בדרך לאינטרנט של הדברים עוברים בחיפה ובלאס וגאס

שגב וסרקרוג ממעבדת המחקר של יבמ (IBM) בחיפה הציג בכנס Insight דרכים להפוך את הנתונים של מכשירי הקצה למידע שיהפוך אותם לחכמים יותר.

האינטרנט של הדברים מתבטא בעיקר בשתי פעולות: חישה במכשירי הקצה וניתוחם במרכז. אבל רק סגירת המעגל היא זו שתהפוך את מכשירי הקצה לחכמים יותר.

וסרקרוג, מוביל טכני בתחום שימוש במובייל לניהול ארגונים במעבדת המחקר של יבמ בחיפה, הציג בכנס שהתקיים בשבוע שעבר בלאס וגאס כיצד הארגונים יכולים לנצל את יכולות הניתוח של הנתונים המגיעים מהחיישנים וממכשירי הקצה (בעיקר סלולאריים וטבלטים) כדי להחזיר אליהם את התובנות.

שימוש ב-GPS ובנתונים אחרים שהטלפון הסלולארי מספק לארגון הם רק דוגמה פשוטה. החוקרים מחיפה הציגו כיצד ניתן גם להשתמש במחשב לביש כדי להביא ערך לארגונים. הדוגמה שהראו היתה אפליקצית בטיחות. "בסביבות תעשייתיות שבהם יש הרבה בעיות סביבתיות כגון חום, רעש,  דברים זזים שנופלים, החלקה וכדומה. מילת המפתח היא הקשר: אפשר להשתמש במחשוב הלביש על בגדי העבודה או על האדם עצמו כדי להתריע בפני העובד בזמן אמת כי הוא עומד להיתקל במכשול. החיישן שיותקן על הקסדה יבדוק האם האדם חובש את הקסדה אך רק אם הוא נמצא במקום שבו הקסדה נדרשת".

"אפליקציה נוספת מאפשרת לבדוק האם המשתמש הלובש את ערכת החיישנים סובל ממכת חום: זה יישום שבו צריך לעשות התאמה בין כמה חיישנים הבודקים טמפרטורה, אור ולחות. השילוב שלהם עם הדופק ומכשירים חיצוניים מאפשרים לזהות מכת חום".

וסרגקרוג מציע להשתמש במערכת לטיפול בקשישים בביתם. המערכת תתריע כאשר הקשיש חורג מההרגלים שלו ותדווח על מצוקה, וזאת דרך שילוב של חיישנים המוצמדים לקשיש עצמו, וחיישנים חיצוניים (מידת החום בבית, שריפה, הצפה וכו').

"כחטיבת המחקר של יבמ, אנחנו מבצעים את הניתוח כדי לשלב את נתוני כל החיישנים ולעבד אותם ביחד, בפרט לצורך ההקשר, ובנוסף אנו מפתחים את התשתית: החיישנים הלבישים לא מתקשרים ישירות עם האינטרנט אלא עם טלפונים חכמים. לכל חיישן יש את פרוטוקול ההתחברות שלו. אנחנו עובדים על תשתית שתאפשר למפתחים להתחבר בצורה חלקה לחיישנים וכן לחלק את האנליטיקה בין הענן למכשיר הקצה לסביבות בהן אין תקשורת, או שהחיישנים מפיקים נתונים מאסיביים – למשל מד תאוצה מייצר דגימה 50 פעמים בשניה, גם אז כאמור, כדאי שלמכשיר הקצה תהיינה יכולות אנליטיות."

ניתוח טקסטים ברשתות חברתיות

שילה אופק-קאופמן, מנהלת מחלקת Cognitive Information analytics במעבדת המחקר של יבמ בחיפה, הציגה ביחד עם עמיתיה יכולת ניתוח טקסטים של רשתות חברתיות, חיפוש, ניתוחי גרף – יכולות Debate למצוא בתוך טקסטים טיעונים בעד נושאים, ניתוח של טקסטים לרגשות, ועוד.

"אנחנו מציגים עבודה שאנחנו עושים בניתוח הרשת החברתית הארגונית בהיבטים העסקיים" אמרה אופק-קאופמן. "לדוגמה ניתן לבחון את מחויבות העובדים על פי העקבות שהם משאירים ברשת החברתית הארגונית. ניתן לדעת במה העובד מתמחה לפי ההמלצות שלו על תוכן והקשרים שלו עם אנשים ממחלקות אחרות בארגון העובדים בנושא דומה".

שילה אופק-קאופמן, מנהלת מחלקת Cognitive Information analytics וליאור ליבה, ממעבדת המחקר של יבמ. צילום: אבי בליזובסקי

עוד הוסיפה כי "בתקופה האחרונה אנחנו מפתחים למערכת גם יכולות קוגניטיביות שתעזורנה לעובד לבצע את עבודתו. למשל אם יש לו מאוחר יותר פגישה ביומן, המערכת תכין לו את החומר לקראת הפגישה, תיתן לו רקע על האנשים שהוא עומד לפגוש, לתמצת את המתרחש בקהילה המקצועית הרלוונטית. למעשה המערכת תהפוך לעוזר אישי של העובד."

הוידיאו יידע מה יש בתוכו

גל אשור, מנהל קבוצת טכנולוגיות הוידיאו וה-GIS במעבדת המחקר של יבמ בחיפה הציג מערכת המבצעת ניתוח תוכן של סרטי וידיאו, כדי להעשיר את המידע עליו ולהקל על החיפוש בו. קבוצתו של אשור משתמשת במערכת הפעלה וירטואלית קלות משקל המכונה Dockers, כדי לעבור על הסרט ולמצות את תוכנו.

"יצרנו בעצם פתרון שאליו אנחנו מעלים וידיאו מכל מיני מקורות, לרבות אפליקציית טלפון חכם שכתבנו אשר מקליטה וידיאו תוך כדי נסיעה ביחד עם נתוני ה-GPS של מיקום הצילום", אמר אשור. "מקור אחר הוא וידיאו שמתקבל ממצלמות וידאו לרכב (Dashboard Camera), מצלמות GoPro ועוד".

גל אשור, מנהל קבוצת טכנולוגיות הוידיאו וה-GIS במעבדת המחקר של יבמ. צילום: אבי בליזובסקי

"התכונה הבסיסית ביותר של מערכת ניתוח הוידיאו היא לזהות טקסט (למשל שילוט דרכים), וממש להפוך אותו לזיהוי תווים אופטי (OCR). אם הוידיאו מתעד הכשרה ארגונית, הוא יכול לקרוא את הטקסטים במצגות, ולציין את הזמן שבו הם מופיעים כדי שיהיה קל להגיע לנקודה זו בהרצאה".

לסיכום אמר אשור כי "בעתיד ניתן יהיה גם להוסיף זיהוי דיבור, או זיהוי פנים ואולי אפילו לתעד את חיינו ולהצמיד מטה-דטה לכל מה שאנו רואים כדי שנוכל לחפש בעתיד ולצפות שוב באירועים רלוונטיים. לצורך כך נדרש למחשב המעבד את הנתונים יכולת אנליטית."