ועדת המדע תקדם הקמת מאגר גנטי בפרשת ילדי תימן
לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב, המאגר יסייע בפתרון הפרשה הכאובה ● הגורמים המקצועיים שהשתתפו בישיבת הוועדה לא הביעו התנגדות, אבל העלו שאלות חוקיות ואתיות
ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת תקדם חקיקה להקמתו של מאגר גנטי בפרשת ילדי תימן החטופים. על פי הוועדה, מאגר שכזה יסייע רבות בפתרון התעלומה.
יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב, אמר בישיבה שקיימה בנושא כי "השנים שעברו לא הורידו מהעוצמה ומהרצון שלנו, ולא המעיטו מהצורך לברר את מה שהיה. פרשיות ונושאים שונים התבררו לאחר שנים רבות. אין כיום ויכוח בנושא והרוב מאמינים שהיו דברים. אנחנו מעוניינים בחקר האמת. כיום מקדמים את פתיחת החומרים הכתובים של ועדות החקירה. מאגר גנטי יכול להשלים את התמונה ולתת ודאות כמעט מוחלטת לממצאים".
ח"כ מקלב ציין שהוועדה תקדם את החוק בשילוב הגורמים המקצועיים הרלוונטיים. "אני מקווה ומאמין שצעד זה ירתום גם את הממשלה לקדם את החקיקה להקמת המאגר", אמר. "ניתן לעשות בשיתוף פעולה את הדרוש כדי להביא מזור לפרשה הכואבת הזו".
לדבריו, "הבדיקות הגנטיות יכולות להוכיח גם שלא היה כלום ולכן, המדינה לא צריכה להירתע מכך. גם אם המאגר הגנטי יסייע לגלות שהייתה בפרשה זו שיטתיות מצד הממסד, זה לא יביא לטלטלה במדינה. תהיה אמנם סערה תקשורתית, יקומו ועדות אבל אני לא רואה שמישהו ילך לכלא. אם נשאיר את אי הוודאות, יהיה זה אות קין לא פחות גדול על המדינה. מדובר בפרספקטיבה של שנים וניתן לדון בנושא בפתיחות".
מהן הסוגיות האתיות שהמאגר מעלה?
כלל הגורמים המקצועיים שנכחו בדיון ציינו שהקמת המאגר הגנטי אפשרית ולא הביעו התנגדות לכך. יחד עם זאת, לדבריהם, הקמת המאגר תעלה שאלות מהבחינות האתית, החוקית, המדעית והדתית, אותן יש לברר.
פרופ' צבי בורוכוביץ', מומחה לגנטיקה רפואית בפקולטה לרפואה בטכניון, ציין שהוא לא נוקט עמדה, אולם אמר כי יש כמה היבטים הנוגעים לכך שהחוק הקיים לא נותן להם מענה. "יש כמה חוקים ונהלים שמגנים על זכויות החולה, יש התייחסות מובנת לבדיקת אבהות בחוק הנוגע לגנטיקה, בחוק תוקן שגם בתי הדין הרבנים צריכים לתת גושפנקה להליך, אך כאן יש עוד היבטים שהחוק לא נותן עליהם מענה. כשאנחנו באים לדון בנושאים כל כך רגישים, יש שני צדדים למטבע".
לדבריו, "קיים גם העניין האתי – רצון לשמור על האוטונומיה של אדם. לא ניתן לכפות על אדם לתת דגימת דם ואין מקום ללחץ חברתי עליו לעשות כך. יש שאלות של רווחה או נזק, אנחנו חייבים לשמור שהצדק יישמר. צריך פה הסכמה כפולה, גם של הילד וגם של המשפחה".
ד"ר חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית, ציין כי הטכנולוגיה קיימת. "אם מדובר בגנטיקה של נפטרים, אנחנו עושים את זה כל הזמן. עקרונית, ניתן לקיים בדיקות גם בנוגע לדגימות של נפטרים".
יו"ר ארגון ילדי תימן, אבנר פרחי, אמר ש-"בשבועות האחרונים משתמשים בחילופי מילים. במקום בהורדת החיסון מעל תיקי האימוץ מדברים על הפרוטוקולים של הוועדות, בהם לא יימצא כלום. מאגר גנטי, בו אני תומך, חייב להיות כהשלמה לפתיחת תיקי האימוץ. אנחנו דורשים מאגר גנטי ליוצאי תימן. 400 משפחות, כולל ילדים מאומצים, כבר פנו אלינו במסגרת יוזמה כזו".
"פצע עמוק בלב האומה"
הח"כים שנכחו בדיון התייחסו אף הם לנושא. ח"כ נורית קורן אמרה כי "מדובר בפצע עמוק בלב האומה. צריך לפתוח את זה עכשיו, זו שעת רצון. אנחנו צריכים להביא מזור לאנשים שהפרשה נוגעת בהם".
לדברי ח"כ נאווה בוקר, "אהיה הראשונה לתת דגימה כדי למצוא את אותה אחות אבודה שלי ולדעת מה עלה בגורלה. אלא שאנחנו היום לא יודעים איפה אותם ילדים חטופים כדי לקחת דוגמיות, אם הם בכלל בארץ או בחיים. בראש ובראשונה, צריך לפרסם את הדו"חות והמסמכים. מאגר לבדו לא ייתן מענה לסוגיה"
ח"כ רחל עזריה אמרה ש-"מאוד חשוב שאנשים יוכלו למצוא את יקיריהם וגם שהחברה שלנו תכיר במה שהיה, היום הרבה פחות מכחישים שהדברים האלה קרו, לפני 20 שנה המצב היה אחרת".
תגובות
(0)