מנפרד רייטנר: "איסורים ורגולציות שונים גורמים להרבה מאוד חברות לעזוב את הענן"

מנפרד רייטנר הגיע לנט-אפ (NetApp) בשנת 1997, עבד במשרות שונות בחברה עד שמונה, לפני שלוש שנים, למנכ"ל החברה לאזור EMEA (ר"ת אירופה, מזרח התיכון ואפריקה), ולכן גם בפגישה איתו, אפשר לשמוע מישהו שמצד אחד מכיר טוב מאוד את החברה בה הוא עובד, וגם מכיר את השוק האירופי ואת התמורות שהוא עובר בתקופה האחרונה. אנשים ומחשבים ישב איתו לשיחה בכנס NetApp Insight האחרון שנערך בימים אלה בברלין.

מהם האתגרים הגדולים שיש לכם כשאתם מסבירים ללקוחות שלכם על החשיבות של הדטה פאבריק?
"אפשר להגיד שיש שלושה אתגרים עיקריים, או הסתייגויות עיקריות שאותן יש ללקוחות כשאנחנו באים לדבר איתם על הנושא: יש את העניין האבטחתי, שהוא חשוב מאוד. יש כמובן את האספקט הטכנולוגי, ויש את הנושא התרבותי, במובן של תרבות עבודה. קח את ישראל לדוגמה, פעם היו אומרים ש'הענן זה לא בשבילנו, אנחנו לא נלך לשם', והיום יש הרבה חברות שמסתכלות לכיוון, רוצות לדעת איך אפשר לקבל את היתרונות שיש בענן, איך אפשר לנצל את המשאב החדש הזה".

"זה העניין התרבותי – בבריטניה למשל יש נטייה לאמץ את הענן, ובמובן הזה הם הרבה יותר מתקדמים נניח. אבל בישראל יש גם המון חברות סטארט-אפ, ולהן אין מקום לעבוד עם אחסון שתופס שטח, כי אין להן נדל"ן, וככה יוצא שהן הולכות ישר לענן, בלי לחשוב פעמיים".

והעניין האבטחתי?
"כאן באמת אפשר לדבר על הנושא של Safe harbor (תקנות הפרטיות החדשות של האיחוד האירופי ושוויץ) – איסורים ורגולציות שונות גורמות להרבה מאוד חברות לעזוב את הענן – כי עכשיו צריך קונספטים שונים של אחסון למדינות שונות. ברגע שאתה לא יכול לאחסן את המידע שלך במדינה אחרת, כמו שהתקנות דורשות, ולדוגמה אם אתה חברה צרפתית, אתה צריך לקחת מידע מדטה סנטר שנמצא בפרנקפורט ולחשוב איך לשים אותו אצלך".

מה לגבי הבדלים בין ורטיקלים שונים בשימוש באחסון?
"בוודאי שיש הבדלים בין מגזרים שונים – פיננסים למשל חושבים אחרת לגבי המידע בענן מאשר קמעונאות. הם יודעים שיש פיקים שונים במהלך החודש שבהם פעולות מחשוב נדרשות יותר – וטיפול נקודתי בפיקים האלה יכול לחסוך חלק גדול מהתקציב החודשי של האיחסון. בקמעונאות יש כל הזמן את אותו נפח עבודה למשל, אז הדרישות שונות. לדעתי אגב, מה שיקרה זה שבסופו של דבר כל ה'הייפר-סקיילרס' יצטרכו למצוא לעצמם שותפים לענייני הענן במדינות קטנות יותר, כדי שתהיה לוקליזציה של שירותים גלובליים. צרפת שדיברנו עליה מקודם סובלת מהיעדר הדטה סנטר, ולכן היא מאחור בכל מה שקשור לאימוץ טכנולוגיות הענן".

נחזור רגע לדטה פאבריק – מה לדעתך הדבר הבסיסי החשוב ביותר עבורו?
"clustered ontap היא הבסיס לדטה פאבריק: ההנחה של נט-אפ היא שבסופו של דבר כדי לנהל כמו שצריך את המידע שמאוחסן בכל הפלטפורמות שיש, אתה צריך מערכת נוחה ומאובטחת, וזה מה שהיא נותנת. clustered ontap נותנת לך את האפשרות להשתמש במידע שלך איפה שאתה צריך אותו. לא כל המידע שנזקקים לו צריך להיות בפלאש (Flash) – חלק ממנו כן וגם זה חלק מהזמן, ואז אתה מעביר אותו לפלטפורמה אחרת. זה בעצם היתרון הגדול של clustered ontap – אתה מזיז את המידע לאן ומתי שאתה צריך אותו. זה עוזר לחסוך כסף – פעם בבנקים למשל, אחסון טיר 1 היה על דיסקים, והיו משתמשים ב-20% מהנפח, כדי לשמור על ביצועים ברמה גבוהה. היום עם clustered ontap אתה יכול להשתמש במידע איך שאתה רוצה – וזה לדעתי העתיד".

ואי אפשר בלי כמה מילים על המקום של ישראל בסביבת נט-אפ העולמית?
את נט-אפ בישראל אנחנו מחלקים לשניים: קודם כל יש הרבה מאוד חברות טכנולוגיה וסביבת סטארט-אפ שידועה בכל בעולם, ואנחנו עובדים עם החברות האלה בכל מה שקשור לפתרונות אחסון, ובמובן הזה יש חשיבות גדולה מאוד לישראל – שהנפח שלה מבחינת העסקים עולה על הגודל שלה במפת העולם. וכמו כן, יש את מרכז החדשנות שלנו, שעובד כמעין סטארט-אפ, ועבר לאחרונה ממש למשכן חדש, והם אחראים על מוצרים חשובים ברמה של נט-אפ העולמית. בסך הכל, אפשר להגיד שמעמדה של ישראל בנט-אפ הוא מצוין וחשוב.