"המיקוד של ישראל דיגיטלית – בחינוך, בבריאות וברווחה"

החינוך, הבריאות והרווחה הם בין התחומים שלהם יסייע מיזם ישראל דיגיטלית של הממשלה – כך עולה מראיון שערכה מערכת אנשים ומחשבים עם גילה גמליאל, השרה לשוויון חברתי, שאחראית על המיזם. הראיון המלא יפורסם בגיליון הבא של המגזין מנהיגים.

לדברי השרה גמליאל, היא פועלת על מנת לקדם את ישראל דיגיטלית "במרץ רב". "אני רואה בו כאחד הפרויקטים החשובים של המדינה", אמרה. "ישראל היא אחת המדינות החדשניות בעולם, אלא שלא כל הישראלים נהנים מפירות ההתפתחויות הטכנולוגיות של ארצם. החזון שלי הוא לשנות זאת ולהגיע למצב בו מיזם ישראל דיגיטלית יסייע לתחומים כמו חינוך, רווחה, בריאות וקידום עסקים".

"בעזרת המחשוב ניתן להתגבר על חלק מצווארי הבקבוק שכובלים את החברה הישראלית, למשל הצורך בשיפור בתחומי הפיזיקה, המתמטיקה והמדעים בכלל", אמרה גמליאל. "הדיגיטציה תסייע למורים ליצור קשר עם כיתה שלמה בבת אחת, במקום תלמיד תלמיד, ולהעביר להם את החומר בצורה הטובה ביותר. לא רק זאת, אלא שבעזרת המחשוב נוכל להתאים את השיעורים לצרכים של התלמידים ובמקרה הצורך, לשדר את השיעור למחשבים האישיים של כל אחד מהם". היא הדגישה כי "נוכל לעשות זאת גם באזורי הפיתוח ובמקומות המרוחקים ביותר בישראל".

כיצד המיזם יסייע בתחום הבריאות?
"מחקרים מוכיחים שרבים מהחולים שמשתחררים מבתי החולים חוזרים אליהם ומגבירים את הלחץ על המחלקות השונות. בעזרת ישראל דיגיטלית ניתן למנוע זאת. לאחר שהחולה ישתחרר מבית החולים, ניתן יהיה לפקח על מצבו הבריאותי כשהוא בביתו, בעזרת המחשוב. כך, הצורך שלו להגיע למרכז הרפואי, שבמקרים רבים הוא פסיכולוגי, יקטן מאוד".

השרה גמליאל ציינה כי השאיפה שלה היא שהמחשוב יסייע גם בתחום החברתי. "ניתן באמצעות המחשוב לצמצם את הפערים החברתיים, במיוחד את אלה הגיאוגרפיים והתרבותיים". כך, למשל, היא אמרה שמשרדה שוקד בימים אלה על קורס דיגיטלי ללימוד עברית עסקית למגזר החרדי. "הקורסים האלה יכשירו אותם לעבודות שמותאמות לדרך החיים שלהם", הוסיפה.

"מיזם ישראל דיגיטלית יסייע גם לבני גיל הזהב", ציינה גמליאל. "נבנה מערכת שהם יקבלו באמצעותה שירותים שונים בהקלדת מספר תעודת זהות בלבד, בין היתר פלט עם כל הזכויות שמגיעות להם".

"כמו כן, אנחנו מתכוונים לבצע פעילויות בתחום הסייבר ופרויקטים מיוחדים לצעירים. אני רואה בפעילות בקרב צעירים הדרך הטובה ביותר לקדם את הרעיון של ישראל דיגיטלית", אמרה גמליאל.

תחום נוסף שישראל דיגיטלית רלוונטי לגביו הוא העסקים הקטנים והבינוניים. לדברי השרה, "יש לנו תוכנית באמצעותה אנחנו מסייעים לעסקים הקטנים והבינוניים שיש להם מה למכור באינטרנט להפוך לעסקים מקוונים. כבר סייענו לכ-200 עסקים ואנחנו מעריכים שבמהלך 2016 נגיע ליותר מ-1,000".

אילו אמצעים יש למשרד שבראשו את עומדת כדי ליישם את כל התוכניות הללו?
"ראשית,  כמעט שהכפלתי את צוות העובדים – משישה ל-11 – והגדלתי את בסיס התקציב מ-100 ל-250 מיליון שקלים. שנית, אנחנו מכינים תוכנית אסטרטגית, שתהיה מפת הדרכים שלנו, ונגיש אותה לממשלה. הממשלה כבר החליטה שישראל דיגיטלית הוא מיזם בעל חשיבות ואני לא רואה שיהיו בעיות באישורה של התוכנית".

המיזם עוסק בין היתר בתחומים שנמצאים תחת אחריותם של שרים אחרים – בין היתר חינוך, בריאות ורווחה. האם אין כאן דריכה על רגליים?
"להפך. אני לא רואה כאן שום בעיות. קיימתי שיחות עם שרי הבריאות, החינוך, הרווחה ושרים אחרים, והם רוצים לשתף פעולה. מלבד זאת, יש למשרדים האלה אינטרס בהצלחת ישראל דיגיטלית, כי המיזם יקדם אותם. יהיה להם כדאי לקדם את ישראל דיגיטלית ולא לשבש את המיזם".

האם אין כאן כפילויות מול גורמים כמו רשות התקשוב הממשלתית וממשל זמין?
"אין כאן כפילויות אלא השלמות. הצלחת ישראל דיגיטלית תיתן דחיפה לממשל זמין, שכן מה התועלת בו אם הציבור לא מסוגל לנצל אותו?"

כדי שהמיזם יצליח צריך נגישות דיגיטלית. האם היא קיימת בישראל?
"אין נגישות דיגיטלית כלל ארצית, ואחת המטרות של ישראל דיגיטלית היא לשנות את זה ולהגיע למצב שבו כל אזרחי המדינה ייהנו מפירות הדיגיטל".

הראיון המלא יפורסם בגיליון הבא של המגזין מנהיגים.