פורבס: ישראל – לא בין המדינות הטובות ביותר לסטארט-אפים

קואלה לומפור, קהיר וטוניס נמצאות ברשימה של המגזין הכלכלי הנחשב, אולם תל אביב - לא ● האם אנחנו הולכים ומאבדים את מעמדנו כאומת הסטארט-אפ?

כדי שיהיה היי-טק בפריפריה, צריך שיהיה שם אקו-סיסטם ראוי.

ישראל ידועה בפי רבים בעולם כ-"אומת הסטארט-אפ", אולם נראה שמעמד זה הולך ונשחק – לפחות לפי בית הספר לעסקים ולניהול בברייטון, בריטניה, והמגזין הכלכלי הנחשב פורבס (Forbes). רשימת עשרת המדינות (והערים) שבהן הכי כדאי להקים סטארט-אפ לא כוללת את ישראל ולא ערים בה, בעוד שאת ורשה, קהיר, טוניסיה ומלזיה – כן.

בין הקריטריונים שלפיהם בחר החוקר ריצ'רד מדיסון את המדינות היו גודל השטח במדינה שיש בו כיסוי אינטרנט, באחוזים, מהירות הגלישה הממוצעת, אגרת הרישום לחברות זרות, המע"מ ומס החברות הנהוג באותה מדינה.

למקום הראשון ברשימה הגיעה סין. בפורבס מציינים שהקהילה המקומית פורחת בעיקר בבייג'ינג ובשנז'ן. אחוז הכיסוי ומהירות הגלישה במדינה די נמוכים: רק ב-46% ניתן לגלוש, במהירות ממוצעת של 3.2 מגה-ביט לשנייה בלבד. עם זאת, כדי להירשם שם כחברה זרה צריך לשלם רק דולר אחד והמע"מ ומס החברות דומים לישראל – 17% ו-25% (המס שחברות יצטרכו לשלם אצלנו החל מינואר), בהתאמה.

שנייה ברשימה נמצאת מלזיה, שם אחוזי הכיסוי ומהירות הגלישה הממוצעת טובים יותר – 67% ו-5 מגה-ביט לשנייה. גם המסים מיטיבים עם החברות יותר מאשר בסין: מע"מ של 6% ומס חברות של 23%. לעומת זאת, אגרת הרישום לחברה זרה עומדת על 350 דולר.

מיד אחריה ברשימה, במקום השלישי, נמצאת פולין, ובמיוחד ורשה, קרקוב ופוזנן. 65% משטחי המדינה מכוסים לגלישה ברשת, עם מהירות ממוצעת של 16 מגה-ביט לשנייה. שם המע"מ (23%) גבוה ממס החברות (19%). כדי להירשם אצל רשם החברות הפולני צריכה חברה זרה לשלם 280 דולר.

רביעית נמצאת רוסיה. יזמים ישראליים וזרים אחרים שירצו לפתוח סטארט-אפ שם (בפורבס מדגישים את מוסקבה) יצטרכו לשלם 350 דולר עבור הרישום, 18% מע"מ ו-13% מס חברות. מהירות הגלישה הממוצעת היא 8.6 מגה-ביט לשנייה ושיעור הכיסוי – 62%.

הודו מדורגת חמישית, אף על פי שמרבית הנתונים היבשים בה לא ממש מזמינים: מהירות גלישה של מגה-ביט אחד בלבד, וגם זה אם נמצאים ברבע המדינה (!) שניתן לגלוש בו, דמי רישום של 400 דולר ומס חברות בשיעור של 34%. עם זאת, המע"מ שם די מצחיק – רק 4%.

בפורבס מנמקים את הבחירה בהודו למקום החמישי בכך ש-"עם 3,100 סטארט-אפים, הודו היא אומת הטכנולוגיה השלישית בגודלה בעולם. בנגלור, שלעתים קרובות קרויה 'עמק הסיליקון של הודו', היא מרכז ה-IT והלב הטכנולוגי של תת היבשת בת 1.2 מיליארד התושבים".

את החמישיה השנייה פותחת אוסטרליה, שבה אחוז הכיסוי של הרשת הרבה יותר גבוה – 82.3%, אם כי המהירות הממוצעת לא גבוהה במיוחד – 6 מגה-ביט. שביעית נמצאת טוניסיה, שמינית בריטניה (ובעיקר לונדון), תשיעית מצרים ואחרונה בעשרת הגדולות – בולגריה.

סטארט-אפיסטים שרוצים לפתח את היזמות שלהם בשכנתנו מדרום מערב, כאשר במרכז נמצאות קהיר ואלכסנדריה, יצטרכו לשלם 200 דולר דמי רישום, 10% מע"מ ו-25% מס חברות. מהירות הגלישה שם, 2.8 מגה לשנייה, ואחוז הכיסוי, 44.1%, לא ממש מזמינים.

הערים שמככבות ברשימה

באשר לערים, בפורבס בחרו להתמקד בבייג'ינג, קואלה לומפור, ורשה, מוסקבה, בנגלור, סידני, טוניס, לונדון,קהיר וסופיה. בחלק העוסק בבירת סין כותבת המחברת, אמי גוטמן, כי "התרבות הסינית לא מעודדת יזמות. הנוער הסיני חי חיים שנשלטים במלואם על ידי ההורים ומקצועות מסורתיים עדיין מוערכים מאוד שם. עם זאת, המצב משתנה במהירות רבה ועם המספר ההולך וגדל של סיפורי הצלחה, היזמות הופכת באיטיות למסלול קריירה מבוקש".

יצוין כי סטארט-אפים שמוקמים על ידי בוגרי אקדמיה טריים או אנשים שלא עבדו בתקופה שלפני ההקמה זוכים בסין להנחות במסים שיכולות להגיע עד כדי 1,500 דולר בשנה.

על מלזיה מצוין כי יוקר המחייה שם נמוך מאשר בסינגפור הלא רחוקה, ולכן סטארט-אפים רבים מתמקמים בה, או בתאילנד, ולצד זה מנהלים פעילות ענפה בסינגפור. כמו כן, מדובר בשוק טוב לבדיקות ולמבחנים.

פולין טובה משכנותיה, צ'כיה וסלובקיה, משום שהשוק בה גדול יותר ובעל היסטוריה רבה יותר של יזמות וחדשנות. עד כה יצאו מהמדינה כמה סיפורי הצלחה והיא מארחת חברות רב לאומיות כמו גוגל (Google), שתפתח בוורשה קמפוס שלה בחודש הקרוב.

יצוין כי במקום אחד במאמר מתייחסים בפורבס לקהילת הסטארט-אפ בתל אביב – דברים מהם עולה כי כישלונות מתקבלים אצלנו באופן סלחני יותר מאשר במקומות אחרים. "היזמות מוערכת שם מאוד בימים אלה", הם כותבים בחלק העוסק במוסקבה, "על אף שעדיין יש פחד מכישלון והוא דבר מגונה בקהילה העסקית". בהערת סוגריים הם מציינים כי נוכחו בכך בכל המדינות, "פרט לעמק הסיליקון ולתל אביב".

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. צחי

    לא מספיק זול. צריך גם שכל, חדשנות ויכולת אילתור גבוהה. אם השאלה היא כמה אלפי שקלים לכאן או לכאן הסטארט אפ כבר נכשל לפני שהתחיל.

אירועים קרובים