מיכאל נגרין, Imprinting: "רק חינוך יגרום להמשך מהפכת התלת מימד"
"רק אם נחנך את המהנדסים, האומנים והממציאים מגיל קטן, נצליח להרים את הנושא הזה, ולייצר רעיונות וגאונים חדשים", אמר נגרין, מנהל שותף של החברה
"כיום, משתמשים במערכת החינוך במדפסות תלת מימד בעיקר להמחשה. עדיין לא באמת מלמדים את המקצוע. רק אם נחנך את המהנדסים, האומנים והממציאים מגיל קטן, נצליח להרים את הנושא הזה, להביא רעיונות חדשים, לפתח המצאות ולהמשיך את מהפכת התלת מימד", כך אמר מיכאל נגרין, שותף מנהל ב-Imprinting.
נגרין דיבר בכנס הדפסה תלת מימדית, 3DPrinting. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך אתמול (א') במרכז הכנסים אווניו שבקריית שדה התעופה. הנחו אותו פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה, ויריב ענבר, מנכ"ל מדיאטק-ג'ון ברייס.
Imprinting מתמקדת בתחום הדפסת התלת מימד במערכת החינוך. לדברי נגרין, "עולות בנושא הזה שלוש שאלות מרכזיות: מה המשמעות של תלת מימד במערכת החינוך? למה כדאי ללמד תלמידים את התלת מימד? ובאיזו דרך כדאי לעשות את זה?"
הוא אמר כי "התלת מימד משפיע על מקצועות רבים במערכת החינוך. למשל, סטודנטים לרפואה יכולים להדפיס איברים בפרוסות. כיום הם עובדים על איברים חיים ושרטוטים של איברים. מחר הם יוכלו לחוש אותם ביד, באמצעות הדפסת תלת מימד, מה שיקל מאוד על הלימודים".
כמו כן, הוא ציין כי "הדפסת תלת מימד מאפשרת לסטודנטים להנדסה ותכנון ליצור אבות טיפוס; לתלמידי היסטוריה לשחזר עתיקות שנהרסו; תלמידי פיזיקה יוכלו להדפיס דוגמאות של אטומים ולחוש אותם, במקום להסתפק בשרטוטים; בכימיה, הסטודנטים יוכלו לחוש מולקולות, במקום לקבל הסברים תיאורטיים בלבד; בגיאוגרפיה, להדפיס מפות טופוגרפיות; ותלמידי קולינריה יוכלו להדפיס מודלים ולבשל אותם, או ממש להדפיס אוכל".
אפשר להדפיס גם אפונה
בהקשר זה, הוא הביא כדוגמה חברה בריטית שהצליחה להדפיס אפונה ולהכניס בתוך התוצר ויטמינים. "החברה הזו מדפיסה מזון שמותאם אישית לבני אדם. המזון הולך להיות הבעיה של העולם והתלת מימד יכול לסייע בפתרונה", אמר נגרין.
הוא הוסיף כי "תלמידים רבים יאהבו ללמוד בתלת מימד, כי הם יוכלו לחוש את מה שהם לומדים עליו. מוסיפים כאן חוש נוסף לחינוך. זה גם יביא יותר לידי ביטוי את היצירתיות ואת המוטיבציה שלהם, כי הם יראו את התוצר. בנוסף, התלת מימד יעזור למוגבלים בהבנה של דברים להבין אותם, באמצעות המישוש".
"איך עושים את זה?", שאל נגרין. "לא מורידים ומדפיסים, שזה משהו כמו לעשות קופי-פייסט. עושים את זה על ידי תוכנות עריכה מיועדות, פשוטות וקלות".
עוד הוא אמר שיכולות להיות לתלת מימד השפעות חיוביות רבות: למשל, מהפכה פמיניסטית, בכך שהוא יגרום לשילוב של נשים רבות יותר; הילדים יהיו "ירוקים" יותר; יועלו רעיונות חדשים ויומצאו המצאות חדשות; והעובדה שהעלייה בביקוש למדפסות תלת מימד יגרום לתעשייה הזו לפרוח ולמקומות עבודה רבים יותר להיפתח".
לסיכום אמר נגרין כי "מתוך כ-4,500 מוסדות חינוך במדינת ישראל, רק 400-500 קנו מדפסות תלת מימד, ומשתמשים בהן בעיקר להדגמה על ידי המורים ולא לשימוש התלמידים. אין תוכניות לימוד, אין אנשי חינוך מיומנים וצריך לדחוף את הנושא. יש לספק מדפסת תלת מימד לכל תלמיד. כך תלמידים יוכלו לממש את הרעיונות שלהם וברגע שזה יקרה, הביטחון שלהם יעלה והם יגיעו לדברים גדולים, כמו הרבה גאונים שגמרו שלוש כיתות. התפקיד שלנו הוא לדחוף את התלמידים להגיע לשם".
תגובות
(0)