ד"ר ארנה ברי: "ישראל מהווה 10% מתעשיית הסייבר העולמית ובקרוב אולי תהיה 20%"

"ישראל מהווה כיום 10% מהיקף תעשיית הסייבר העולמית ומי יודע, אולי בשנה הבאה או בשנתיים הבאות הנתח שלה יעמוד על 20%", כך אמרה ד"ר ארנה ברי, סגנית נשיא לחדשנות ב-EMC העולמית ומנכ"לית מרכז המצוינות של החברה בישראל.

ד"ר ברי דיברה במסגרת כנס שנערך היום (ה') על ידי האיגוד הבינלאומי של מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה, IEEE. הכנס עסק בהיסטוריה של ההיי-טק הישראלי ונערך על ידי הסניף הישראלי של הארגון, המונה 1,300 חברים, בשיתוף ICOHTEC – האיגוד לחקר ההיסטוריה של הטכנולוגיה ומשמעויותיה, ובסיוע אוניברסיטת תל אביב.

חלקו השני של הכנס הוקדש למחווה למייסדים, בו כובדו חלק מחלוצי הטכנולוגיות הישראליות בתעודות הוקרה מטעם נשיא האיגוד הבינלאומי, והם סיפרו על דרכם להפיכת מדינת ישראל למרכז עולמי לטכנולוגיות חדשניות. את החלק הזה בכנס הנחה פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים. את אותות ההוקרה קיבלו בני לנדא, גיל שווייד, עוזיה גליל, דב מורן, פרופ' יוסי מטיאס, יהודה וזוהר זיסאפל וד"ר ארנה ברי. משה ינאי, אף הוא ממקבלי אות ההוקרה – נעדר מהטקס.

ד"ר ברי בעברה שימשה כמדענית הראשית במשרד התמ"ת. לדבריה, "כשהתבקשתי לומר כמה מילים על הדרך שלי בהיי-טק, חשבתי שזו הבקשה הקלה ביותר – ועם זאת הקשה ביותר מבין אלה שנתקלתי בהן לאחרונה".

"זו בקשה קלה, כי כשאת חיה את זה, כשאת בתוך העשייה בשוק מאתגר, עושה דרכך בתעשייה מרתקת לאורך שנים רבות, עוברת בין תחומים, בין מקומות, בין ארגונים שונים, מחווייה אחת לאחרת, הדרך לכאורה נראית טבעית, זורמת וברורה", אמרה ד"ר ברי. "יחד עם זאת – הבקשה הזו קשה".

"בעשייה היומיומית הדינמית והמורכבת שאני פועלת בה, כאשר יום אינו דומה למשנהו, אני גאה ושמחה לומר שאני לחלוטין בעיצומה של הדרך – ואין לי רצון או יכולת להגדיר אותה", אמרה ד"ר ברי.

עוף מוזר

יחד עם זאת, סייגה, "גם אם הדרך הייתה לי טבעית וברורה, לא הייתה זו מעולם דרך קלה. לא בהכרח בגלל היותי אישה – אם כי נתקלתי לצערי גם באלו שהתקשו להשלים עם עובדה זו – אלא יותר בשל החשיבה, הגישה, התפיסה ודרכי הפעולה השונות שלי בכל מקום בו פעלתי. אלה זיכו אותי לא פעם בתואר 'עוף מוזר'. כן, אני שומעת גם מה שנאמר מאחורי גבי".

"בתעשיית ההיי-טק, יותר מכל תעשייה אחרת, הכינוי עוף מוזר הוא לא פחות ממחמאה אדירה, ונדמה לי כשאני מסתכלת סביבי בכל מקום בו אני נמצאת, שאני בחברה טובה מאוד", ציינה ד"ר ברי. "אני מאמינה שהליכה בדרך המלך, חשיבה קונבנציונלית, שמרנות ואדישות לסביבה בה אנו חיים ועובדים, אינן התכונות שמקדמות חדשנות ומצוינות, ובוודאי שאינן התכונות הנדרשות לקטר שאמור להמשיך ולהניע את כלכלת ישראל".

"אני מבקשת להודות לעמיתים ולעמיתות על תרומתם הרבה לתעשייה הזו, שבנויה נדבך על נדבך ויוצרת פאזל שחלקיו לעולם יהיו גדולים וחשובים יותר מהשלם", אמרה ד"ר ברי. "אם יש תעשייה שהדרך בה יותר חשובה מהתוצאה, זו תעשיית ההיי-טק". היא הודתה בדבריה לעוזיה גליל, "אתה הגעת לארץ יחד עם אבי, יואש צידון (צ'אטו) ז"ל, שני מוחות מבריקים באלקטרוניקה. אבי הקים את Cyclone Aviation Products, שנרכשה מאוחר יותר על ידי אלביט אשר עוזיה ייסד. אלרון ואלביט הן ללא ספק מורשת לאומית, נכס חשוב לתעשייה הישראלית שהתעצם מול האמברגו של דה-גול וממשיך להתפתח ולהשתנות כל העת. ציקלון הוקמה במקום שנקרא היום פארק תעשייה בר-לב, שמעסיק אזרחים מכל מין, דת ולאום. כשאבי הגיע לשם, היה זה אזור שומם. גם כשהקמנו את אורנט תקשורת בשנות ה-90', אי שם בכרמיאל, רחוק מקהילת המשקיעים ומרכז הכלכלה, היה זה צעד יוצא דופן. חיזוק הפריפריה, צפון ודרום, צריך להיות במודעותם של מקבלי ההחלטות, גם בהיי-טק. הבשורה בהחלט תצמח – וכבר צומחת שם".

עוד הודתה ד"ר ברי ליהודה וזוהר זיסאפל, "הם אחים יקרים לנשק", למשה ינאי, "אתה הנחת את היסודות לקטגוריית האחסון ב-IT". לדבריה, "דב מורן, בני לנדא, גיל שוויד: אתם ממציאים ומובילי שינוי בתחום המחשוב והתקשוב, בקנה מידה עולמי כל אחד בתחומו. יוסי מטיאס, פעילותך לאורך השנים תרמה רבות להעצמת הדמוקרטיזציה של המידע. אנשים ההולכים  בתלמכם ימשיכו לבסס את יתרונותיה של ישראל במדע, בביטחון וביכולת התחרותיות בשוק הגלובלי".

ד"ר ברי סיימה בהודתה לאנשי EMC, בישראל ובארצות הברית, ולמשפחתה. "אני מקווה להמשיך עוד שנים רבות בדרכי ההיי-טק, הסלולות והבלתי סלולות, לתרום ולראות את ישראל צומחת ביעילות רבה יותר בחינוך, בביטחון, במנהיגות ובשוויון החברתי".