"המהפכה הטכנולוגית תביא את תעשיית הלואו-טק לשיאים חדשים"
המדינה מסייעת למפעלים להביא אליהם את הטכנולוגיה באמצעות תוכניות שונות ● מישל היברט, מנכ"ל מתימו"פ, מסביר על התוכניות הללו בראיון למגזין מנהיגים! מבית אנשים ומחשבים
במשך שנים רבות התמקדה הממשלה בסיוע להיי-טק כאמצעי להגיע לצמיחה בשיעורים ניכרים. המהלך הוכיח את עצמו, שכן בזכות ההיי-טק הגיעה מדינת ישראל למאזן תשלומים ומאזן מסחרי חיוביים, ולהכנסה לנפש של 40 אלף דולר לשנה.
אולם, מה שהיה נכון לעשות מבחינה מקרו כלכלית התגלה כפחות מתאים במישור המיקרו כלכלי, שכן ההתמקדות בהיי-טק היטיבה בראש ובראשונה עם בעלי יכולות גבוהות שיכולים היו להתקבל לענף, בעוד שהאחרים קיבלו פחות תשומת לב. כתוצאה מכך, הפערים הסוציו-אקונומיים ובין התעשיות הלכו וגדלו, בעידן שבו התעשייה המסורתית סובלת מתחרות מתגברת משווקים חדשים. הדבר האיץ סגירת מפעלים ופעילויות.
בלשכת המדען הראשי אבחנו את הפער הזה והגיעו למסקנה שיש בתעשייה הקונבנציונלית פוטנציאל לא קטן לקידום המשק. בהתאם לכך, הם עושים מאמצים לקדם את התחום. הקידום, אומר מישל היברט, מנכ"ל מתימו"פ (ר"ת מרכז התעשייה הישראלית למחקר ופיתוח) ויו"ר המכינה למו"פ לתעשייה המסורתית בלשכת המדען, נעשה באמצעות הטכנולוגיה.
"גם בעלי מפעלים בתעשייה המסורתית יכולים לחולל מהפכה טכנולוגית במפעלים שלהם ולהביא אותם לשיאים חדשים", הוא ציין בראיון למגזין מנהיגים! מבית אנשים ומחשבים. "תוכנית התמיכה במו"פ לתעשייה המסורתית של לשכת המדען הראשי מעניקה תקציבים משמעותיים לחברות המגישות הצעות מו"פ חדשניות, שיסייעו למפעלים לעשות את השינוי ולרתום את הטכנולוגיה לטובת התחרותיות והרווחיות".
"שילוב טכנולוגיות רב מערכתיות יוצר יתרון"
לדבריו, אחת הדרכים שיכולות לסייע לחברות בתעשייה המסורתית היא שילובן במוצרים שהן מייצרות של טכנולוגיות רב מערכתיות, כמו רובוטיקה, ננו-טכנולוגיה, חומרים חדשים וייצור מדויק. "בכך נוצר יתרון טכנולוגי תחרותי המבדל את התעשייה המסורתית המתחדשת מזו הקלאסית", ציין היברט.
במדען הראשי אף הבחינו במקרים שבהם החברות מעוניינות בשינוי, אך אין להן כיוון ברור כיצד ליישמו. עבורן הם יצרו את "מכינת המו"פ". במסגרת זו, מעמיד הגוף הממשלתי יועץ טכנולוגי לרשות החברה – בין אם מתוך מאגר היועצים הקיים ובין אם יועץ שהחברה איתרה והוא אושר אצל המדען הראשי.
לדברי היברט, השיוך לתוכנית התמיכה בתעשייה המסורתית מבוצע לפי מאפייני החברה ולא לפי מאפייני התוכנית. "אנחנו בהחלט מעודדים חברות מתחום התעשייה המסורתית להגיש בקשות גם בתחומים מתקדמים, ואם חברה מתחום המתכת תגיש בקשה בתחום התוכנה – היא בהחלט עשויה להתקבל. לעומת זאת, חברות היי-טק שיגישו בקשות בתחומים טכנולוגיים מסורתיים לא יזכו להעדפות הייחודיות השמורות לחברות מאותו התחום".
בלשכה מציינים כי מאז השקת התוכנית הוגשו 600 בקשות על ידי חברות מהתעשייה המסורתית והמדען הראשי השקיע בכך יותר ממיליארד שקלים.
הראיון המלא יפורסם בגיליון הבא של מנהיגים!
תגובות
(0)