – Concur ,SuccessFactors ,Ariba ו-Fieldglass".

הוא ציין כי "לפני כחודשיים השקנו את הדור הבא של הפלטפורמה הארגונית שלנו, S/4 HANA, שמתמקדת בשיפורי ביצועים ובחוויית משתמש משופרת. היא מאפשרת לארגונים לעבוד באופן מקומי, בענן או בסביבה היברידית. הגרסה החדשה מתבססת על פלטפורמת ה-In-Memory של החברה, HANA, ומותאמת באופן מלא גם למכשירים ניידים וטאבלטים. הגרסה מספקת לארגונים יכולת לקבל מידע ונתונים בזמן אמת, ולעבוד ביעילות בעידן האינטרנט של הדברים. היא עושה זאת על ידי שילוב מובנה של כלי Big Data, פישוט מודל הנתונים וייעול תהליכי העבודה של הפלטפורמה".

לסיכום ציין דארג'י כי "סאפ יכולה לתמוך בלקוחות במסע שלהם לעבר מחשוב ענן. המעבר לענן לא חייב להיות במכה אחת. הוא יכול להיות מעבר הדרגתי, חלקי, כזה שעונה על שלל האתגרים: ממשל IT, אבטחת מידע, הלימה לרגולציות ושמירה על הפרטיות".

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. מוטי סדובסקי

    הארגונים לא שומרים על כל המידע בגלל פחד אלא בגלל שהמחיר של שמירת המידע נמוך מזה של המחשבה והמיון וההחלטה מה לשמור ומה לא. כאשר הארגון יכנס לתהליך של "מה לשמור" "ולמה יש ערך עיסקי" הוא גם עלול לאבד מידע שכהווה ניראה לא חשוב אך בעתיד יכול לתת תרומה עיסקית. מחיר האיחסון כל כך נמוך היום, שניתן לשמור הכל - זה חלק מהמהות של רעיון ה- BigData !!!

אירועים קרובים